חלומות או לא להיות

ענף הכדורסל הצטרף למעגל התחרויות במשחקים האולימפיים ב-1936. היה זה ג'יימס נייסמית' (המוכר כממציא המשחק) בכבודו ובעצמו שזרק את כדור הביניים שפתח את משחק הבכורה. בגמר של אותו טורניר ניצחה ארה"ב את קנדה 8:19. מאז התנהל טורניר הכדורסל האולימפי בשליטה אמריקאית מוחלטת. ב-1972 הוכה העולם בתדהמה וארה"ב סערה בטענות על שערוריית שיפוט כשברה"מ ניצחה את האמריקאים בגמר וגנבה להם את הזהב. עברו עוד 16 שנה וארה"ב, שעל פי התקנון האולימפי לא הורשתה לשתף כדורסלני NBA, יצאה שוב עם הזנב מקופל בין הרגליים לאחר הדחה כבר בחצי הגמר בטורניר בסיאול. זה היה האות לשינוי.

ההפסד ב-88' היה בין הגורמים לביטול התקנה שקבעה כי לספורטאים מקצוענים אסור להתחרות באולימפיאדה וב-1992 הוצגה לעולם הגירסה הראשונה, ויש האומרים היחידה, של 'נבחרת החלומות', שכללה את כוכבי הכדורסל האמריקאי האמיתיים, בראשם לארי, מג'יק ומייקל. נבחרת הכוכבים וגם אלו שבאו אחריה באטלנטה ובאליפויות העולם הפכה את טורניר הכדורסל לנוצץ מתמיד, אבל לדעת רבים, כאלה שלא רואים בליגת העל הישראלית מודל לתחרותיות, גם מת מתמיד.

מאז החלה הפלישה הבינלאומית ל-NBA, כשרונות רבים הגיעו לליגה של הגדולים באמת כבר בגיל צעיר והפערים הלכו והצטמצמו. האמריקאים המשיכו להתייחס למסע האולימפי כאל טיול ראוותני ואחרי ההתלהבות הראשונית של המגה-סטארים לנגוס גם בזהב האולימפי שלחו נבחרות מדרג שני, עד שפתאום בסידני השביל הפך לבוצי. שחקן ליטאי צעיר בשם שארונאס יאסיקבצ'יוס החטיא עם הבאזר זריקת שלוש שהייתה מנצחת את חצי הגמר, והאמריקאים הלכו בסוף עד הזהב, אבל הביצים החלו לרעוד.

באליפות העולם האחרונה זו כבר הייתה שקשוקה לכל דבר. האמריקאים, ששוב השאירו את הכוכבים הגדולים בבית, ראו את הנבחרת שלהם מפסידה לארגנטינה ויוגוסלביה החזקות, ומושפלת ממש עם הפסד לספרד שהשאיר אותה עם המקום השישי ותואר חדש - "נבחרת הבלהות".

אחרי האליפות, עולם הכדורסל האמריקאי, שבדרך כלל לא מתרגש ממה שקורה בזירה הבינלאומית, רתח. הרכבת נבחרת אימתנית, שתראה לעולם מאיפה משתין הכדור, הוגדרה כמשימה לאומית והשמות הכי חמים, ביניהם שאקיל, קובי וטי-מאק יועדו לצאת לאתונה להשבת הכבוד הלאומי.

אלא שמאז עברו שנתיים, הכעס שכך והכוכבים החלו לפרוש. אחד בגלל הברך, שני בגלל משפט, שלישי פוחד מפיגוע טרור ואחרים בגלל שאר סיבות אישיות. הקבוצות והנהלת ה-NBA לא העזו ברוב המקרים לצאת בקריאה אנטי לאומית שתמנע מהכוכבים שלהם לשחק עבור הדגל, אבל מאחורי הקלעים הפעילו לחצים על השחקנים לוותר על המסע ליוון ולהכין את הגוף שלהם לעונה הבאה.

מוקדם כמובן להספיד את האמריקאים. ראשית, צריך לזכור שמי שיוביל אותם באתונה הוא לארי בראון, שנחשב כיום למאמן הטוב בעולם, בטח אחרי מה שעשה ללייקרס עם דטרויט בסדרת גמר ה-NBA. אם לא די בזה בראון, שהיה עוזר מאמן באולימפיאדה הקודמת, הוא מאמן הנבחרת היחיד בהיסטוריה שגם שיחק בנבחרת ארצות הברית בטורניר אולימפי (טוקיו 64).

חוץ מזה תעמוד לרשותו נבחרת טובה בהרבה מזו ששלחה ארה"ב לסידני ולאליפות העולם האחרונה. נבחרת שמורכבת מכמה מטובי השחקנים ב-NBA וכמה מהכוכבים הצעירים הנוצצים ביותר.

ואלו שמות: טים דאנקן (סן אנטוניו), אלן אייברסון (פילדלפיה), סטפון מארברי (ניקס), אמארה סטודמאייר ושון מריון (פיניקס), ריצ'רד ג'פרסון (ניו ג'רזי), קרלוס בוזר (יוטה), לברון ג'יימס (קליבלנד), כרמלו אנתוני (דנבר), דווין וויד (מיאמי), אמקה אוקאפור (שרלוט).

"אם היו מצלמים פירסומת לנייק באתונה, הם היו רצים חצי עולם", נכתב בטור פרשנות שביקר את בריחת השמות הגדולים מהמשימה הלאומית, אבל גם אם האמריקאים היו יכולים להעמיד קבוצה יותר טובה מזאת, אין ספק שזוהי נבחרת שעל הנייר אמורה לקחת את הזהב כשהיא משאירה אבק קסום מאחוריה.

במאזן המצטבר ארה"ב השתתפה כבר ב-111 משחקי כדורסל אולימפיים והפסידה רק שניים. האמריקאים לא יסתפקו בהשארת טור ההפסדים על שניים, הם רוצים לעשות את זה בסטייל שיזכיר את הנבחרת מ-92'. מצד שני, הם לא הולכים לשחק נגד בובות של נייר.

על הנייר, ממנו כאמור לא עושים בובות, אלופת העולם סרביה ומונטנגרו היתה יכולה להציב סגל שהיה עשוי בהחלט לתת בראש בראש לדרים-טים האמריקאית. אלא שהכוכבים היוגוסלבים נהיו גם הם מפונקים, ו-10 השמות הגדולים ביותר של הנבחרת הזאת, לא יהיו באתונה.

והנה הפירוט: פג'ה סטויקוביץ', הסקורר של סקרמנטו, הודיע למאמן זליקו אוברדוביץ' שהוא יוכל להצטרף להכנות רק ב-2 באוגוסט. אצל אוברדוביץ' כידוע אין חוכמות והמאמן סירב. ולאדה דיבאץ' המזדקן (36), שעבר השבוע מהקינגס ללייקרס, הודיע מזמן על פרישתו מהנבחרת. הגארדים מרקו יאריץ' מהקליפרס, דרגאן לוקובסקי מאורטז ואלכסנדר דג'ורג'ביץ' מסקבוליני פזארו סובלים מפציעות וכמוהם גם הבחירה מספר 2 בדראפט 2003, דרקו מיליצ'יץ' מדטרויט פיסטונס. הסנטר של אטלנטה זליקו רבראצה ביקש גם הוא להגיע באיחור להכנות ונשאר בחוץ. דרגאן טרלאץ לא יכול להגיע ליוון מסיבות שהוגדרו "מנהלתיות" וגם הוא בחוץ.

ובכל זאת, מערכת הכדורסל מספר 1 בעולם (כך הצביעו גם אנשי הכדורסל בארה"ב בשנה שעברה) מייצרת מספיק כשרונות כדי שגם הקו השני שלה יהיה מסוגל לעשות צרות לכל נבחרת ועם אוברדוביץ' על הקווים היא בוודאי גם תעשה.

האיש של אוברדוביץ' על הפארקט יהיה כוכבה של ברצלונה ומנהיג הנבחרת בשנים האחרונות, דיאן בודירוגה, שגם יישא את דגל המשלחת הסרבית בטקס הפתיחה. לצדו ישחקו כוכבים מהדרג הראשון באירופה והדרג השני ב-NBA. הבולטים שבהם: אלכסנדר פבלוביץ' (יוטה ג'אז), ולדימיר רדמנוביץ' (סיאטל סופרסוניקס), פרדראג דרובניאק (לוס אנג'לס קליפרס), זרקו קברקאפה (פיניקס סאנס), מילוש וויניץ' (סקיפר בולוניה), איגור רקושביץ' (ולנסיה), דיאן טומשביץ' (ולנסיה). נכון לכתיבת שורות אלו, בתום מחנה אימון שביצעה הנבחרת בבורמיו (איטליה), הסגל הסרבי כולל 15 שחקנים. לפני היציאה לאתונה אוברדוביץ' ינפה 3 מתוכם.

"הם נבחרת שמכירה גם את החוקים האמריקאים וגם את החוקים האירופאים, בעוד שרוב השחקנים שלנו עוד לא שולטים בדיוק בחוקים של אירופה ולא מנוסים בהם". הדובר: לארי בראון, שהסביר למה חוקי הכדורסל של הטורניר האולימפי, שמהווה שילוב בין חוקי ה-NBA לחוקים האירופאיים, מהווים נקודת תורפה עבור האמריקאים והזכיר את התרגיל בו ליטא (כן, עם אותה זריקה של שאראס) כמעט והעיפה אותם בחצי הגמר בסידני אחרי שהשחקנים לא היו מוכנים להוצאת החוץ. הסרבים יקנו עכשיו בשתי ידיים להגיע למצב הזה.

האמריקאים, בכל מקרה, מודאגים לא פחות מאלופת אירופה, ליטא של שארונאס יאסקיבצ'יוס, שבניגוד לתכניות שלו הוא עדיין סוג של נציג גם של הספורט הישראלי.

חוץ משאראס, המוכר היטב לאמריקאים לא רק בגלל אותה שלשה, כי אם גם בתקופה בה קנה לעצמו שם כרכז הזריז ששיחק באוניברסיטת מרילנד. קחו בחשבון ששאראס גם נבחר ל-MVP של אליפות אירופה האחרונה, לקח בדרך שני יורוליג ברציפות ותבינו למה האמריקאים חוששים מסרטים של נקמה תוצרת ליטא.

ארווידס סאבוניס האחד והיחיד כבר לא יהיה בסביבה, אבל סביב שאראס תהיה לליטאים חבורה שיודעת דבר או שניים על כדורסל. כדאי לשים לב לארווידס מאצ'יאוסקאס המכונה "קלצ'ניקוב", ששיחק השנה בטאו ויטוריה וקיבל בקיץ כמה הצעות טובות מה-NBA, ואסור כמובן לשכוח גם את ז'אוקאוקאס, ידיד המחלקה הצהובה.

"ליטא היא הדוגמה המצויינת לאיך העולם השתפר בכדורסל. אנחנו לא נעצרנו במקום, אבל העולם צימצם איתנו פערים", ממשיך לארי בראון להנמיך ציפיות. "אני חוזר ואומר זה לא הולך להיות קל כמו שכולם חושבים".

וכשמדברים על נקמות, במקרה של ארגנטינה יהיו אלה דווקא האמריקאים שמגיעים לאתונה עם חשבון פתוח. הארגנטינאים היו אלה שהרחיבו את הסדקים בחלומות של הנבחרת האמריקאית לפני 4 שנים, הם נשענים על שלד שרץ ביחד כבר כמה שנים ורק לפני כמה ימים הוכיחו שהם מזומנים ומוכנים עם נצחון על ברזיל בברזיל וזכיה בקופה אמריקה של הכדורסל.

ארגנטינה תשים את המפתחות אצל עמנואל 'מאנו' ג'ינובילי, שחתם לא מזמן על חוזה חדש בסן אנטוניו, יוביל נבחרת שנראית בעלת סיכוי טוב לשפר את הישג השיא שלה במשחקים האולימפיים - מקום רביעי בהלסינקי 52'. הרבה דפיקות לב עברו בהתאחדות הארגנטינאית בעניין ג'ינובילי, בעקבות דרישה של סן אנטוניו לבטח את השחקן בעלויות לא הגיוניות, אבל הבהרה מצד ג'ינובילי כי חשוב לו לייצג את מולדתו באתונה הובילה לפשרה בין הצדדים.

אל ג'ינובילי יצטרפו שחקנה הטרי של אלופת ה-NBA, קרלוס דלפינו, הפורוורד החביב לואיס סקולה, חואן "פאפ" סאנשז, אנדריאס נוצ'יוני, רובן וולקוביצקי המזדקן, פבריציו אוברטו והשחקן המצטיין ב'קופה' וולטר הרמן ממלאגה, בשאיפה שיתגבר על מות אביו, יממה אחרי הזכייה באליפות בברזיל. פוינט גארד נוסף שיש לשים אליו לב הוא אלחנדרו מונטקיה מולנסיה. פנים חדשות אבל מבטיחות בנבחרת הן הפורוורד ליאונרדו גוטיארז מקבוצת בן חור מהליגה הארגנטינאית,

לארי בראון על הארגנטינאים: "זאת הנבחרת הכי מגובשת בטורניר. הם חברים מנבחרת הנערים ועברו ביחד את כל השלבים. אחת היריבות הכי קשות שלנו".

שאר הנבחרות שהעפילו לטורניר ינסו קודם כל לא לקבל חזק מדי בראש, ואולי לגנוב איזה כרטיס לחצי הגמר עם אופציה למדליה: אנגולה וניו זילנד לא צפויות להוות אטרקציה מיוחדת. גם פורטו ריקו נמצאת בקבוצה הזו למרות שיש לה אחלה שתי חתיכות מהחמישייה בדמותם של דניאל סנטניאגו (מילווקי באקס) וקרלוס ארויו (יוטה ג'אז).

הנבחרת האיטלקית לא פירסמה עדיין את הסגל המלא שלה, יוון המקומית תנסה למכור בעיקר אווירה וקהל מטורף ("שרוב השחקנים הצעירים לא מכירים" מסביר לארי בראון. "הם חושבים שהקהל באינדיאנה ואוהיו זה קהל משוגע, עכשיו הם יקבלו שתי דרגות מעל"). אוסטרליה שסיימה רביעית באולימפיאדה הקודמת תשמח לשחזר את ההישג עם שיין היל, כריס אנסטי וסאם מקינון כולם כוכבים מקומיים (לאנסטי עבר קצר ב-NBA), אבל בלי אלמנט ההפתעה יהיה לה קצת יותר קשה.

נבחרת ספרד תובל ע"י פאו גאסול ותקווה שזה יספיק לה. היא יכולה לעשות צרות בשלב הבתים, השאלה מה יהיה לאחר מכן.

ונסיים עם הלהיט הסיני. הנבחרת שכולם אוהבים לאהוב, ושכולם שמים כבר עכשיו את הכסף על זה שהיא תעשה צרות צרורות אצלה בבית ב-2008. נבחרת סין היא כמובן קודם כל כוכב היוסטון רוקטס, יאו מינג. החבר של טי-מאק יקבל עזרה משחקן הטורנטו רפטורס מנגק באטר, ו-וואנג זיזי הסימפטי שנודד בין קבוצות ה-NBA. כוכב קצת פחות מוכר בנבחרת הוא הו ווידונג מג'יאגסו דראגונס, המכבי ת"א של הליגה הסינית, שעל פי דיווחים לא מסוגל להחטיא מהשלוש. הישג השיא של הסינים עד עתה הוא המקום השמיני באטלנטה, הם יחתמו על זה גם עכשיו.