בבית"ר ירושלים משחקים בכאילו

ביום שני יצאה בית"ר למשחק האימון הראשון שלה העונה. המשחק נערך בקריית-עקרון נגד הקבוצה המקומית, שחוזקה על-ידי אייל גולן, שלומי אדרי ורועי סבג. כאלף מקומיים חיכו לבוא האימפריה מהבירה, אבל גם ההתמודדות עם יריבה חלשה, שירדה העונה לליגה ג', לא הצליחה לטשטש את הבעיות של בית"ר.

למרות חסרונם של מליקסון, יצחקי, ארבייטמן ואינדיו, מול אוסף שחקנים מהליגה הנמוכה ביותר בישראל אפשר היה לצפות מהירושלמים ליותר.

במהלך המשחק התקשר מאיר פניג'ל לאחד מאנשי הקבוצה וביקש לדעת מה התוצאה. אחרי שקיבל את התשובה "2:5 לנו", התעניין היו"ר איך מתפקד מיקי עטיה. התשובה שקיבל היתה "לא טוב". אם פניג'ל, שישב באותן דקות במשרדו מול אביו של השחקן בניסיון להקטין את ההוצאות על שכרו של עטיה, בנה על המשחק הזה כמדד לתשלומים, זה בהחלט השתלם לו. לבית"ר יש בעיה גדולה בצד ימין. אולי בגלל זה התגמש אבא עטיה ב-35 אחוז כלפי מטה. אבל בעצם לבית"ר יש הרבה בעיות בהרבה עמדות.

נכון שהתוצאות במשחקים האלה פחות חשובות וזה הזמן של אוחנה לבחון שחקנים, לבדוק מערכים וליישם את הדברים, אבל לפי התנועה על הדשא, אוחנה רחוק מלהיות מרוצה.

גם במשחק מול הפועל רעננה למחרת, שכבר נחשב רציני יותר ושבו שיחקו מליקסון את יצחקי, בית"ר נראתה רע. "אנחנו חלשים מאוד", אמר אחד השחקנים הבכירים, "ככה חבל לנו על הזמן".

בכל זאת יש כמה דברים שניתן להסיק מהמשחקים הללו: עד שאוחנה ימצא בלם קדמי, טלקר מיועד למלא את המשבצת הבעייתית הזאת. אם אינדיו לא יהיה כשיר בפתיחת העונה ולא יגיע חיזוק בעמדה, גם היידמן יירד קצת אחורה וישלים את טלקר. בקיצור, החיסרון של שחקן בתפקיד הזה צועק לשמים. אוחנה מקווה שקולות הזעקה הגיעו גם לאוזני הבעלים.

הדבר השני הוא נגזרת של הבעיה הראשונה. עטיה, זה מהקיצוץ, עוד עשוי למצוא את מקומו בהרכב. בזמן שטלקר ישתף פעולה עם אינדיו, עטיה אמור לשרוף את קו ימין. הבעיה היא שבינתיים הדבר היחיד שנשרף הם הפיוזים של אוחנה ונמני. עטיה פשוט מוציא אותם משלוותם.

נגד רעננה למשל נאלץ נמני לבזבז אנרגיה מיותרת על המגן הימני במקום להתרכז במשחק. מהר מאוד עטיה ירד לספסל, והיידמן הכלבויניק תפס את צד ימין. די בהצלחה, יש לומר.

אבל כאן לא תם הסיפור. לקבוצה יש בעיה חמורה מאוד בחלק הקדמי. לא במקרה נמני היה המוציא לפועל הבולט בשני המשחקים. הקבוצה בקושי מגיעה למצבים, וגם כשכן, יש רק מי שיחמיץ. עד עכשיו הצעירים שנבחנים לא מספקים את הסחורה, ארבייטמן עדיין חסר. הוא רק רץ וקשה לדעת איך הוא ישתלב כשסוף-סוף יחלים, ואוחנה זקוק למכונת שערים בדחיפות.

בכלל, כרגע נראה שמבין כל הנבחנים שעלו מהנוער, אף אחד לא יישאר. גם הפרואני, יואל חבילס, לא מרשים. "אני לא מאמין שמישהו מכל אלה שכאן יישאר בסגל", אמר גורם בכיר בקבוצה ביום שלישי האחרון, "הסיבה היחידה שיכולה לגרום למי מהם לשרוד זה הסגל המצומצם מאוד, בטח לא היכולת". ואכן, כבר נגד רעננה היו כמה שלא שותפו אפילו לדקה אחת.

ב-23 ביולי תצא הקבוצה למחנה באיינדהובן. אוחנה בונה על משחקי האימון כדי לבחון שחקנים, אבל כבר יש ביטולים.

ביום חמישי שעבר כמעט התנפצו חלונות המשרדים בבית-וגן. לא, לא מדובר בפוגרום של אוהדים או של גורם אחר. גם לא מדובר בתאונה כלשהי במתחם, אלא בסך-הכל בקולו הזועם של אוחנה. המאמן, שטרוד בהכנות לפתיחת העונה ובהרכבת הסגל למאבקים הצפויים, קיבל עוד בשורה לא משמחת, אחת מני רבות הקיץ הזה.

על הקו היה אברם לב, האיש שמארגן את מחנה האימונים של בית"ר בהולנד ודואג לכל משחקי המבחן שלה שם. לב הודיע לאוחנה שמשחק אחד בוטל, והאחרון רתח. הוא לא צריך גם בעיות מסביב. עבורו כל משחק כזה הוא חשוב מאוד, והוא לא מוכן להתפשר. המשחק המדובר הוא דווקא נגד היריבה הראשונה של בית"ר העונה, מכבי חיפה.

הקבוצה שתשהה סמוך לבית"ר היתה אמורה להתמודד מולה, אך ביטלה את ההשתתפות. חוץ מזה יש בעיות גם בשאר המשחקים, אך בבית"ר לא מתרגשים. "הלוח לא סופי, וברור שיש כל הזמן שינויים", נמסר מהנהלת הקבוצה. "יש רצון לכמה שיותר משחקים. יש בעיות, אבל אנחנו פועלים לסגור את זה כמה שיותר מהר".

גם לגבי היוצאים למחנה הדברים עדיין לא סגורים. בקבוצה לא מתכוונים להוציא שחקנים שאין להם סיכוי להשתלב בעונה הבאה, ולכן הרבה שמות שמתרוצצים בבית-וגן לא יזכו לדרוך על הדשא בהולנד. "לא נוציא את מי שלא נראה לנו טוב מספיק", מאשר עזורי. "עדיין לא החלטנו סופית מי ייצא, ויכול להיות שבסופו של דבר נצא פחות מהכמות הרגילה".

ואכן, ביום רביעי ישב המנהל לוי על רשימת היוצאים, ונראה שכל הצעירים שעלו מהנוער יישארו בארץ. הקבוצה מתכננת להוציא 22 שחקנים, ביניהם אבירם ברוכיאן ומור אפרים, שיגיעו היישר מאירלנד אחרי שיסיימו את הטורניר של נבחרת הנוער. כרגע יש מקום אחד פנוי, והשאלה מי עולה, אם בכלל, עדיין פתוחה.

גם ההכנות לנסיעה בעיצומן. ביום רביעי יצא מאיר הרוש לתל-אביב והעמיס את הציוד שהגיע לקבוצה. המשלוח של קאפא כאן, והוא כולל את כל הסטים. מי שיפגוש את סגל הקבוצה בבן-גוריון כבר יזכה לראות את הירושלמים בחליפות ייצוגיות.

ביום שני הרים אברם לוי טלפון לאינדיו והסביר לו שאין צורך שיגיע לארץ ב-20 ביולי כפי שתוכנן. לוי אמר לשחקן שהקבוצה תסדר לו כרטיס טיסה ל-22 בחודש ישירות למחנה האימונים בהולנד, ומשם הוא יחזור עם הקבוצה ארצה.

במקום להסתבך בהוצאת ויזה לשחקן פעמיים ביומיים, מעדיפים בבית-וגן שהבלם יישאר עוד כמה ימים במולדתו ויחסוך את הביורוקרטיה הטורדנית.

אינדיו אמנם שמח על הבשורה, אבל הידיעות על כך שבבית"ר אין צוות רפואי מאז פתיחת האימונים הגיעו לאוזניו וגרמו לו לסגת. הבלם הבהיר שאם אין מי שיטפל בו, הוא לא מגיע למחנה. הוא ביקש להגיע ארצה כמתוכנן, ורק אם יראה במו עיניו את הבחור שאמור לטפל בו, ייצא עם הקבוצה.

אחרי דין ודברים ואחרי שסוף-סוף נמצא מחליף למושון בן-יקר (כפי שיפורט בהמשך), נסגר שאינדיו יגיע ישירות לאיינדהובן. דרך אגב, עם נחיתתו בהולנד אמור הבלם להתחיל לעבוד קשה. אחרי חודשיים ללא תזוזה, הוא סוחב עליו ארבעה ק"ג מיותרים. עזורי אמור להוריד לו אותם לפני שיזכיר את חברו להגנה בעונה שעברה, קאפונה. אינדיו עדיין לא רץ, ורק במחנה הוא יתחיל לזוז.

ואם כבר הזכרנו את הקולגה הברזילאי של אינדיו, הרי שהשבוע התברר שקאפונה לא סיים את הסיפור עם הקבוצה. לפחות לא סופית. אין זה סוד שמאמני הקבוצה מאוד רוצים להחזיר את הברזילאי למצבת השחקנים, במיוחד לאור המצב העגום בחוליה החסרה. בבית"ר מנסים להגמיש את דרישות השחקן ומקווים שבסופו של דבר יצליחו לגרום לו לחזור.

אבל מה שנכון מבחינה מקצועית לא בהכרח נכון גם במישור המנהלי. לפי הסיפור הבא, קשה לראות איך קאפונה חוזר לצהוב-שחור. השבוע שלח השחקן מכתב להנהלה, שבו הוא מבקש לשלם לו את כל החובות כלפיו. נכון שלא מדובר ביותר מדי כסף או במשכורות, אלא רק בהוצאות כרטיסי הטיסה של הבחור ומשפחתו, אבל קאפונה לא מתכוון לוותר. במכתב הוא דרש את כל הכסף עוד השבוע.