עד עכשיו צרפת חוגגת, אבל היום מתחיל הטור

צרפת באופוריה. ביומיים האחרונים ניצחו שני רוכבים צרפתים, אלוף צרפת לובש את החולצה הצהובה כבר שבוע ושלושה מחמשת המדורגים הראשונים הם צרפתים. אתמול ניצח בקטע ה-11 דויד מונקוטיה הצרפתי, ובימים האחרונים נזכרים בצרפת בשני הרוכבים המקומיים שמשתייכים לחמשת הגדולים של הטור - ברנאר הינו וז'ק אנקטיל.

אבל בצרפת יודעים כי קורותיו של ענף האופניים במולדת הטור דה פראנס נחלקות לשניים. קו פרשת המים הוא פרשת פסטינה. ב-1998, כשנמצאו בקבוקי החומר האסור EPO במכונית הקבוצה וכל רוכביה נשלחו הביתה, היה נדמה כי הטור דה פראנס עומד לפני סוף מביש.

שנתיים מאוחר יותר החזיר רוכב אמריקאי את ההילה למרוץ, כשפתח בשרשרת ניצחונות שעדיין לא הסתיימה. לאנס ארמסטרונג השאיר את הטור בחיים, אבל שנות השליטה שלו במרוץ לא היו שנים טובות לצרפתים. לפני פרשת פסטינה הם התלוננו שצרפתי לא ניצח בטור מאז הינו, ב-1985. רישאר וירנק, לורן פניון וז'ן פרנסואה ברנאר סיימו על הפודיום באותן שנים, אבל לא זכו.

אחרי שווירנק סיים במקום השני ב-1997, הצרפתים קיוו שהוא ישיב את החולצה הצהובה הביתה. פרשת פסטינה גדעה את החלומות הללו. מאז הרבו הצרפתים לדבר על "שתי מהירויות בדבוקה" וטענו שרק הרוכבים הצרפתים נקיים ושאר העולם רוכב כשבעורקיו מגוון של עזרים כימיים.

בין אם הטענה נכונה ובין אם לא, השנה נראה כי מגמה חדשה מאפיינת את הרוכבים הצרפתים. הוותיקים ביניהם זוכים בקטעים בודדים, וירנק מנהל מאבק הרואי על תואר מלך ההרים. גם אחיזתו של תומאס ווקלר בחולצה הצהובה מרשימה.

היום ייערך הקטע הראשון המסתיים בעלייה, שיציין את כניסתו של הטור לשלב ההרים. רבים מאמינים כי ריכוז הקטעים המפרכים ביותר בשבוע האחרון של הטור תוכנן כדי להפריע לארמסטרונג לנצח בפעם השישית. ארמסטרונג מגיע להרים כשהוא במקום השישי בדירוג הכללי, כשמאחוריו כל מי שהוזכרו כמועמדים להפריע לו בדרכו להישג ההיסטורי.

הקרוב ביותר אליו הוא טיילור המילטון, שהפסיד שלשום שבע שניות בגלל חוסר ריכוז. יאן אולריך צבר פיגור של 55 שניות מארמסטרונג, כולן במרוצים נגד השעון. רוברטו הראס מפגר ב-2:09 דקות אחרי ארמסטרונג, איוואן מאיו ביותר מחמש דקות וג'ילברטו סימוני בערך בארבע.

אבל מבחינתו של ארמסטרונג המצב דווקא הולך ומסתבך. בהפרשים של דקה עד שלוש דקות ממנו יש מספיק מטפסים טובים, כדי להפוך כל ניסיון בריחה שלו להימור. פרנססקו מאנצ'בו הספרדי, אולריך, המילטון ואחרים יצטרכו רק לעקוב אחריו ולחכות שיתיש את עצמו.

מצד שני, חייבים לזכור כי ארמסטרונג צבר פיגור של 9:35 דקות מווקלר. אפילו אם הרוכב הצרפתי לא יעמוד בעומס בהרים, ארמסטרונג יצטרך לעבור את סנדי קאסר, המקדים אותו ביותר מחמש דקות. קאסר רק בן 25 וכבר הספיק לצבור ניסיון של יותר מחמש עונות בדבוקה המקצוענית. ייתכן שהפריצה שלו תהיה על חשבון ארמסטרונג.

אם ארמסטרונג ינהג כמו בארבע השנים הראשונות שבהן ניצח - התקפה וניצחון בסיום הפסגה הראשונה - הרבה סימני שאלה יהפכו לסימני קריאה. התשובה הראשונה תינתן היום.

קטע 11, סנט פלור - פיז'ק, 164 ק"מ

1. דויד מונקוטיה (צרפת, קופידיס) 3:54:58 שעות
2. חואן אנטוניו פלצ'ה (ספרד, פאסה בורטולו) 2:15+ דקות
3. אגוי מרטינז (ספרד, אוסקלטל אוסקדי) 2:17+ דקות
4. תור הוזהווד (נורווגיה, קרדיט אגריקול) 5:58+ דקות
5. אריק זאבל (גרמניה, טי מובייל) זמן זהה


דירוג כללי:

1. תומאס ווקלר (צרפת, בריוש לה בולונז'רי) 46:43:10 שעות
2. סטיוארט או'גריידי (אוסטרליה, קופידיס) 3+ דקות
3. סנדי קאסר (צרפת, 4:13 (FDJ+ דקות
4. רישאר וירנק (צרפת, קוויק סטפ) 6:52+ דקות
5. ג'קוב פיל (דנמרק, סי.אס.סי) 7:43+ דקות

ככל שהטור מתקדם, מגלה ארמסטרונג כי המאבק הקשה באמת מתנהל לא בכבישי צרפת, אלא סביבם. פתאום מתברר שלאין ספור אנשים בענף יש מה לומר בגנותו.

רוכב העבר האמריקאי גרג למונד, המנצח הלא אירופאי הראשון בטור, סיפר לעיתון "לה מונד" כי ב-1991, שנה לאחר זכייתו וניצחון קבוצתו בדירוג הקבוצתי, אף אחד מהם לא עמד בקצב של הדבוקה. למונד הוסיף כי הוא שמח שפרש לפני יותר מעשר שנים. "החומרים של היום יכולים להפוך פרד לסוס אציל", טען.

למונד גם התייחס לטענתו של ארמסטרונג כי מעולם לא נכשל בבדיקה. "גם דויד מילר מעולם לא נכשל ועכשיו הוא מאשר שהשתמש ב-EPO", אמר.