ההר דרך על(י) מוחמד

יש להם נדבך מעניין, למשחקי אולסטאר בספורט האמריקאי. מצד אחד הם נוצצים, מכונות רייטינג משומנות שיוצרות פיקנטריות ראוותניות מכלום, ומצד שני הם כורח עבור הספורטאים שמחפשים רק איך להשתמט מהם. הבחירות שנעשות על ידי קהל הצופים רחוקות מלייצג את היכולת האמיתית של השחקנים ומושפעות מנאמנות של שנים, ודי אם נזכיר שגרנט היל ווינס קרטר עדיין נבחרים כל שנה ב-NBA כדי להבין את הנזק שיוצר המפעל העגום הזה. על הביזוי המחודש של ההמנון שמבוצע על ידי זמרות של שקל וחצי חבל בכלל לדבר.

ליותר מחמישים מיליון אמריקאים היה משחק האולסטאר בבייסבול גולת הכותרת של השבוע. שיתוף פעולה בין המגיש רוג'ר קלמנס לתופס מייק פיאצה, היריבים הגדולים בעידן הבייסבול הנוכחי, נחשבים בארה"ב כמעט כמו חיבוק של שרון עם ערפאת או לפחות התפייסות של אבי רצון עם שלמה שרף בפעם המי יודע כמה. הכותרות בהתאם: סאגת התנצחויות אלימה הגיעה לסיומה, הסכם השלום נחתם ביוסטון. ולא, לא לדאוג - זה לא טור על בייסבול.

הוא ישב ביציע וכשהכריזו את שמו ירד באיטיות להגיש את כדור הפתיחה. מתנדנד כמו עלה נידף ברוח, חלוש וכחוש. האיש חולה הפרקינסון שפעם ריחף כמו פרפר ועקץ כמו דבורה היה מותש כמו יתוש שלא קיבל מנת דם הרבה זמן. "מוחמד עלי" הודיע הכרוז והלב נחמץ למראה שבר-הכלי שעלה למרכז המגרש משקשק ורועד בכל גופו. האגדה העל-אנושית שהיתה מרקדת בזירה ומפילה יריבים לקרשים נראתה כאילו ספגה נוק אאוט אחרי נוק אאוט. האיש שמיסד את המושג ווינריות נראה פגיע מתמיד, האדם שהמציא את הטראש טוק לא יכול יותר להוציא הגה מהפה.

התאחדות הבייסבול האמריקאית באה ביום שלישי לברך ויצאה מקללת. הכוונה היתה לעשות לו כבוד אבל לתת למוחמד עלי במצבו להגיש את כדור הפתיחה כמוהו כמו לתת לסטיבי וונדר לשפוט בתחרות מלכת היופי. הרבה סרקאזם טבוע באנשים כשהם רואים בן אנוש חסר אונים אולם אין שום דבר ציני בלראות גיבור ספורטיבי לדורותיו כנוע, מושפל, עירום מההילה שאפפה אותו עשרות בשנים. מכל הבזיונות שאחראי להם מפעל האולסטאר זהו אולי הגדול מכולם.

באחת האפיזודות ב"סימפסונס" גילתה ליסה שהגיבור שעל שמו קרויה העיירה, ג'בדאייה ספרינגפילד, לא רק שלא היה גיבור, אלא היה פושע שהשאיר אחריו קופת שרצים. במזימתה לחשוף את התרמית דווקא ביום החג לציון מותו של ספרינגפילד נתקלה בעיניים כלות של התושבים ושמרה את הסוד לעצמה. כשנשאלה מדוע, השיבה הילדה זהובת השיער: "כי לפעמים עדיף שמיתוס יישמר כמיתוס, גם אם הוא שקרי". המיתוס של מוחמד עלי לא שקרי, הוא אמיתי מיסודו. אחרי הפיאסקו של יום שלישי האחרון ספק גדול אם הוא עדיין מיתוס.