לונדון 1948 - פאני בלנקרס

לא רבים הם האתלטים בהיסטוריה של האולימפיאדות שהפגינו שליטה בכמה מקצועות במסלול ובשדה, ולא במסגרת תחרויות הקרב-רב (7/10). פאני בלנקרס-קואן ההולנדית נמנתה על הזן הנדיר הזה.

ב-1936, נסעה פאני קואן בת ה-18 לברלין להופעת הבכורה שלה במשחקים האולימפיים. היא אמנם לא זכתה בשום מדליה אבל לא יכלה להסתיר את ההתרגשות שלה כשקיבלה חתימה מג'סי אואנס, זוכה 4 מדליות הזהב באולימפיאדה. אואנס היה בעצם המודל לחיקוי של פאני קואן ובסוף שנות השלושים, היא כבר שלטה בכמה ממקצועות המסלול והשדה בעולם. לרוע המזל, מלחמת העולם השניה קטעה את שתי האולימפיאדות שהיו אמורות להתקיים בתקופת כושר השיא שלה (1940, 1944). בלנקרס-קואן לא התייאשה, חיכתה בסבלנות שיהיה שלום בעולם ואז הגיעו להם המשחקים האולימפיים בלונדון 1948, אליהם היא הגיעה כבר כפאני בלנקרס-קואן, בת 30, נשואה למאמנה ואמא לשני ילדים.

באיצטדיון האתלטיקה האולימפי בלונדון, בלנקרס-קואן פיצתה על המחסור במדליות אולימפיות וזכתה בלא פחות מ-4 מדליות זהב: 100 מטר, 200 מטר, 80 משוכות וריצת השליחות. באותה שנה אגב, בלנקרס-קואן הייתה גם שיאנית העולם גם בקפיצה לגובה ובקפיצה לרוחק, אך נמנעה מלזכות בזהב גם במקצועות האלו בגלל חוק טפשי שהמציא אז הועד האולימפי, לפיו נשים יכולות להתחרות במקסימום 3 מקצועות אינדיבידואלים בתחרויות האתלטיקה. בכל מקרה, ההולנדית המוכשרת גם לא רצתה להעמיס על עצמה יותר מדי באותם זמנים. אחרי הכל, היא הייתה מרבה בנסיעות והשתתפה בתחרויות ביחד עם בעלה-מאמנה, ולעיתים הייתה נתקפת בפרצי געגועים לילדיה. כשהיא חזרה הביתה אחרי המשחקים האולימפיים היא זכתה לקבלת פנים יוקרתית באמסטרדם וקיבלה במתנה אופניים – שלא תצטרך לרוץ יותר מדי.

בסך הכל, בלנקרס-קואן שברה 20 שיאי עולם במהלך הקריירה שלה וגם זכתה 5 פעמים באליפויות אירופה. ב-1999 התאחדות האתלטיקה העולמית בחרה בה כאתלטית הגדולה של המאה. בינואר 2004, מתה בלנקרס-קואן ממחלה בגיל 85.