טונג'י אוואג'ובי היה מסימני ההיכר המובהקים ביותר של הפועל י-ם ההיסטורית, זו שהביאה בשנה האחרונה את גביע אירופה לבירה.
זה לא רק הלוק הייחודי של האמריקאי ממוצא אפריקאי, אלא גם האופי, ההקרבה, הנוכחות ובעיקר היכולת שנתנו דחיפה עצומה למכונה של דרוקר בדרך לגביע ההיסטורי שהונף בשרלרואה.
מאז שחתם בשרלרואה בשבוע שעבר, צרו עיתונאים ישראלים על הפלאפון של אוואג'ובי בניסיון לחלץ מפיו ראיון פרידה. הוא סירב. לנו הוא נעתר, וזה מה שהיה לו לומר לכם לפני שהוא עוזב.
איך אתה מסכם את העונה?
"זו היתה היסטוריה בהתהוותה. פשוט עשינו היסטוריה השנה. היה מצוין לזכות בגביע עם הפועל. זו כמובן הרגשה נהדרת, למרות שזה לא היה קל ובטח שלא מובן מאליו. הרבה אנשים לא האמינו שנוכל לזכות, אבל בסוף עשינו את זה".
למי תתגעגע הכי הרבה?
"לאנשים. אין ספק שלאנשים. תמיד התייחסו אלי טוב בירושלים, ניסו להקל עלי בכל דרך אפשרית. אין אדם ספציפי שאתגעגע אליו בהפועל. אני אתגעגע לקבוצה כולה. להנהלה, לדני קליין, לגידי, לשרון, לכולם. הם אנשים מדהימים, שנתנו לי את ההזדמנות להוכיח את עצמי. אתה יודע מה? עזוב אפילו את הגביע, אני אתגעגע רק אליהם. הם היו האנשים הכי נחמדים שפגשתי בחיים שלי. הלב שלי איתם ותמיד יהיה איתם. הם תמיד תמכו בי".
איך היו היחסים עם שרון?
"שרון מאמן מצוין. אחרי שחתמתי בשרלרואה הוא התקשר אלי לאחל לי בהצלחה. יש לו גם הנהלה מצוינת מעליו, שעוזרת לו. צריך לזכור שלא היינו קבוצה פשוטה; לכל אחד היתה הייחודיות שלו, לכל אחד היה אופי שונה. לוויל, לדורון, לי, לקלי ולעידו. התחלנו לא טוב, אבל התחברנו וסיימנו בצמרת. זה כדורסל, ככה זה צריך להיות. שרון הצליח בצורה שלא תיאמן, כי הוא פשוט נותן לדברים לזרום".
יש רגשות מעורבים?
"לא. אני אוהב את האנשים ועדיין בקשר איתם. אני עדיין מקווה שיום אחד תהיה לי הזדמנות לשחק ולראות את כולם שוב. ירושלים נתנה לי את ההזדמנות להוכיח את עצמי ולשחק ברמה גבוהה. אמרתי לשרון שהוא לקח הימור, והאמין בי לאורך כל הדרך גם כשלא הלך לי טוב. גם הקבוצה לא הצליחה בהתחלה אבל תמכו בנו. למרות שהיה לי טוב בירושלים, בחיים צריך לעשות מה שטוב למשפחה שלך. כדורסל זה עסק, וכל אחד צריך להגיע הכי גבוה שהוא יכול ולהשיג את החוזה הכי טוב שאפשר".
משהו אחרון לאוהדים?
"דרישת שלום לכולם. אני מעריך את כל מה שעשו למעני, וזה המקום הטוב ביותר שהייתי בו. אני מעריך מאוד את התמיכה של הקהל ואת כל המאמצים של האוהדים. עוד לא ראיתי את לוח המשחקים בעונה הבאה, אבל אני יודע שיש סיכוי שניפגש. מי יודע? אולי בגמר".
"ירושלים נתנה לי הזדמנות ברמה הגבוהה ביותר"
עמית פוני
9.7.2004 / 16:17