אולימפיאדת לונדון 1908 נחשבה לגדולה ולמוצלחת מבין השלוש שקדמו לה. 22 מדינות שלחו 2,666 ספורטאים לתחרויות שהתקיימו באיצטדיון החדש - וויט סיטי - שהכיל 100 אלף מקומות. בראש הוועד הבריטי ניצב לורד דאסבורו הנערץ, שחצה בצעירותו בשחייה את מפל הניאגרה.
מרוץ המרתון של 1908 עדיין נחשב לאגדת ספורט. המסלול, שאורכו היה עד אז פחות מ-40 ק"מ, הוארך למרחק של 42.263 מטר, כדי לאפשר למשפחת המלוכה לחזות מחלונות ארמון וינדזור ב-56 הרצים.
אחרי שהבריטים פרייס, ג'ק, ולורד הובילו, פרץ לראש צ'רלס האפארון הדרום אפריקאי. אחרי המוביל האפארון, במרחק של 300 מטר, רצו שלושה אמריקאים: ג'וני האיאס, ג'ון פורשאו ו-וולטון. חמישי היה האינדיאני טום לונגבוט שייצג את קנדה, ואחריו דורונדו פיאטרי - סוחר סוכריות איטלקי. ב"שביל האלון העתיק" שעובר בעלייה קשה, החל המוביל האפארון לסובב את הראש לאחור, כדי לראות את הקהל הרב מעודד את סוחר הסוכריות, שאחרי 35 ק"מ חלף על פניו.
פיאטרי נכנס נושף ראשון לאיצטדיון, כשיריות אקדח והרמקולים המבשרים את שמו הקימו על רגליהם את 100 אלף הצופים. לפני הריצה הוחלט על ידי הוועדה המארגנת שבזמן הגעת הרצים לאיצטדיון, עליהם להקיפו מהכיוון השמאלי (ולא מימין, כמו בדרך כלל). פיאטרי היה מעורפל והתנהל בכבדות. הוא פנה ימינה, אבל השופטים והסדרנים הפנו אותו לשמאל. האיטלקי הקטן פנה לאחור, רץ מעט והתמוטט. רק 350 מטר הפרידו בינו לבין הסיום. פיאטרי שכב מפרפר בין החיים למוות, כשרופאים שנכחו במקום שפכו עליו מים. הוא קם, ונפל ארבע פעמים. לתוך שערי האיצטדיון נכנס האמריקאי ג'וני האיאס, שנראה מאושש ורענן. השופטים ואנשי העזרה הראשונה, שראו את סבלו של פיאטרי הרימו אותו, דחפו אותו והעבירו אותו את 80 המטרים האחרונים, עד קו המטרה, נופל ומתעלף.
רופאים החלו לטפל באיטלקי המוטל על הדשא, כשחצי דקה אחריו הגיע ג'וני האיאס. אחרי דקה הגיעו האפארון ופורשאו. רק אחרי שלוש שעות התאושש פיאטרי. הוויכוח בוועדת השיפוט נמשך ארבע שעות, ובסיומו נפסל פיאטרי, והאיאס הוכרז כמנצח בזמן של 2:55:18.4 שעות - שיא אולימפי חדש.
מלכת בריטניה אלכסנדרה הושפעה ממאבקו של האיטלקי והעניקה לו גביע זהב מיוחד. בטקס הסיום אמר פיאטרי: "לולא היו הרופאים מצווים על השופטים להרים אותי, אני מאמין שיכולתי לסיים את המרתון". הדגל האיטלקי שהונף על ראש התורן הורד, ובמקומו נתלה דגלה של ארה"ב.
מנצחים נבחרים בלונדון
1908 רג'ינלד ווקר (דרום אפריקה) - 100 מטר, 10.8 שניות
רוברט קאר (קנדה) - 200 מטר, 22.6 שניות
מלוין שאפרד (ארה"ב) - 800 מטר, 1:52.8 דקות
מלוין שאפרד (ארה"ב) - 1,500 מטר, 4:03.4 דקות
פורסט סמיתסון (ארה"ב) - 110 משוכות, 15.0 שניות
הארי פורטר (ארה"ב) - קפיצה לגובה, 1.90 מטר
פרנסיס איירונס (ארה"ב) - קפיצה לרוחק, 7.48 מטר
אדוארד קוק (ארה"ב) - מוט, 3.71 מטר
רלף רוז (ארה"ב) - כדור ברזל, 14.21 מטר