וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

גרין קארד?

איתי גודר

18.6.2004 / 15:01

יניב גרין חולם NBA. האם זה לא מוקדם מדי? עד כמה ההחלטות בקריירה שלו היו נכונות? המאמנים שלו מנסים לענות

אוקטובר 92', קבוצת הקטסל של בני הרצליה מארחת את מכבי ת"א. שבוע שלם התכוננו בהרצליה למשחק, וככל שהמועד התקרב כך גדל מפלס ההתרגשות. המאמן, אמיר אורקין, ערך שיחות אישיות עם מספר שחקנים, ביניהם גם עם ילדון גבוה, יניב גרין שמו. המטרה הייתה לפקס את החבר'ה לקראת המפגש הראשון בין שתי הקבוצות באותה עונה. "משחק מפתח", כינה זאת אורקין באוזני שחקניו. "אם ננצח אותם עכשיו, נוכל לנצח גם בהמשך העונה".

המשחק התחיל מצויין: הרצליה העלימה את מכבי והובילה במחצית ב-20 הפרש. ההמשך, עם זאת, היה שונה לגמרי. מכבי הצליחה לשחוק את ההרצליינים ולגנוב ניצחון. "אני זוכר את זה היטב", סיפר אורקין השבוע, "יניב, בניגוד לאופי שלו, היה מאוד נסער, כמעט על סף יציאה מכליו. הוא לא האמין שהפסדנו. בסיום המשחק הסעתי אותו הביתה ובדרך הייתה לנו שיחה. הבטחתי לו שבשנים הבאות אף אחד לא יידע איך קראו לשחקנים שניצחו אותנו היום. הם פשוט היו יותר חזקים פיזית, דבר שבכיתה ז' הוא עדיין נזיל. אמרתי לו: 'אותך יכירו. אתה שחקן של ליגת העל'".

ארבע שנים מאוחר יותר, בכיתה י"א, ארחה קבוצת הנוער של מכבי ת"א את בני הרצליה. גרין וחבריו ניצחו בקלילות. "מבחינתי זו הייתה סגירת מעגל", מוסיף אורקין. "בסיום המשחק אמרתי לו: 'אתה זוכר את המשחק ההוא? הוא ישר ידע על מה אני מדבר. המסר שהוא קיבל אז, שהפסדים כאלה יכולים רק לחשל אותו, קיבל ביטוי ממשי".

התפתחות מאוחרת

עד העונה, שאלת עתידו של גרין עדיין ריחפה מעל שמי הכדורסל הישראלי. מאז המקום השני המיתולוגי עם נבחרת העתודה במקדוניה, היה גרין לאחת מהאניגמות בענף. בשלושת המועדונים בהם שיחק הוא לא הצליח להתבסס כשחקן דומיננטי וגם ההחלטות אותן לקח (שכונו על ידי אחד ממאמניו לשעבר: "אוסף של בחירות רעות") לא קידמו אותו. בגיל 23, בתחילת הקיץ האחרון, עם ניתור מדהים וסגירה לריבאונד מהטובות שנראו במקומותינו, גרין עדיין חיפש את עצמו.

"הוא ישב עם עצמו והבין שהוא צריך לעשות שינוי", סיפר השבוע אריק שיבק, שאימן את גרין בבני הרצליה וייבש אותו אשתקד על הספסל של אוסישקין. "הוא הבין שלהיות ממורמר על כל העולם ולומר: 'המאמן לא בסדר וההנהלה לא בסדר והשחקנים שאיתי לא בסדר' לא יביא אותו לשום מקום. הוא הבין שהשינוי צריך להיות אצלו, שדרוש שיפור לדרך שבה בחר. השינוי שיניב עשה הוא בעיקר בקטע של הבגרות ובגישה למשחק. אלו הדברים שגרמו לו לעשות את הקפיצה שעשה".

בתחילת השבוע חזר גרין מטיול של מספר ימים בסיני. "אחד הדברים היותר ברורים מבחינתי היה לא לחשוב מה יהיה הלאה. פשוט לנוח, להירגע מהעונה", אמר השבוע. קשה לאמוד את גודל השינוי שחל בו ובמעמדו. זהות המדים אותם יילבש בעונה הבאה עדיין בגדר תעלומה. לגרין יש אפשרות להשתחרר מהחוזה בהפועל ת"א תמורת כ-50 אלף דולר. הצעות מרוסיה ויוון כבר עומדות על הפרק, וכך גם האופציות בישראל: מכבי והפועל ת"א, לאו דווקא בסדר הזה, אבל לפני הכל - דטרויט פיסטונס.

תוך פחות משנה הצליח גרין לשדרג את מעמדו: משחקן של 6.5 נקודות ו-4.9 ריבאונדים בעונה שעברה, הפך הסנטר מהרצליה לשחקן דורסני שסיפק 10.2 נקודות ו-4.4 ריבאונדים בעונה הסדירה בהפועל ת"א. פתאום, משום מקום ואחרי שכמעט לא זכה לצ'אנסים משיבק, חזר גרין למרכז הבמה.

"צריך להבין דבר אחד", אומר יורם חרוש, שאימן את גרין בעתודה, "ההתקדמות של הגבוהים איטית. בניגוד לשחקני חוץ, המבנה הפיזיולוגי הסופי בא הרבה יותר מאוחר. זה מה שקרה עם יניב. בניגוד להרבה גבוהים הוא הצליח לייצר יכולות אתלטיות שהן זן נדיר בנבחרות, ובמיוחד הרגלי עבודה בחדר כוח".

"אין דבר כזה-מתפתח מאוחר", מתקומם אורקין. "זה קשור למאמן שנתן לו לשחק. אצל אריק שיבק הוא לא שיחק ואצל ארז אדלשטיין כן. זה הכל. כשהוא מקבל את הדקות שהוא צריך לקבל, הנתונים שלו בליגת העל הם כמו הנתונים שלו בליגת הקטסל. המספרים כפולים בנקודות ובריבאונד".

מבט מעמיק יותר על הקריירה של גרין מספק תובנה ברורה לגבי האופן שבו הקרינה אישיותו על התפתחותו ככדורסלן. "גילינו המון סבלנות כלפיו ונתנו לו את הזמן", טוען מיקי גורנשטיין, שניהל את מחלקת הנוער בהרצליה. "בתחילת הדרך הוא לא בלט. הוא אפילו היה די מאכזב ולא מימש את הציפיות בהתאם למדדים שלו. לא ויתרנו. לגבוהים אין בדרך כלל איזון בין הגודל למערכת השרירים. הדברים לוקחים זמן. הוא מאוד אהב את המשחק והשקיע וזה נתן תקווה לכולם".

גם אלדד אקוניס, כיום יו"ר בני השרון ומאמנו של גרין בקבוצת הנוער, מחזק את הדברים: "תמיד היה לו מוסר עבודה גבוה. יש לו כישרון, יש לו נתונים טבעיים, אבל מה שהיה הכי טוב אצלו הייתה הדרך שבה הוא עבד. ממושמע מאוד, מחוייב. הוא תמיד היה שומע בקול המאמנים שלו ולא בקול ההורים שלו. אמא שלו רצתה שהוא יהיה תלמיד גדול, ואני יכול לספר לך שהייתי מקבל ממנה טלפונים בבקרים כשהוא לא היה רוצה ללכת לבית הספר. היא איימה שלא תיתן לא להגיע לאימונים. אמרתי לה: 'את לא יודעת מה את מפסידה'".

מתייעץ ומחליט לבד

דומה שמבין כולם את ההשפעה הגדולה ביותר, לפחות בגיל הנוער, ספג גרין מהמאמן איתי פז. כחלק מדור שחקנים מוכשר שגדל בהרצליה (אליו הצטרף בכיתה ט' גם טל בורשטיין, שהגיע מרעננה) פיתחו במחלקת הנוער פרוייקט מיוחד לשידרגו האיכות: בקבוצה המקורית נשארו שלושה שחקנים בלבד ואליהם צורף סגל קבוצת הנערים. אותו שלד היווה גם את הבסיס לנבחרת הכדורסל של תיכון היבל בהרצליה. שנה מאוחר יותר המודל התפתח. שחקני קבוצת הנוער עברו לשחק גם במסגרת הבוגרים והשתלבו בקבוצת הבת של בני הרצליה, בליגה השלישית.

"בכיתה י"א הם כבר היו שחקני חמישייה בליגה הארצית", מספר פז. ,גרין באותם ימים היה מאוד בעייתי מבחינת היכולת. ידענו שהוא יהיה גבוה, ראינו שהוא מוכשר, אבל לא בצורה יוצאת דופן, בטח שלא הכוכב של הקבוצה. אני זוכר שמולי קצורין, שבאותה תקופה אימן את הקבוצה הבוגרת של בני הרצליה, הגיע לראות את קבוצת הנוער במשחק נגד הפועל חולון ובסיום אמר שאין מה להשוות, חולון הרבה יותר טובים. שנה מאוחר יותר אותם שחקנים כבר היו בחמישייה של נבחרת הנוער".

פז ליווה את הקריירה של גרין מקרוב. הוא זוכר את הדאנק הראשון ואת מחנה הכדורסל בניו יורק אליו שלח את השחקן בגיל 16. "היו ימים שהייתי כמו אבא בשבילו. בדקתי מה הוא אוכל וערכתי לו אימונים אישיים בבוקר. במקביל הייתי יכול אחרי צהריים להעיף אותו הביתה. מערכת מאוד קרובה, אבל אף פעם לא הרגשתי שאם אגיד לו משהו אז הוא בטוח יעשה. אני לא חושב שיש אנשים כאלה. בזמנו הוא היה מתייעץ עם אלדד אקוניס, אבל זה כבר לא קיים. הוא מאוד מופנם".

-איך אתה מנתח את דרך קבלת ההחלטות שלו?

"הוא רואה יותר מדי את העתיד קדימה, אבל אחרי זה נוכח לדעת שהמציאות היומיומית משנה את העתיד. המציאות לא התאימה למחשבות שלו. הוא מפחד לקחת סיכונים ונורא מתעסק מה ההחלטה הכי טובה בשבילו. תמיד יש מישהו אחד שמצליח לשכנע אותו. ברעננה היו את זאב ברעם ושרון דרוקר, וכשחזר שוב להרצליה אלדד אקוניס עשה את העבודה. בהפועל ת"א זה היה שיבק. מצד שני, כשחרוש רצה לקחת אותו לירושלים או כשאדלשטיין רצה להעלות אותו לקבוצה הבוגרת של בני הרצליה, הוא סירב. הוא יכול להתיעץ עם הרבה אנשים ואין לך מושג למי הוא יקשיב. נראה לי שבסופו של דבר הוא יקשיב לעצמו. טיפוס מורכב, לא פתור".

-עד כמה טוב הוא יכול להיות?

"אין לו שום בעיה לקחת ריבאונד ולרוץ קוסט טו קוסט כשהוא מפרפר בדרך את כולם בכדרור. אבל הוא כבר הגיע למקום כזה שמצפים ממנו לעשות דברים מסויימים והמאמנים תמיד חושבים שהם יודעים הכי טוב. אם מישהו לא עושה את מה שאומרים לו אז אחרי זה מורידים אותו לספסל. ככל שהוא מגיע למסגרות יותר מכובדות הוא יפחד יותר. אין לו שום בעיה לעשות דבריןם של אול אראונד פלייר. היסודות שלו הם ברמה מאוד גבוהה. הימין-שמאל שלו והתנועות מתחת לסל מאוד מגוונים, אבל הוא טיפוס חסר ביטחון. קל לו לעשות את מה שהמאמן אומר לו. הוא חושב שהדבר היחיד שמותר לו זה מה שהמאמן אומר לו".

השתן שעלה לראש

למכבי רעננה הגיע גרין אחרי ההצלחה באליפות אירופה עם נבחרת העתודה. עונה קודם לכן, בבני הרצליה, הוא העמיד ממוצעים של 10.9 נקודות ו-5.8 ריבאונדים בשלושים דקות משחק. ברעננה, שהופיעה באותה עונה לראשונה בתולדותיה גם באירופה, ירד גרין ל-6.9 נקודות וחמישה ריבאונדים ב-20.3 דקות.

"בניגוד לכל מה שאחרים אומרים, אני חושב שיניב נתן עונה מצויינת אצלינו", אומר זאב ברעם, אז מנהל הקבוצה. "שיחקנו בסופרוליג נגד קבוצות כמו ספליט ופנאתינייקוס ואני חושב שהוא פשוט היה בחור צעיר שהציפיות ממנו היו גדולות מדי. אבל בסופו של דבר הוא שיחק 18-20 דקות, ואל תשכח שאיתו שיחק יובו סטיונביץ', היום שחקן יורוליג. זו הייתה הפעם הראשונה שהוא התמודד מול קבוצות אירופאיות ומול סנטרים ברמה ממש גבוהה. לדעתי, הטעות הכי גדולה שיניב עשה הייתה החזרה לבני הרצליה. הוא היה צריך להיות סבלני ולהישאר אצלנו עוד שנה, ואז לדעתי היה בשיאו. הכל בחיים הוא עניין של החלטות. ברגע שגרין החליט לחזור לשם הוא עשה טעות והלך אחורה. לא יעזור כלום".

-הוא מאוד כעס באותה עונה על דקות המשחק. באחד המשחקים הוא אפילו יצא ובעט בשלט.

"מה אני אגיד לך, כנראה שהשתן עלה להם לראש. הם חזרו מאליפות אירופה עם העתודה וחשבו שהם השחקנים הכי טובים בעולם. הם שכחו שצריך להשתפשף. זה כמו שחקן בלאומית ב', סלח לי על הביטוי, שפתאום עובר לליגת העל. זו ליגה אחרת. כמו לשחק בצ'לנג' קאפ ולעבור אחרי זה ליורוליג. בלתי אפשרי".

אחרי עונה בעייתית בהרצליה, שבה ירדה הקבוצה ליגה, חש גרין כי הדבר הטוב מבחינתו יהיה לעזוב את הארץ. "אין בליגה בארץ תחרותיות", הוא הודיע לכל מי רצה לשמוע, "אני רוצה לעבור לארה"ב כי שם אני מאמין שאהנה יותר". האופציה הנבחרת הייתה מכללת ברקלי, שהכזיבה בסופו של דבר. גרין, אחרי פרשת חברות הקש, נחשב במולדת הכדורסל למקצוען ונאלץ להישאר בארץ.

התחנה הבאה של גרין הייתה הפועל ת"א. אריק שיבק, שהחזיר את הקבוצה לליגה העליונה, הביא אותו לאוסישקין אבל ייבש אותו על הספסל. "לשחקנים לא פחות טובים ממנו לקח לפחות שנה עד שהם הסתגלו והבינו בכלל מה זה הפועל ת"א, מה זה אוסישקין. זה בדיוק מה שקרה ליניב", הצטדק שיבק השבוע. "בכל אופן, מה שהוא עדיין צריך זה למקד את עצמו במספר אלמנטים בהתקפה ולשפר את המסירה, ההליכה על כתף ימין ולא על כתף שמאל בעמדות לואו-פוסט וקליעה מחצי מרחק. הוא שיפר מאוד את הקליעה שלו מאיזור הפאול ואת האגרסיביות בהגנה ובהתקפה".

שיבק התייחס גם לנקודה הבעייתית של קבלת החלטות: "עד כה, חלק מההחלטות שהוא קיבל לא היו מוצלחות וחלק היו מוצלחות אבל לא הניבו פירות, כמו למשל התקופה ברעננה. שם הוא היה צריך ללכת קדימה וזה לא קרה. יניב צריך לחשוב על המדרגה הבאה רק אחרי שיוכיח לכולם שהוא לוקח קבוצה ומשחק עונה שלמה, כולל פלייאוף בצורה טובה ומביא אותה להישגים. העונה היה לו פלייאוף גרוע. יניב צריך לתת עוד עונה אחת לפחות במקום שבו הוא התחיל את הפריצה שלו".

sheen-shitof

הכל מתחיל באבחון

בשורה לסובלים ממיגרנות: ככה תוכלו לחזור לחיים נורמליים

בשיתוף מרכז איריס גייר לטיפול דרך אבחון בגלגל העין

גרין: "ה-NBA זה האופציה הראשונה"

"אני לא מתבייש בזה", אמר השבוע יניב גרין בנוגע לטענות על דרך קבלת ההחלטות שלו. "אני מתייעץ לפני שאני לוקח החלטה כי יש אנשים יותר חכמים ממני בתחום הזה ואני סומך עליהם. אבל בעיקרון אני בסופו של דבר הולך עם ההחלטה שלי. כל מה שאני שומע מאנשים אחרים זה טיפים או דברים שיכולים לעזור לי, אבל תחושת הבטן שלי היא זו שקובעת בסוף".

-לא כל ההחלטות שקיבלת הוכיחו את עצמן

"נכון, אבל למה זה קרה? יש אלף ואחת סיבות, חוסר ביטחון שהיה לי באותה תקופה, תאמין לי שיכולות להיות הרבה מאוד סיבות. אני לא יכול להצביע לך על אחת ספציפית. ההתבגרות שלי השנה נראתה גם על המגרש, ואני זוקף אותה לזכותו של ארז אדלשטיין. הוא נתן לי את הביטחון והאמין בי לאורך כל הדרך, בניגוד לאחרים. זה נתן לי הרבה שקט על המגרש לעשות דברים שאני יודע ויכול לעשות. מה שקרה בעבר זה היסטוריה מבחינתי. עברתי את זה וסגרתי את זה. היו לי הרבה עליות וירידות במהלך הקריירה אבל זה קורה לכל שחקן".

-ומה קרה השנה?

"זה הרבה בגלל ארז, ואיפשהו גם בגלל שאני צברתי נסיון. הבנת המשחק שלי השתפרה, סוף סוף הבנתי מה המאמן רוצה ממני, מה צריכים ממני על המגרש".

אתה מרגיש שמיצית עצמך בהפועל? שהגיע הזמן לעבור הלאה?

"לא. נורא נהניתי בשנתיים שהיו לי בהפועל ואני לא מרגיש שמיציתי את עצמי. יש לי עוד הרבה מה ללמוד, להתפשר ולתת".

-אמרת בסיום הפלייאוף שאתה רוצה לשחק במקום שתיהנה בו. יש חיה כזאת?

"שאלת מיליון הדולר. הלוואי והייתי יודע, הייתי חותם שם כבר היום בלי לחשוב פעמיים. שאלת השאלות. זה יכול להיות בכל מקום ובכל קבוצה. ברור שאופציית ה-NBA, במידה שתתממש, תהיה עבורי השיא והבחירה הראשונה. מעבר לזה, אני באמת לא יודע. זה מכלול של הרבה דברים. גם כסף, גם מעמד בקבוצה וגם השאיפות שלה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully