טרגדיה וכבוד

למרות העצב הרב של האוהדים האנגלים אחרי ההפסד לצרפת של זינאדין זידאן בתוספת הזמן, במחנה האנגלי התייחסו לתוצאה כאל מכת גורל. לדעתם, דייויד בקהאם שהחמיץ פנדל מול פביאן בארתז היה פשוט חסר מזל וסטיבן ג'רארד, שהמסירה שלו לשוער דייויד ג'יימס הביאה לפנדל של צרפת, הוכתר כדמות טרגית. אנגליה שוב חזרה לתחושת הלוזריות שרודפת אותה כבר כמה עשורים.

"הפעם לא היינו לוזרים", אומר אנדרו וושר, כתב העיתון הבריטי "סאנדיי טלגרף", "פשוט סבלנו מחוסר מזל. בטורנירים מסוג זה צריך הרבה אלמנטים כדי שנבחרת תלך עד הסוף והמזל הוא אחד הבסיסיים ביניהם". וושר, בן 44, היה מתנדב בקיבוץ מעלה החמישה לפני 25 שנה. "שישה חודשים הייתי שם", הוא מספר, "כל בוקר הגישו לי בייקון וביצים, כל בוקר. אמא שלי לא האמינה. אבל היום בשום אופן לא אסע לשם. זה קרוב מדי לירושלים".

גם על המשחק נגד צרפת יש לו דעה נחרצת. "נכון שיש לנו תדמית של כאלה שתמיד מגיעים לרגע האמת בהרכב מלא, גם אוהדים וגם שחקנים, ונכשלים. הפסד לצרפת הוא הגרוע מכל מבחינתנו. אבל מה שהיה כאן לא קשור בכלל למסורת הזאת. זה כבר סיפור אחר. אני לא זוכר משחק אחד בהיסטוריה של נבחרת אנגליה שהסתיים בצורה כזאת. המשחק היחיד שאולי דומה למה שזידאן עשה לנו הוא גמר ליגת האלופות ב-1999, בין מנצ'סטר יונייטד לבאיירן מינכן (1-2 ליונייטד משני שערים בדקה ה-90)".

"עכשיו אתם מבינים מה הרגשנו אז", אומר פיטר וונזל, שליח העיתון הגרמני "בילד צייטונג". "גם לנו היה קשה להפסיד לאנגלים".

לקראת המשחק של גרמניה נגד הולנד היום, וונזל מעדיף להיות ריאלי. "לעם הגרמני אין ציפיות גבוהות מדור השחקנים הנוכחי, אבל חשובה לו הדרך, גם אם הנבחרת תודח מהטורניר. מפלה מול הולנד היא משהו שלא ייסלח. המאמן רודי פלר לא יישפט לפי המיקום הסופי של הנבחרת, אלא לפי תוצאות נקודתיות שישיג. אסור לעשות בושות. כולם זוכרים את אליפות אירופה הקודמת, שם אפילו לא עברנו את שלב הבתים. בתוך תוכו, הציבור הגרמני מאמין גם היום שהמשמעת והארגון במרכז השדה יחפו על המחסור של הנבחרת בכישרון. כולם רואים שאין לנו חלוצים כמו פעם".

בצדו השני של השולחן, מחשבותיו של וושר נטשו מזמן את עולם הכדורגל. "האהבה הראשונה שלי היתה מהקיבוץ. חנה קראו לה. היא היתה בחורה יפה, מדהימה, אבל סגורה. אמה מתה בדיוק כשהייתי שם והיא טיפלה באחותה הקטנה, נדמה לי ששמה היה אסתר", הוא נובר במעמקי זיכרונו. "כן, היא לא יכלה לתת לבחור בגילי את מה שהוא צריך".

קשה להוציא מוושר הערכה על הסיכויים של אנגליה בהמשך הטורניר. "מעכשיו אסור לנו להשאיר מקום למזל. אין מרווח לתאונות", הוא מבליח לרגע בחזרה לספורט ושוב שוקע בזיכרונות. "אני חייב לחזור לשם יום אחד. אני עוד אגיע לשם פעם".