ישראל השתתפה לראשונה במשחקים האולימפיים בפינלנד, שמשכו אליהם שיא חדש של 4,925 מתחרים מ-69 מדינות. ברית המועצות חזרה לעניינים וכך גם גרמניה המערבית. הלסינקי, העיר הקטנה ביותר שאירחה את המשחקים עד אז, הרימה משחקים מצויינים ובלתי נשכחים הן מבחינה ספורטיבית והן מבחינה אירגונית. פאבו נורמי הוביל את הלפיד לאצטדיון בגיל 55 והאנס קולמיינן, אז בן 62, הדליק את האש האולימפית.
את ההצגה גנב כמובן ה"קטר הצ'כי" אמיל זטופק. הצ'כי השלים בתשעה ימים שלושה ניצחונות מדהימים ב-5,000 ו-10,000 מטרים ובמרתון, אותו רץ לראשונה בחייו. ברית המועצות בלטה עם 71 מדליות וזכייה ראשונה וקלילה בתחרות הקבוצתית בהתעמלות הנשים. הסובייטים סיימו במקום השני אחרי האמריקאים בדירוג המדליות והאולימפיאדה הזו סימנה לראשונה את הספורט כמקום בו מתרחשת על אמת המלחמה הקרה.
קטי מקורמיק האמריקנית, שזכתה בשתי מדליות הזהב בקפיצות, ו-ויקטור צ'וקרין, אסיר מחנה ריכוז בזמן מלחמת העולם השניה שייצג את ברית המועצות, היו המתעמלים הבולטים. פרירה דה סילבה מברזיל שבר ארבע פעמים ברציפות את שיא העולם בקפיצה משולשת.
הלסינקי 1952
25.6.2012 / 18:20