פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        רק תנו לבאריץ' סיבה והוא כבר יפתח את הפה

        בתחילת קמפיין המוקדמות אף אחד בקרואטיה לא האמין שבאריץ' ישרוד. עכשיו יש לו חודש באור הזרקורים ועוד הרבה מה להגיד

        15 אלף אוהדים באיצטדיון באוסייק התחילו לאבד את הראש. נבחרת קרואטיה פותחת את מוקדמות היורו מול אסטוניה הזערורית, והשחקנים המקומיים מצליחים בקושי לחבר שתי מסירות. לקראת הדקה ה~80 הקהל כבר עמד על הגדרות, וליווה כל מהלך אסטוני בתשואות.

        שריקת הסיום והתיקו המאופס הבריחו את הקרואטים בספיד לחדר ההלבשה, כשהם מלווים בשלל יריקות ושריקות בוז מחרישות אוזניים.

        אחרי שבמשחק השני הפסידה קרואטיה לבולגריה, לא היה אחד במדינה הבלקנית שהאמין שהמאמן, אוטו באריץ', שמונה רק חודשיים קודם לכן, ישרוד את הקדנציה.

        התוצאות העלובות, ובעיקר ההופעות האנמיות, הובילו למתקפה רבתי על באריץ'. הקולגות לא הפסיקו לנגח את המאמן הוותיק על סגנון המשחק המסורבל שלו ועל הבחירה ההזויה של ההרכב.

        במדיה כבר הריצו קמפיין שקרא להדחתו מהנבחרת, והאוהדים מצדם הצטרפו לקריאה וחסמו את כל המרכזיות בעיתונים הגדולים בדרישה לעצור לו את הקרדיט. רק באריץ' עצמו לא ממש התרגש. בגיל 71, עם רזומה של 38 שנות אימון ברמות הגבוהות של היבשת, הוא האמין כל הזמן שלמרות הפתיחה הקטסטרופלית, קרואטיה שלו לא תראה את האליפות מהבית.

        "ב-95 אחוז מהקריירה שלי עמדתי ביעדים שהצבתי לעצמי. גם הפעם אין לי ספק שאצליח", אמר, ומסתבר שהוא ידע על מה הוא מדבר.

        בששת המשחקים הבאים הנבחרת שלו נראתה אחרת לגמרי. שיטת המשחק שלו, 4-4-2, הכוללת שני קשרים הגנתיים ומתוגברת בשני קשרים קיצוניים (מילאן רפאיץ' משמאל ודאריו סרנה מימין), התחילה לספק את הסחורה.

        חמישה נצחונות ושני שערי חובה בלבד סידרו לקבוצה את ההעפלה אל משחקי הפלייאוף, שם חלפה הנבחרת על פני השכנה סלובניה בזכות שערי חוץ.

        בעלייה ההיסטורית לטורניר בפורטוגל שוב יצא באריץ', "הפה הגדול", מנצח. וכרגיל, גם הפעם דאג קבלן השערוריות הראשי לספק את הסחורה.

        האיש שבעברו רשומות אין ספור התבטאויות שנויות במחלוקת ופרובוקציות, כולל יריקה על שחקן במשחק גביע אופ"א ומכות עם עיתונאים, החליט שוב לשחרר נצרה. הפעם היעד היה ההומוסקסואלים. "בנבחרת שלי אין מקום להומואים", הוא הודיע. "הומוסקסואליות זה לא דבר טוב, ואני מוקיע אותו בכל דרך אפשרית".

        את המהומה שחולל באריץ' כבר קשה היה לעצור. אמצעי התקשורת שוב הוצפו בקריאה להדיח את המאמן, נציגי הקהילה ההומו-לסבית דרשו לקיים דיון חירום בפרלמנט, ואנשי המקצוע התנערו גם הם מהמאמן הקשקשן.

        באריץ' אמנם שוב הצליח לשרוד בתפקיד, אבל לכולם ברור שאחרי יורו 2004 הוא ילך הביתה, הפעם על באמת.

        למרות העלייה לאליפות אירופה, במישור המקצועי מחכות לבאריץ' שפע בעיות. פרישתם של השרידים האחרונים מ"דור הזהב", שהוליכו את הנבחרת למקום השלישי במונדיאל 98', השאירה את הנבחרת עם לא מעט חורים. לא פחות מ~48 שחקנים שותפו במוקדמות כדי למצוא תחליפים לסוקר ויארני, אבל באריץ' לא מצא שחקנים שיתאימו לשיטה שלו.

        על האפרוריות היחסית של הסגל מקווה באריץ' לחפות באמצעות משמעת קבוצתית ותלכיד חברתי מגובש. "היחסים בנבחרת מזכירים לי את הימים היפים של אליפות העולם בצרפת", הוא סיפר לכל מי שרצה לשמוע, אלא שמול אנגליה וצרפת לא בטוח שגם הכריזמה של באריץ' והסיומת של פרשו יספיקו כדי למנוע הדחה מוקדמת.