"כל כך רציתי להוכיח לכולם"

כמו בכל טלנובלה טובה קיבלנו אתמול בגמר הרולאן גארוס הרבה דמעות של עצב ושמחה. בסופו של דבר עלה על דוכן המנצחים בחורצ'יק באמצע שנות ה-20 שנוהג להישבר במצבי לחץ ולנוע עם פסיכולוג צמוג. גאסטון גאודיו הדהים כשחזר מפיגור 0:2 במערכות כדי לנצח את הפייבוריט, ג'ייזרמו קוריה.

"מאז שהייתי ילד, זה היה חלום עבורי, אבל עכשיו כשאני כאן זה יותר מדי עבורי ואני לא יודע מה לומר", אמר גאודיו. "פחדתי כל-כך בשתי המערכות הראשונות, אבל בזכות תמיכת הקהל, חזרתי והצלחתי להילחם. קוריה שיחק טניס מדהים במשך שבועיים, ואני בטוח שהוא יזכה בשנה הבאה".

קוריה רק עמד בצד והחזיק את הדמעות. הוא חייך לעצמו כלא מאמין. הארגנטיני, שהפסיד רק פעם אחת ב-38 משחקיו האחרונים על חימר, כבר ראה את הגביע הולך אליו, אבל שילוב של התכווצות שרירים ויציאה מריכוז הפכו את התוצאה של המשחק שעל הנייר, היה גמור.

קוריה שהושעה לשבעה חודשים ב-2001 אחרי שנכשל בבדיקת סמים - ולא שכח: "אחרי מה שקרה לי, חלמתי על המצב הזה. לראות את הגוף שלי ואת העצבים שלי מאכזבים אותי. אני זוכר מה שאנשים עשו לי בזמנו. אולי רציתי להוכיח יותר מדי. רציתי מאוד לזכות בטורניר הזה כדי לשכוח את כל מה שרץ לי בראש. רציתי להביא אושר למשפחה שלי כי הם תמכו בי ברגעים הקשים. אני רוצה לנקום במי שנתנו לי את הוויטמינים המזוהמים. אין לי שום דבר נגד אף אחד, אבל הרגתי את עצמי באימונים אחרי הפרשה. לא הייתי חזק כפי שאני עכשיו. באתי לכאן במחשבה שזו ההזדמנות שלי להראות לכולם, ובעיקר לאנשים ששפטו אותי, מה אני יכול לעשות ולהשתיק אותם, אבל לצערי הרב הדברים הלכו נגדי".

גאודיו: "אבא לי עשה כל כך הרבה מאמצים בשביל לראות אותי. וזה בשבילו, זה בשבילו. אנחנו עם ספורטיבי שחי על אגדות ספורט. אם אתה מחטיא פנדל או עושה טעות כפולה בזמן הלא נכון, אנשים לא ישכחו לך את זה כל הקריירה."

מאמנו של גאודיו סיכם: "הילדים האלה שגדלים בארגנטינה, מראים שאין להם גבולות. אבל החוכמה היא להמשיך לשחק ולשחק ולנצח ולנצח. נכון להיום אין ארגנטינאי אחד בסבב העולמי, שמשחק מולו הוא משחק קל".