על זה מדברים כשאומרים פליאוף באסקטבול, בייבי. בסיום משחק שבו שלטו הגנות חזקות ואיבודי כדור, הגיעו שתי קליעות משוגעות, אחת אחרי השנייה, והלייקרס נוסעים הביתה להוליווד עם ניצחון 73:74, ויתרון 2:3 בסדרה והזדמנות לסגור את הסיפור במשחק בסטייפלס סנטר. אין ספק שכל מי שקם או נשאר לראות את המשחק, לא יישכח את השניות האחרונות במהרה. זכינו לראות את אחד מסיומי המשחקים הדרמטיים ביותר בהיסטוריה של הליגה.
פוקס אחד ראוי למשנהו
טים דאנקן, במשחק לא טוב בהתקפה (למרות 21 נק' להם הוסיף 21 ריב'), קיבל את מה שנראה היה ככדור האחרון, 5.4 שניות לסיום. הלייקרס הוליכו 72:71 וההתקפה של הספרס הייתה תקועה. טים הסתובב וחיפש חבר פנוי כדי למסור, אבל נאלץ ליצור לעצמו מצב זריקה כשהשעון תיקתק. שאק עמד איתן ודחף את הכוכב של הספרס לטופ אוף דה קי לזריקה פרועה תוך כדי נפילה שמאלה, אולם הכדור צלל פנימה עם הבאזר. טוב, לא ממש עם הבאזר - נותרו 0.4 שניות. משחק גמור? ממש לא.
פופ ידע את מה שכל העולם ידע חייבים למנוע מקובי לקבל את הכדור כי הוא הבחור שיכול לקלוע סלים שכאלו, כפי שעשה מספר שניות קודם לכן, במהלך קלאץ' שהביא ללייקרס את היתרון (עד שהגיע הסל של דאנקן). היה מספיק זמן כדי לעשות קאץ' אנד שוט ופיל ג'קסון אכן שירטט מהלך לבריאנט (22 נק' ב-11 מ-27, 5 איבודים והחטאות רבות ברבע האחרון), אבל ההגנה של הספרס אילצה את פייטון לחפש אופציה אחרת. לאחר שני פסקי זמן האופציה הזו הייתה דרק פישר. פישר קיבל את הכדור בצד שמאל 5 מטרים מהסל, והסתובב לזריקה מהירה מעל ידיו המושטות של מאנו ג'ינובילי. סוויש, צ'אק, נאת'ינג באט נט! לשופטים לא נותר אלא לקבוע את מה שהיה ברור הכדור יצא בזמן מהידיים של פישר, והמשחק היה צבוע בזהב-סגול.
אוניל אמר בפשטות "קליעה פוקסיונרית אחת ראויה לנוספת". דאנקן, כמה דקות לפני אותו סל משוגע, קלע מאותו מקום הם הקרש לאחר הגנה מצוינת של שאק. אולי לספרס היו שתי קליעות פוקסיונריות במאני טיים, ואולי אלו של דאנקן היו יפות יותר אבל של פישר הייתה האחרונה וזה מה שקובע.
"רוב הפעמים מהלכים כאלו לא מתוכננים עבורי" התוודה פישר. "זה היה מיוחד מאוד כי כמעט זרקנו את המשחק הזה לפח. אני חושב שהניצחון הזה מסמל את כל העונה שלנו".
ומה היה לנו עד אז?
הלייקרס פתחו טוב בהתקפה והניעו כדור בצורה מצוינת במשך שלושת הרבעים הראשונים. הספרס נראו לחוצים ולא מאמינים כשהפער לטובת LA רק הלך ותפח. לקראת סוף הרבע השלישי הגיע יתרון השיא של הלייקרס ל-16 נק' והספרס שיחקו כדורסל מפוזר (16 איבודים, 7 לדאנקן) ולא מאורגן בעליל. שאק היה שקט מאוד עם 11, 11 ו-3 גגות ופייטון את מלון הסתפקו ב-5 ו-7 בהתאמה. מי שכן תפקד עבור פיל ג'קסון היה דווין ג'ורג' שעם כמה סלים גדולים הגיע ל-16.
בצד השני היו אלו ג'ינובילי ודווין בראון שברבע המכריע נגסו אט אט ביתרון של LA עד אותו סל משוגע של דאנקן. האיבודים הרבים של חניכיו של ג'קסון גם כן דאגו להשאיר את המשחק צמוד. פארקר שוב התקשה מול הגנה חונקת של פישר (ששיחק כאחד שחולה במחלת הנפילה וסחט ארבע עבירות תוקף), אבל ברבע הרביעי הצליח להשתחרר מעט ולקבור כמה זריקות חשובות בדרך ל-15 ו-6. בדקות הללו נראה היה שהניצחון מונח על הרצפה כדי שמישהו ייקח אותו. הלייקרס הפסיקו לשחק ובשלב מסוים עברו יותר משש דקות מבלי שקלעו סל שדה. הספרס, לעומת זאת, עדיין לא הסתגלו לדאבל טימים על טימי וגם הפיק אנד רול בין פארקר לדאנקן לא עבד. דאנקן, משום מה, סירב לחתוך לסל אחרי החסימות וההתקפה של פופוביץ' נתקעה. האחוזים שיקפו את חוסר התנועה בהתקפה עם 38% מהשדה ו-6 מ-23 מהשלוש, אבל יתרון של 39:47 בריב', ו-4:13 בהתקפה השאיר אותם בתמונה. או אז הגיע הדרק שארפ של הוליווד, הלא הוא דרק פישר, ונתן ללייקרס ניצחון שלישי רצוף על האלופה. היה זה הניצחון הראשון אי פעם של הזהובים ב-SBC סנטר, והפסד ראשון בבית של הספרס לאחר 17 ניצחונות רצופים.
שתי הקבוצות היו נוראיות מהקו כשהלייקרס קלעו 6 מ-13 והספרס 9 מ-17.
שידורים חוזרים של המשחק: ב-09:00, 15:00 וב-21:00 בערוץ ה-NBA. רצוי להקליט לנכדים.
שידורים, רבותיי, שידורים
שישי (שבת לפנות בוקר בישראל)
02:00, ערוץ ה-NBA: דטרויט - ניו ג'רזי (משחק 5)
04:30, ספורט 5 פלוס: מינסוטה - סקרמנטו (משחק 5)
שבת (ראשון לפנות בוקר בישראל)
05:30, ערוץ ה-NBA: ל.א לייקרס - סן אנטוניו (משחק 6)
ראשון (לתוך הבוקר של שני בישראל)
22:30, ספורט 5 פלוס: סקרמנטו - מינסוטה (משחק 6)
03:00, ערוץ ה-NBA: ניו ג'רזי - דטרויט (משחק 6)
ונבהיר שוב לכל המבולבלים: ערוץ ה-NBA ושידורי הליגה ב-ESPN יירדו בשבוע הבא מעל מסכינו עם תום שלב חצאי הגמר האיזוריים. ספורט 5 (פלוס מינוס) יעביר 10 משחקים מסדרות הגמר האיזוריות ואת סדרת הגמר במלואה.