אמצע הרבע הרביעי במשחק מספר 4. אווירה של איבוד שליטה. סולומון חוטף טכנית שנייה, למקארתי נשרקת עבירה בלתי ספורטיבית, הספסל של הפועל זועם, כועס ומלא טענות לשופטים. הקהל מאחל לסמי בכר שלל ברכות לבביות, ומבטיח שאין יציאה לאנשים באפור. כוסות שתייה ריקות מושלכות אל הפרקט, והזעם מופנה לכיוון אחד. בתוך כל המהומה הזו הפועל מאבדת את המשחק. השעון במלחה מראה 4:18 לסיום. דורון שפר מחטיא עוד שלשה כשהוא פנוי לגמרי, בני השרון משתלטת על הריבאונד, פרינגטון קולע שוב וקובע 72:88. אלפי אדומים מבינים שהעונה הזו נגמרת, ואלו דקות הכדורסל האחרונות שהם רואים השנה במלחה.
אבל האמת היא שהמשחק הזה נגמר עוד קודם. על הפרקט במלחה היתה קבוצה אחת שנלחמה בטונג'י אוואג'ובי אחד. הניגרי של הפועל סחב את האדומים כמעט לבד לאורך כל המשחק. רק מקארתי והוא הגיעו לעבודה. אבל כשהגארדים בעלטה מוחלטת ולא פוגעים בשום דבר, לא היה להפועל מה למכור מול בני השרון והתצוגה הנפלאה שנתנה השלישייה טפירו-סטיבנסון-נוריס.
הגארדים והכשל
זה היה המשחק השביעי בין בני השרון להפועל. המאזן העונה עומד על 2:5 לטובת הקבוצה של ג'ינו, ובסופו של דבר הקבוצה הטובה יותר ניצחה. יש מידה רבה של צדק בעובדה שמי שנצמד כל העונה למכבי והפסיד את המקום השני רק בשניות ההכרעה במחזור האחרון באוסישקין יעלה לבית העליון, ולא מי שלאורך העונה נפל במשחקים הקטנים, התבזה בבית מול יורדות פוטנציאליות ולא הגיע מוכן למשחקי החוץ. הפועל הפסידה את הסדרה הרבה לפני שגיא פניני קבר עוד שלשה מכריעה ברבע הרביעי. היא הפסידה את העונה הזו באשקלון, היא דפקה את המיקום שלה בפלייאוף בבית מול מ.כ. חיפה, חיפה/רמה"ש וגבעת שמואל.
דרוקר, אופטימי כהרגלו, הסתכל בסיום על החצי המלא של הכוס. "צריך להישאר בפרופורציה", הוא שיחרר את המנטרה, "הגענו לשני גמרים העונה. נגיע ביום חמישי כדי לסיים את העונה כמו שצריך. אנחנו חייבים להרים את הראש מהר". השחקנים לא התבטאו בסוף המשחק. הקבוצה שירדה מהפרקט ביום רביעי בערב היתה כבויה ועצובה, חסרת אנרגיות. קיוו לטוב בגביע בשבוע הבא, אבל כולם הבינו שהעונה נגמרה. ביום חמישי הבא יהיה אפשר לשלוף את מזרני הים מהבוידעם ולרדת לחוף. את מכבי תל אביב ינסו לדגדג קבוצות אחרות. זה סיום עגום לעונה הפכפכה, וגם אם הפועל תזכה בגביע המדינה בשבוע הבא, הגביע הוא רק קינוח. את האפשרות להתמודד על הסטייק העסיסי ששוכב בצלחת של שמעון מזרחי הפועל איבדה.
הדרך שבה היא איבדה את ההזדמנות השאירה טעם רע בפה. זו לא היתה התמודדות שקולה, אלא התפרקות. בהפועל התפארו העונה שהקבוצה ניצחה בכל משחק שבו הכסף היה על השולחן, אבל ביום רביעי הכסף היה על השולחן והפועל התחבאה מתחת לכיסא. סולומון בלי נקודה במחצית השנייה, שפר החיוור לא הצליח לקלוע גם כשהיה פנוי לגמרי, משה מזרחי ומוכתרי שוב הראו כמה הם לא מחוברים לקצב המשחק, ההגנה לא תיפקדה. ואקום. בני השרון לא קלעו באחוזים מדהימים מחוץ לקשת בלי סיבה. הגארדים של הפועל נתקעו פעם אחר פעם בחסימות, ועד ששפר ושות' החליטו על פתרון לחסימה וגם ביצעו אותו, הכדורים של נוריס וטפירו כבר צללו פנימה.
"היה לנו יום מצוין מבחוץ ועשינו עבודת הגנה נהדרת על סולומון ושפר", אמר ג'רוד סטיבנסון בסיום, וסיכם בעצם את סיפורו של משחק מספר 4. בני השרון הראתה מהרבע הראשון שאליה יהיה קשה להתקרב. היא הגיעה ושיחקה את הכדורסל שלה, הכתיבה את הקצב המטורף שלה מהדקה הראשונה והבהירה היטב לאדומים שאין רחמים. הפועל היתה חייבת להתאים את עצמה לריצה המשוגעת של השרונים. זה קצב משחק שלא מתאים להפועל, בטח כאשר היא לא קולעת נקודה במתפרצת במחצית השנייה.
"המפתח היה לעצור את הגארדים של ירושלים", הסביר עוזר המאמן הגאה עמי נאווי את הסיבות שהביאו לקבוצתו את הניצחון המכריע בסדרה. "ידענו שבפיזיות הם עדיפים עלינו, אז נתנו לאוואג'ובי לחגוג מתחת לסל, אבל את הגארדים שלהם היינו חייבים לשתק כדי לנצח".
אגרסיביות וקצב
ההכנות לשבוע המכריע החלו מיד לאחר משחק ההפסד ביום רביעי שעבר. "זהו צו 8 לכולם", הכריז שרון דרוקר מיד עם סיום המשחק, וקרא לגיוס כללי. למרות ההפסד 88:81, שבקלות יכול היה להפוך לתבוסה, דרוקר החמיא לשחקניו על "ההתעלות משחק אחרי משחק". עם זאת, המאמן גם את "חוסר היכולת ליצור מומנטום במשחק למרות 18 חטיפות". לדבריו, "בכל פעם שהתקרבנו היה משהו שעצר אותנו: פעם עבירת תוקף, פעם קלי מופל לרצפה, פעם מחטיאים מתחת לסל". העייפות במשחק ניכרה על הירושלמים, והתבטאה בהחטאות רבות של ליי-אפים ואיבודי כדור.
לכן, אחרי עשרה ימים עמוסי נסיעות ומשחקים פיזיים וצמודים, זכו השחקנים למנוחה בסוף השבוע וחזרו להתאמן רק בראשון בערב. לאותו אימון הצטרף, אחרי כמה ימי מחלה, האיש והקיבה הרגישה, ויל סולומון, שהשתחרר מבית החולים יומיים קודם לכן ובלט בחסרונו על הפרקט בהרצליה. מי שנעדר מהאימון ביום ראשון היה עידו קוז'יקרו, שאמנם שיחק בסופו של דבר גם במשחק הרביעי, אבל סימני הקרסול הנפוח ניכרו עליו ממרחוק. הקרסול של קיר הבטון התנפח עוד לפני המשחק השלישי, ובמשחק עצמו הפציעה ניכרה בתנועתו. אחרי סופשבוע בבית הלל וסיבוב עם הגביע בצרכנייה כפי שהבטיח ערב הגמר מול ריאל, זכה קוז'יקרו למנוחה נוספת והתאמן רק באופן חלקי ביום שלישי, מה שהגביל אותו מאוד במשחק הגורלי.
ביום העצמאות חגגו חלק מהשחקנים בגן סאקר. בין תמרות העשן של המנגלים הם ניסו לשיר קצת עם עינת שרוף. האימון המסכם התקיים במוצאי החג, ואחריו התקיים תדריך וידיאו. למרות סיסמאות הגיוס שהושמעו אחרי משחק מספר 3, בקבוצה השתדלו לשמור על אווירת עסקים כרגיל. דרוקר ויאור דיברו השבוע עם השחקנים על טקטיקת step by step - לא לחגוג כשמובילים ולא להישבר כשמפסידים. לא לנסות להפוך את המשחק בשנייה אחת, אלא בעבודה עקבית לאורך ארבעים דקות.
מהבחינה המקצועית לא הכינו הרבה הפתעות בירושלים. "הקבוצות מכירות היטב זו את זו", טרחו לציין כולם בקבוצה. היתרונות והחסרונות של בני השרון נותחו ונצפו פעמים רבות, ובשני המועדונים היה ברור שהולכים למשחק אגרסיבי. "זו לא שאלה של מה צריך לעשות מולם כדי לנצח, כי את זה אנחנו יודעים ועשינו את זה פעמיים. המפתח הוא לבצע את הדברים", אמר השבוע עוזר המאמן יאור בהתייחסו לאלמנטים שעשויים היו להקנות להפועל יתרון על היריבה מהשפלה.
מעבר לטקטיקה, יאור הגדיר את מימד האגרסיביות כמפתח העיקרי בסדרה. "כשהקבוצה מולך משחקת באגרסיביות, אז שחקן חושב מתי ומאיפה הוא יקבל את המכה, ולא על איך לקלוע סל, וככה הוא יוצא מריכוז", הוא אמר השבוע. "הפתרון הוא שכשמרביצים לך - תחזיר ותרביץ יותר. נצטרך להשתמש בחוכמה בעבירות שלנו, אבל שלא בטעות נשמור אותן למשחק הבא". אמר ולא ידע כמה צדק. מי שבאו מוכנים יותר במימד הזה למשחק היו דווקא האורחים, שפוצצו בלי חשבון ונהנו מסלחנות יתרה של השופטים בכר ומיכאלי. "ירושלים קבוצה אגרסיבית ולא נותנת שום דבר קל. אלו משחקים חזקים מכיוון שזה הפלייאוף", הבהיר ג'ינו אחרי המשחק, "אנחנו יודעים שככל שתעשה יותר עבירות ישרקו לך פחות, וזה בסדר גמור מבחינתי. זה מה שאני כמאמן דורש מהשחקנים".
ולסיום, הספסל. גם באלמנט הזה השרונים היו גדולים בכמה מידות על החבר'ה של שרון. במשחק השלישי היה זה איתי לב שעלה ונתן תפוקה משמעותית בשני צדי המגרש. הרבה לחץ על דורון שפר שהוביל כדור לבדו, תשע נקודות ובעיקר דקות מנוחה משמעותיות לטפירו, שהיה רענן וחד בסיום. במשחק 4 הגיע תורו של גיא פניני לתת את הטון מהספסל. שמונה נקודות ברגעים מכריעים, ארבעה אסיסטים, שלשה ענקית בסוף הרבע השלישי והרבה חוצפה חיובית.
בתחילת הסדרה דיברו על שתי הקבוצות כעל שתי חמישיות בלי יותר מדי ספסל. בני השרון הוכיחה שהיא יותר מחמישייה של ארבעה זרים וטפירו. המחליפים של הפועל שיחקו יותר מעמיתיהם מהשרון, אך תרמו פחות ולא הצליחו לשנות משהו במפולת הכללית של הפועל. השורה התחתונה היא הפגרה, שכבר נמצאת מעבר לפינה. ואחרי כל העליות והמורדות שעברה הקבוצה העונה, מה יותר נפלא מאשר לצאת אליה עם עוד גביע וחגיגה