בתחילת ינואר, עת הגיע הכאסח בין הגולש הבכיר של ישראל ומדליסט הארד מאולימפיאדת אטלנטה, גל פרידמן, למאמן הנבחרת גור שטיינברג לשיא חדש, זימן גילי לוסטיג ראש היחידה לספורט הישגי, את השניים לחדרו ועשה סולחה. מאולצת משהו, אבל סולחה.
השניים באמת עשו מאמץ בשלושת החודשים האחרונים לעבוד ביחד. גל ויתר, לפחות כלפי חוץ, על הרצון לעבוד עם מייק גרבהארט, מאמנו האמריקאי אותו לא מוכן הוועד האולימפי לממן. שטיינברג מצידו, החל לשתף יותר את פרידמן בהחלטות מקצועיות. כפי שסוכם אצל לוסטיג אז בחדר.
אליפות העולם האחרונה שהתקיימה בטורקיה פוצצה את האידליה בנבחרת. ההצלחה היחסית של לי קורזיץ (מקום רביעי) מול הכישלון של פרידמן (מקום עשרים), הביאו לכדי עימות גדול בין שטיינברג לפרידמן בחופי טורקיה. לפרידמן היה ברור, ברגע שהוא חוזר לארץ, הוא לא רוצה לראות יותר את שטיינברג.
הפרשנות לאירוע בטורקיה, שעורר סערה בעולם השייט (ותסלחו לנו על משחק המילים המטופש), מגוונת. מצד אחד מדברים שם על חוסר היכולת של גל להתמודד עם ההצלחה של קורזיץ, מצד שני אומרים שם ששטיינברג הוא בן אדם קשה. איש צבא שבכיף יכול לעשות את המוות לכל מי שהוא רוצה. האמת, ניחשתם לבד, באמצע.
מאז שפרידמן חזר לארץ ביום ראשון, הוא נח. הגירסה הרשמית מדברת על עייפות ופציעה במרפק. בפועל פרידמן לא רוצה לעבוד יותר עם שטיינברג.
כולם אוהבים את מייק
פרידמן העביר מסר ברור ליחידה לספורט הישגי לפיה הוא רוצה לעבוד עם מייק גרבהארט יהיה המחיר אשר יהיה. והמחיר יהיה גבוה מאד- 300 יורו ליום עד לאתונה. גרבהארט אמנם דופק מחיר, אבל עצם העובדה שהוא בכלל מפנה זמן לפרידמן בימים עמוסים שלפני האולימפיאדה מעידה על עובדה אחת - האמריקאי מאמין שפרידמן יכול להביא מדליה מהצבע שאנחנו לא מכירים כאן.
מקורביו של פרידמן כבר מדברים על כך שהפעם האיום רציני והוועד האולימפי יצטרך לתת לגל את האמריקאי. שטיינברג יקח את קורזיץ לאולימפיאדה, "כי הם פשוט מסתדרים טוב ביחד", ופרידמן יגיע לשם עם גרבהארט.
בנינו, אם זה מה שיגרום לספורטאים המוכשרים האלה לחזור עם שתי מדליות, אז כנראה שהעניין הזה שווה את הכסף. נכון לעכשיו, גם מבלי שמישהו מבטיח לנו מדליות, המשבר בין פרידמן לשטיינברג לא מתקרב לסיום.