ורד בורכובסקי, שתחגוג ערב סיום האולימפיאדה את יום הולדתה ה-20, היא הנסיכה הבלתי מעורערת של ענף השחייה בישראל. למעשה, במשך תקופה ארוכה היא הייתה הנסיכה של הספורט האולימפי בישראל. השחיניית השקטה ויפת המראה הייתה נושאת הדגל של דור חדש, שבסוף שנות ה-90 ייועד לקחת את השחיה הישראלית לגבהים חסרי תקדים. נכון לתחילת 2004, ורד בורכובסקי מתחילה להראות כמו מי שתסמן את סופו המוקדם מן המקווה של הרנסאנס בבריכה הישראלית.
האופי
את הטבילה הראשונה שלה בבריכה עשתה בורכובסקי בגיל 6. הילדה התגלתה ככישרון והאבא המשקיען דאג להפגיש אותה עם ולדימיר סופר, שהאמין בילדה כבר מהפגישה הראשונה. רבים רואים בסופר כאיש שעיצב את ורד בבריכה: מאמינה ביכולתה, שואפת להגיע גבוה, אבל קצת מפונקת ולעיתים קרובות מדי קורסת תחת עומס הציפיות.
"זה לא שורד לא עובדת קשה, אבל הדרך שלה להתמודד עם דברים, לא מתאימה לספורטאי", אמר לנו השבוע איש בכיר במכון וינגייט. ההסבר הוא פשוט: לספורטאי שלא מצליח באימונים, יש שתי אופציות: או להוציא את הכעס שלו החוצה ולנסות לעמוד במטרה (לשחות יותר מהר, לקפוץ יותר גבוה וכו') או לשמור את כל הכעסים בפנים ולאכול את עצמו. יותר מדי פעמים בקריירה שלה, בורכובסקי בחרה באופציה השניה.
כבר גיל 16 היא הייתה בסגל האולימפי לסידני לאחר שהשיגה תוצאות מצויינות באליפות אירופה של אותה השנה. בסידני קרסה ורד תחת הלחץ, אבל הסובבים לא התרגשו. כולם בנו על אתונה 2004 כעל האולימפיאדה של ורד. עיתונאי אחד, מהעיתון הגדול במדינה, סיכם את המשחקים בסידני כאשר אמר לחברי המשלחת: "הילדה הזו תביא מדלית זהב באולימפיאדת אתונה". המשותף לבורו ולאותו עיתונאי - שניהם כנראה כבר לא יעמדו בציפיות לקראת אתונה.
עם מערכת הציפיות הזו העבירה בורכובסקי את ארבע השנים האחרונות. ברגע שהיה קצת קשה, דאגו צמד הלאונידים (קאופן ושוחט) להרפות מעט מהרסן. בורכובסקי המשיכה לירות לאוויר הצהרות כמו: "אני רוצה להיות כמו איתן אורבך ולהגיע לגמר אולימפי" אבל בפועל קשה לחשוב על שני טיפוסים שונים יותר. בעוד הבלונדיני היה טיפוס מוחצן, כזה שלוקח את החיים בסבבה, בורוכבסקי בורחת מתקשורת כמו מאש ובכלל מעדיפה את הסביבה החמה של המשפחה מאשר ראיון עיתונאי או מסיבה לוהטת.
מקרה קשה
פרופסור ולדימיר איסורין, המתאם הראשי של היחידה לספורט הישגי, נשמע מלמל לא פעם לעצמו שורד היא "מקרה קשה". ואיסורין זה אחד שעבר אולימפיאדה אחת או שתיים - עוד בתקופת ברית המועצות הגדולה.
כמובן שמהפסיכולוג הראשי לא ניתן לקבל הסברים על מצבה של בורוכבסקי אבל על סמך ההחלטות שלקחה ורד בשנתיים האחרונות, ניתן לראות בבירור שהאופי הוא החלק המרכזי בסיפור שהולך כרגע לסוף לא משהו.
בתחילת 2003 נשלחה בורכובסקי לתקופה באוסטרליה כדי שתוכל להתחשל ולהתמקצע במסגרת תכנית השחיה מהמתקדמות בעולם ולצד אוסף כשרונות בלתי נגמר. אחרי שלושה חודשים, הגעגועים לחבר ולמשפחה החזירו אותה לארץ. לאחרונה היא והחבר נפרדו ולפני כשבועיים הודיעה ורד שהיא רוצה לחזור לאשדוד כי לא מתאים לה גם בוינגייט. היא לא מתאמנת סדיר ובאשדוד המצב מן הסתם רק יחמיר. בעוד חודש, באליפות אירופה, ורד תצטרך לעשות את המינימום הנדרש למי שכבר עשה קריטריון לאתונה. בכושר שלה בקיץ האחרון אי אפשר היה לראות בזה מכשול, היום לא ברור אם היא בכלל תצא לאליפות.
ואולי אלו שיטות האימון
על המהפכה שעשו פה צמד הלאונידים, שוחט וקאופמן, כבר דובר רבות. השניים השפיעו לא רק על הליך המחשבה והעבודה של שחייני ישראל אלא גם הקפיצו את הספורט האישי/אולימפי בישראל לספרות אחרות.
ד"ר לאוניד קאופמן היה מאמן נבחרת ברית המועצות בסוף שנות ה-90 וכשעלה לארץ הביא עימו את כל הידע העצום שצבר שם. השחייה הישראלית, הרבה בזכות העבודה שלו בפנימיית המחוננים בוינגייט, החלה לצמצם פערים מהעולם. קאופמן הוציא מתחת לידיו את יילנה רודקובסקאיה שזכתה במדלית הזהב ב-100 חזה בברצלונה 92' ובחזונו אמנם לא ראה ישראלית מגיעה להישג דומה, אבל כן ציפה לגמר אולימפי, אותו גם קיבל מאורבך.
אבל נדמה שמה שהתאים לסידני 2000 כבר לא עובד ב-2004. אין ספק שהשחייה הישראלית התקדמה, אבל נדמה שהעולם התקדם מהר יותר ופתח פער עצום. אנחנו לא מדברים כאן על אנשים כמו מייקל פלפס שקמים פעם בדור, אלא על שחיינים ממוצעים בעולם כולו שפשוט מתקדמים בקצב מהיר יותר מעמיתיהם הישראלים.
הלאונידים מדברים על האופי של הישראלים: אורבך היה מוכשר אבל עצלן, גת לא ידע להסתפק בפחות ממקום ראשון ולכן פרש, בורכובסקי לא מתאימה למסגרת קבוצתית. אין ספק שמנטליות ההתמדה והחריצות בישראל לא תפורים לדרישות של ענף השחיה, השאלה היא איך נוצר מצב שעם כל ההשקעה והנסיון שלהם, הגענו למצב בו ייתכן שישראל תישאר בלי אף נציג בבריכת השחיה באתונה?
"אנחנו יושבים על המדוכה בכל הקשור לענף השחייה בישראל", מסביר גילי לוסטיג, ראש היחידה לספורט הישגי. "עוד מוקדם להיכנס לספקולציות, אבל אין ספק שנצטרך לקבל דין וחשבון לגבי ההתנהלות של הענף מאולימפיאדת סידני ועד היום. העולם התקדם ואנחנו נעצרנו ואולי אף הלכנו אחורה. אבל מוקדם לדבר על זה לפני אליפות אירופה ולפני האולימפיאדה".
אל תפספס
איפה אנחנו עומדים כרגע
נכון לעכשיו, רק בורכובסקי עשתה קריטריון אולימפי (יואב גת גם עשה, אבל לקח הפסקה, אולי לתמיד, משחיה). בחודש הבא, באליפות אירופה במדריד היא צריכה לעשות תוצאה מינימלית ביחס לזמנים שכבר השיגה (לסיים בין 12 הראשונות או/ולעמוד בזמן של 1.01.18 ב-100 מטר פרפר). לא ברור עדיין עד כמה שיבוש תכנית האימונים שלה ייפגע בה, אבל אין ספק שהיא רחוקה מכושר השיא שלה ותסריט בו תאבד את מקומה באתונה הוא לא בלתי אפשרי.
מיקי חליקה מתקרב כבר לגיל 26 וטרם הצליח לעשות את הקריטריון במקצה החזק שלו - 400 מעורב אישי. אם הוא לא עושה את הקרטריון במדריד, זה כנראה סוף הדרך של חליקה בבריכה.
שילו איילון בן ה-23, שלומד בארצות הברית, קיבל הזדמנות להישאר בסביבה הטבעית שלו ולעשות קרטריון ב-1,500 מטר באליפות ארה"ב האחרונה, אבל היה רחוק מהשגת היעד. ביחידה לספורט הישגי עשו ג'סטה לשחיין מכללת ג'ורג'יה ונתנו לו עוד הזדמנות באליפות אירופה.
שי ליבנת בן ה-20 נחשב לתקווה לא קטנה בכל הקשור למשחי ה-400. מדובר ללא כל צל של ספק, בסוג של מיקי חליקה, אבל גם הוא עדיין לא עשה קריטריון ויצטרך לסיים בין ה-14 הראשונים באליפות אירופה. זו משימה בהחלט אפשרית.
אסור לנו לשכוח גם את אניה גוסטמלסקי, דב מלניק, ענבל לבבי ועדי ביכמן שביום טוב יכולים לעשות קריטריון, ויש כמובן את החבר'ה הצעירים כמו דנית קמה שיגיעו אף הם לאליפות אירופה כדי להשתפשף.
"חוץ מורד שאנחנו מצפים ממנה להיות באתונה, אנחנו מדברים גם על אניה ב-200 גב, על מיקי חליקה ב-400 מ.א ועל שי ליבנת שיכול לעשות קריטריון ב-200 חתירה. אנחנו כמובן מצפים שגם שילו איילון יצליח לעשות את הקריטריון", מצהיר לוסטיג בתקווה מהולה בחשש.
מסקנות
התמונה, ראוי לציין קודם כל, אינה שחורה לגמרי, בטח לא ביחס למצב בו היתה השחיה שלנו לפני עידן הליאונידים, אבל האפור הולך ומתכהה. ישראל כנראה תזכה בסופו של לנציגות באולימפיאדת אתונה, כי אפילו אם ורד תרים ידיים, סביר שמישהו מהאחרים יעשה את הקריטריון. השאלה מה יש לנו לחפש שם, כי גמר אולימפי כרגע קשה לראות באופק, והשתתפות בכבוד היא מושג שרצינו להאמין כי כבר נמחק מהלקסיקון הספורטיבי שלנו.
"היו לנו שני ספורטאים שהיו מועמדים לגמר אולימפי והם ורד בורכובסקי ויואב גת", מסכם לוסטיג. "אחד כבר לא יגיע בקרוב, ועכשיו יש את העניין עם ורד. אין ספק, נוצר כאן בור גדול מדי".
אנחנו נשמח כמובן לראות את הבור הזה מתמלא ולזרוק את כל ההערכות הפסימיות שלנו עמוק לפח הזבל האינסופי של העולם הוירטואלי. אולי במדריד נקבל כמה סיבות להאמין שזה מה שיקרה.
אל תפספס
ורד בורכובסקי -טבלת הישגים
סבב גביע העולם
פריז, צרפת - 2000
50 מטר פרפר - 28.22 שניות, מקום 8
100 מטר פרפר - 1:01.25, מקום 5
אימפריה, איטליה - 2000
50 מטר פרפר - 28.15 שניות, מקום 8
100 מטר פרפר - 1:01.77 דקות, מקום 8
פריז, צרפת - 2002
50 מטר פרפר - 26.93 שניות, מקום 2
100 מטר פרפר - 59.54 שניות, מקום 3
סבב גרנד פרי
ברצלונה, ספרד - 2002
50 מטר פרפר - 28.01 שניות, מקום 4
100 מטר פרפר - 1:01.77 דקות, מקום 6
200 מטר פרפר - 2:19.81 דקות, מקום 6
אליפות אירופה לנוער
דנקרק, צרפת - 2001
50 מטר פרפר - 27.30 שניות(במוקדמות - 27.00 שניות), מקום 1
100 מטר פרפר - 1:00.92 דקות(במוקדמות - 59.79 שניות), מקום 2.
200 מטר מ.א. - 2:19.40 דקות(במוקדמות - 2:19.27 דקות), מקום 3
אליפות אירופה - בריכת 25 מטר
ולנסיה, ספרד - 2000
200 מטר מ.א. - 2:14.47 דקות, מקום 6
50 מטר פרפר - 27.38 שניות(במוקדמות - 27.26 שניות), מקום 6
100 מטר פרפר - 1:00.29 דקות(בחצי הגמר - 1:00.27 דקות), מקום 6
אנטוורפן, בלגיה - 2001
200 מטר מ.א. - 2:13.96 דקות, מקום 9
100 מטר מ.א. - 1:02.54 דקות(בחצי הגמר - 1:01.82 דקות), מקום 4
100 מטר פרפר - 1:02.42 דקות(במוקדמות - 59.68 שניות), מקום 16
ריסה, גרמניה - 2002
50 מטר פרפר - 26.87 שניות(בחצי הגמר - 26.86 שניות), מקום 3.
100 מטר פרפר - 59.45 שניות(בחצי הגמר - 59.30 שניות), מקום 4
200 מטר מ.א. - 2:16.12 דקות(במוקדמות - 2:13.75 דקות), מקום 8
אליפות עולם - בריכת 25 מטר
אתונה, יוון - 2000
200 מטר פרפר - 2:14.39 דקות, מקום 9
50 מטר פרפר - 27.54 שניות(במוקדמות - 27.38 שניות), מקום 8
100 מטר פרפר - 1:00.88 דקות(במוקדמות - 1:00.74 דקות), מקום 13
200 מטר מ.א. - 2:17.03 דקות, מקום 13
מוסקבה, רוסיה - 2002
50 מטר פרפר - 26.38 שניות, מקום 3
100 מטר פרפר - 58.66 שניות(בחצי הגמר - 58.63 שניות), מקום 6
200 מטר פרפר - 2:13.86 דקות, מקום 14
אליפות אירופה - בריכת 50 מטר
הלסינקי, פינלנד - 2000
50 מטר פרפר - 27.24 שניות, מקום 5
100 מטר פרפר - 1:00.44 דקות, מקום 8
200 מטר מ.א. - 2:19.52 דקות(במוקדמות - 2:17.52 דקות), מקום 6
ברלין, גרמניה - 2002
50 מטר פרפר - 27.36 שניות, מקום 6
100 מטר פרפר - 59.82 שניות(בחצי הגמר - 59.62 שניות), מקום 6
200 מטר מ.א. - 2:17.39 דקות, מקום 5 במוקדמות
אליפות עולם - בריכת 50 מטר
אולימפיאדה
סידני, אוסטרליה - 2000
100 מטר פרפר - 1:00.34 דקות, מקום 19
200 מטר מ.א. - 2:18.99 דקות, מקום 21
אליפות עולם 2004
50 פרפר - 26:98, חצי גמר