להיות ריאלים

את העונה האחרונה לא ישכחו במועדון השמנת של ריאל מדריד עוד הרבה מאוד זמן: עונה שהחלה כמעט כרגיל, עם ציפיות להשתלט על הליגה ואירופה, והסתיימה בהשפלה פומבית עם חותמת היריבה הפתטית של ברצלונה השנואה. האמת היא שכבר בקיץ 2002, כמה חודשים לפתיחת העונה, התגלו סימפטומים ראשונים. את האצבע המאשימה מפנים במדריד לחבייאר אימברודה, שאימן את הקבוצה וגם את הנבחרת הספרדית לאליפות העולם בכדורסל שהתקיימה באותו הקיץ בארצות~הברית. את הברדק שייצר אימברודה במועדון מעיר הבירה מתקשים לתקן עד היום, יותר משנה וחצי אחרי.

לאורך כל תקופת הפגרה אימברודה לא שם קצוץ על ריאל. הוא הזניח את הקבוצה לגמרי, והשקיע את האנרגיות רק בנבחרת הלאומית. הקודקודים ממדריד עוד התריעו שלמאמן לא יהיה זמן לבנות קבוצה שתגיע לטופ, אבל אימברודה לא הסכים להקשיב. הפדיחות התחילו כבר בשלב בניית הקבוצה. בספרד מספרים בגיחוך שאת ריאל מדריד מודל 2002/3 הוא בנה בפחות משעתיים. הכנת תשתית של צעירים לעתיד, החתמת שמות טריים ורעננים או סטארים אטרקטיביים שימכרו מנויים, כל זה לא עיניין את אימברודה במיוחד. הוא הסתגר בבועה, המשיך לבנות על הסגל המוגבל והמזדקן שלו, הבטיח שיהיה בסדר, אבל בפועל הוביל את ריאל לעונה הגרועה ביותר ב~72 שנות המועדון.

ריאל שלו לא הצליחה להתרומם. תצוגות קטסטרופליות ושרשרת של הפסדים היו רק הפתיח. ברגע שהמאמן פתח על השחקנים פה בתקשורת, היה ברור שמדובר במשבר של ממש. "חסרי כישרון", "מפונקים", "עצלנים" ו"חמדנים" היו רק חלק מהתארים שבהם כינה אימברודה את חניכיו. עם גישה כזו, לא פלא שריאל סיימה את העונה במקום העשירי, הנמוך בהיסטוריה של הקבוצה, ולא העפילה כלל למפעלים האירופיים. המכה הפכה קשה עוד יותר אחרי שברצלונה הביאה את גביע היורוליג לקטלוניה בפעם הראשונה.
עם כזו ערימה של צרות, אפילו ההנהלה האדישה של ריאל התעוררה מהתרדמת. אחרי שכל העונה הבוסים נאלצו לצפות בהתכתשויות הפומביות בין המאמן לשחקנים שלו ולכבות את השריפות, הפעם הם החליטו לנקוט סוף~סוף קו אקטיבי. אימברודה, ואיתו שמונה משחקני הסגל, כולל שמות כמו סאשה דג'ורג'ביץ', דארגן טארלץ, דאמיר מולומורוביץ', אלן דיגבו ולוסיו אנגולו, קיבלו צו פינוי ונזרקו מהקבוצה. המאמן הארגנטינאי חוליו סזאר לאמאס הופקד על המהפכה.

לאמאס, למי שהשם לא אומר הרבה, נחשב כיום המאמן הצעיר הכי טוב בספרד. פריק אמיתי של כדורסל, שלמרות גילו הצעיר (39) כבר הספיק להוביל את בוקה ג'וניורס לאליפות ארגנטינה, להיות עוזר מאמן נבחרת ארגנטינה באליפות העולם 98' ולהפוך את אלקינטה הקטנה מנמושה להפתעה הגדולה של העונה שעברה בכדורסל הספרדי. ללאמאס יצאו בארץ הפלמנקו מוניטין של אחד שיודע לעבוד עם תקציב מצומצם ולסחוט את המירב גם מסגל דל יחסית. באלקינטה השחקנים העריצו אותו, וזה בדיוק מה שחיפשו בריאל אחרי חוסר הכימיה של תקופת אימברודה.

הכדורסל של המאמן הארגנטינאי נשען בעיקר על הגנה אגרסיבית, רוטציה רחבה ומשחק קבוצתי. שמות לא משחקים אצלו, ומי שלא מתאים את עצמו למערך, מתייבש על הספסל. טקטיקן גדול הוא לא, אבל לריאל זה לא ממש משנה.

שמונה שמות חדשים הובאו השנה כדי להחזיר את ריאל למרכז הבמה, הבולט שבהם הוא קאספרס קאמבלה (25, 2.06 מ'), ספורטאי השנה בלטביה לשנת 2001, שהגיע לקבוצה אחרי שנתיים מצוינות באפס פילזן הטורקית. שכר צנוע של 1.2 מיליון הבטיח קליטה מהירה של הסנטר החסון במדריד. קאמבלה, הקלע הבולט של הקבוצה בליגה הספרדית (17.8 נק' ו~6.1 ריב'), הוא היום אחד השמות העולים בכדורסל האירופי. הארסנל שלו כולל משחק מגוון בצבע, יכולת חסימה מוכחת והצטיינות בריבאונד התקפה, אבל גם קשיים בשמירה על סנטרים נמוכים ואתלטיים ממנו. את קאמבלה משלים בקו הקדמי האירי פט ברק (30, 2.08 מ'), שניצח עם פנתינאיקוס את מכבי תל~אביב בגמר גביע אירופה לפני ארבע שנים. הפורוורד, שהגיע לקבוצה בפברואר, ייצב את ההגנה, והפרשנים מייחסים לו את השיפור ביכולתה ההגנתית של הקבוצה.

בעמדה מס' 3 משחק מאריו סטואיץ' (24, 1.98 מ'), שחקן נבחרת קרואטיה שהגיע עם המאמן לאמאס מאלקינטה. מדובר בשחקן ההגנה הטוב בקבוצה, שמתמחה בעצירת כוכבי היריבה. הקפטן של ריאל וחביב האוהדים הוא לא אחר מאשר אלברטו הררוס (35, 1.99 מ'), הגורו הגדול של הכדורסל הספרדי, שפותח את עונתו השמינית בקבוצה. ברזומה של הררוס רשומות בין השאר זכייה כפולה בתואר מלך הסלים בליגה המקומית ושתי מדליות כסף עם הנבחרת הספרדית באליפויות אירופה. למרות שהגארד כבר בשלהי הקריירה שלו ונחשב לחור בהגנה, הוא עדיין כלי התקפי קטלני במיוחד מחוץ לקשת (41 אחוז מהשלוש בליגה הספרדית).

השחקן החשוב ביותר של הקבוצה הוא אלמר בנט (34, 1.88 מ'), שלוש פעמים מלך האסיסטים בספרד והאם.וי.פי של הליגה לפני שלוש שנים. בנט חתום על הפיכתו של טאו ויטוריה למועדון צמרת גם בסדר גודל אירופי.

גם על הספסל של ריאל מחכים שפע של כשרונות. המוכר מביניהם הוא שחקן נבחרת יוון אנטוניו פוטסיס (23, 2.04 מ'), פורוורד שיכול לעשות הכל, אבל סובל מעליות וירידות קיצוניות ביכולתו לא רק בין המשחקים, אלא גם במהלכם. לוקאס ויקטורינו הארגנטינאי (27, 1.90 מ'), שהחלים מפציעה בגב, הוא המחליף הראשון בעמדת הגארד, ומביא איתו בעיקר יד טובה מחוץ לקשת. הטריו הספרדי אלכס נומברו (25, 2.02 מ'), אנטוניו בואנו (24, 2.08 מ') ורוברטו נונייז (25, 1.90 מ') משלימים את הרוטציה. כוכב נבחרת ספרד אנטוניו ראייס, שעבר ניתוח בגב, יחזור לשחק רק בעונה הבאה ויחמיץ את המפגש מול הפועל.

אחרי פתיחת עונה הססנית, ריאל מדריד של החודשים האחרונים היא קבוצה בפורמה. מקום חמישי בליגה הספרדית (מאזן של 18 נצחונות מול 11 הפסדים) וסוויפ חלק בדרבי על אסטודיאנטס בחצי גמר היול"ב הם איתותים ברורים שהאימפריה בדרך חזרה למעלה. שבע שנים בלי גמר אירופי הכניסו אפילו את האוהדים המנומנמים של ריאל לקריז, ואלפים מהם אמורים לתת למועדון הספרדי שליטה ביציעי המגרש בשארלרואה.


בוקסה:
ריאל מדריד
נוסדה: 1931.
נשיא: פלורנטינו פרז.
מאמן: חוליו לאמאס.
תקציב: 12 מיליון אירו.
ספונסור: סימונס מובייל.
תלבושת: לבנה.

אולם ביתי: פביליון ריימונדו ספורטה, 5,200 מקומות ישיבה.
תארים: 28 אליפויות ספרד (האחרונה בשנת 2000), 22 גביעי ספרד (האחרון ב~93'), 8 פעמים אלופת אירופה (האחרונה ב~95'), 4 גביעי ספורטה (האחרונה ב~97'), גביע קוראץ' (88'), 3 זכיות בגביע הבין~יבשתי (האחרונה ב~78').