בסוף הפיסקה השלישית אפשר להתקשר לטלפון 666-666666 כדי לבחור את הפיסקה המצטיינת (עלות שיחה: 1.49 דולר)
אייזיאה תעשיות בלוף
לפני הכל, צריך לתת קרדיט לאייזיאה תומאס. הוא מנסה. הוא מפיח אוויר בגוויה שסקוט ליידן דרך עליה יותר מדי שנים. הוא הביא את מארברי בן ניו יורק חזרה לגארדן וקיבל כבונוס את פני הארדוואי. הוא פיטר את צ'ייני והביא את ווילקנס (למרות שזה נראה כמו צעד קלאסי של תומאס: סלילת דרכו לכס האימון כשהקבוצה תהיה ממש מוכנה). הטרייד האחרון שלו הוא מופלא: כשאתה מסלק את ואן הורן מהמערך שלך, אתה מרוויח, בלי קשר למה שאתה מקבל. תומאס העביר את ואן הורן וגם השכיל לקבל את טים תומאס המוכשר.
אבל אחרי שנגמרה הנשימה מהקרדיטים, יש להסתכל על מהלכי האיש בעין קצת יותר שיפוטית. מבט ראשון מבהיר כי אין כאן דבר מלבד עליית ערכו כמקבל החלטות. הניקס עדיין מדשדשים בארבעים ושלושה אחוזים - זה מספיק למקום שביעי במזרח, זה כלום במערב. מקום שביעי במזרח זה טוב בשביל אטלנטה, בשביל מילווקי. כשאתה ניו יורקי אתה שואף להיות הכי טוב. בואו נחדד את הדברים: השבוע חזר כריס וובר לסגל של סקרמנטו, הקבוצה עם המאזן הכי טוב בליגה. הרבה אנשים טוענים שוובר רק יפריע לסקרמנטו ומדובר בשחקן שבשנה שעברה עשה ממוצעים של יותר מעשרים נקודות, יותר מעשרה ריבאונדים, יותר מחמישה אסיסטים, וחטיפה וחצי למשחק. איפה הם ואיפה הניקס.
אייזיאה תומאס משפר את ההווה שלו, אבל דופק את העתיד של הניקס. הוא מנפה בחירות דראפט והוא גולש הרבה מעבר לתקרת השכר של הקבוצה לשנים הקרובות, וכל זאת עבור הסיכוי (הלא ממש גדול) לעלות לגמר מהמזרח. מקום שני זה טוב לאינדיאנה או דטרויט, בניו יורק מנהלים שמגיעים למקום שני קופצים מהגג.
תזכורת
בסוף הפיסקה השלישית אפשר להתקשר לטלפון 666-666666 כדי לבחור את הפיסקה המצטיינת (עלות שיחה: 1.49 דולר)
קטנה
דני איינג'. איינג' נתן קטנה לבירד. הוא לקח את החוזה של אטקינס ואפשר לדטרויט להחתים בקיץ את מהמט אוקור. חבר טוב שלי אומר שמסגרת מקבלת, בסופו של דבר, את התכונות של העומד בראשה. תחשבו על איינג' ותתחילו לראות את בוסטון.
יצאו קינגים
פורטלנד היא עוד מרוויחה מהשבוע האחרון של ההעברות. לפורטלנד היתה מטרה: להוציא את הזרעים הרעים מהקבוצה. פורטלנד היתה מוכנה להפסיד, לעשות עסקאות רעות, לקבל שחקנים טובים פחות ובלבד שהקבוצה תהפוך לנורמלית. רק כך אפשר לקבל את ווסלי פירסון תמורת בונזי וולס.
רק שלפעמים, גם הדרך לגן עדן רצופה במעשים טובים: פורטלנד קיבלה את ההזדמנות לנצל את הפוטנציאל ההולך ומתכלה של דריוס מיילס במחיר שוק. עכשו פורטלנד הבינה שהיא קבוצת בועה: לא טובה מספיק לפלייאוף, לא גרועה מספיק לדירוג גבוה בדראפט, והחליטה ללכת על החלק הראשון במשוואה (הדראפט הקרוב הולך להיות מאוד רדוד). ראשיד וואלאס הלך ופורטלנד קיבלה תמורה גדולה יותר (ותודה למכירת החיסול באטלנטה). שאריף עבדול ראחים יתן בפורטלנד מספרים של וואלאס בלי לבקש את הכדור ובלי לחטוף טכניות. בנוסף הם קיבלו את תיאו רטליף, אחד החוסמים הכי טובים בליגה.
המזרח חזר למפה
כמובן שהאפ-גרייד הרציני ביותר ביותר נערך בדטרויט. ג'ו דומארס שוב מאשש הנחה ישנה - שהוא היה החלק הדומיננטי יותר של מצבת הגארדים בקבוצות האליפות של דטרויט. לא רק שדומארס הקפיץ את דטרויט לעמדה עדיפה במזרח, אלא שההצטרפות של וואלאס גם הפכה אותה למועמדת ליגיטימית מול נציגת המערב. וואלאס בחמישיה מתרגם לספסל חזק יותר, לאיום התקפה לגיטימי מצד שחקן גבוה, לבן וואלאס תוקפני (וחופשי) יותר, ליותר זריקות חופשיות עבור המילטון, בילאפס ופרינס, לפחות דקות משחק (ויותר תפוקה) מצידם של קורליס וויליאמסון, אלדן קמפבל ומהמט אוקור.
הצד הבעייתי של וואלאס ידוע, והוא יכול, במחי עבירה טכנית, למחוק מאמץ של עונה שלימה. רק שמי שקופץ למסקנות הללו שוכח ש: 1. ההתנהגות של וואלאס השתפרה לאורך הקריירה שלו ככל שגדל הרספקט למאמן שלו. 2. מאחוות בוגרי צפון קרולינה (לארי בראון גדל שם) 3. הוא יהיה עסוק בלנסות לקחת אליפויות 4. הוא משחק על החוזה הבא שלו. 5. דטרויט הוציאה אותו מהחור השחור של אטלנטה.
ובחזרה לביקור בארץ
(תזכורת: עכשיו כבר אפשר להתקשר לטלפון 666-666666 כדי לבחור את הפיסקה הטובה ביותר בכתבה. עלות שיחה: 1.49 דולר)
זוג יוצא לברסרי. היא מתלוננת שהוא לא שם לב שהיא הסתפרה. הוא אומר שהוא בא לאסוף אותה עם האוטו ושהיא נראתה טוב כמו תמיד, ככה שהוא לא ממש שם לב לשינוי. היא מאוכזבת. האישה, כמו אלוהים, נמצאת בפרטים הקטנים.
וגם מכבי ת"א. השנה התקבץ במכבי הרכב עם ארבעה שחקנים שמתאימים, התקפית, לליגת הכדורסל הטובה בעולם. אז על ההגנה כולם יודעים, אבל אף אחד לא מדבר על כך שכוכבי התקפה הם פרימדונות לא קטנות, עם מניירות של כוכבים. כבר שני משחקים שבא גור שלף ומביא למכבי את כל הדברים הקטנים, אלו שהביאו למכבי ראשות בית.
ונשאלות השאלות:
1. מתי יפסיק אורי לוי עם הטיקים העצבניים כדי לבדוק כמה שניות נותרו לפרשן?
2. למה מתכוון אלי סהר כשהוא אומר על טרלאץ ש"החזרה לאירופה היא תמיד קשה יותר"?
3. באיזה ארץ חי רמי וייץ כשהוא מתחנן מאיתנו להמתין בסבלנות לסיום המשחק שאחריו תבוא "מהדורת החדשות הנהדרת"?
4. האם לייזי גורדון מתכוון לנו, לקבוצה שלנו, לאנחנו, כשהוא אומר "ורבל פריים אוף מיינד"?
5. והאם פיני גרשון הוא המוח הקריאטיבי (או ההשראה) מאחורי הקמפיין הפאשיסטי של אגד?