אוחנה עצבני

ההפסד מול אשדוד הכניס את אוחנה לדריכות שיא. האווירה הטובה, הדאחקות והאופוריה שהיו בבית וגן בשבוע שעבר הספיקו לו, והוא שינה פאזה. השבוע אוחנה ניסה לעשות הכל כדי להחזיר את השחקנים למציאות הכואבת. המצב העדין שבו בית"ר נמצאת, במיקומה הנוכחי בטבלה, לא מאפשר לו לנוח בשקט. אוחנה גם יודע שניצחון אחד של נתניה, במקביל להפסד של קבוצתו, יחזיר את מד הלחץ במועדון לרמות הגבוהות שנמדדו בו רק לפני חודש. רגע לפני המפגש עם הלוזונים הוא חידד את מיתרי הקול שלו, וגער כמעט בכל דבר שזז ברדיוס של חמישים מטר ממנו. אחרי יום מנוחה והתאוששות מההפסד לזוהר וחבורתו החל אוחנה בעבודה הקשה מול חניכיו. "כבר רבע שעה שאנחנו עושים את התרגיל הזה, ועוד לא הבנת אותו?", הוא נזף בפדידה, "מה יהיה, למה אתה לא משחרר כדור מהר לשחקן שמגיע מאחור? זה כל התרגול".

ביום שלישי העלה אוחנה עוד הילוך, ולהצגה הווקאלית בבית וגן הוא צירף את עוזרו. "אתה רוצה להרגיז אותי על הבוקר?", גער עזורי בעידן מליחי, שהיה עדיין עסוק בהסרת קורי השינה. אוחנה לא נשאר חייב, והעלה מדרגה את אמנות הגערה. "מה אתה עושה לי?", הוא שאל את היידמן בעצבים, "אני יכול להבין כמעט כל דבר, אבל לא מוכן לקבל שאני מסביר עשרים פעם מה לעשות, ועושים ההפך". אבל זאת היתה רק ההתחלה. באחת העצירות, כשמליחי נמרח על הדשא ללא סיבה נראית לעין, אוחנה שוב קפץ. "תגיד לי מה אתה עושה, מה בדיוק זה היה, הא?". גם דרעי זכה לגערה מצד הבוס, אבל את האש האמיתית ספג אלון אברמוביץ', זה מהאייטם הבא. "אלי הגיע היום לאימון מאוד עצבני", אמר אחד השחקנים השבוע, "יכלו לראות את זה מהרגע הראשון". גם אחד הסובבים במגרש הסכים שמדובר באירוע נדיר. "הרבה זמן לא ראיתי את אוחנה ככה, דרוך ועצבני", הוא אמר.

לפי האימון של יום רביעי, נראה היה שאוחנה הצליח להדביק את חניכיו בהתלהבות. האימון, שנפתח באיחור של חצי שעה, בשל ביקורם של אריק בריידן (ויקטור ניומן מ"צעירים חסרי מנוח"), מוטל'ה שפיגלר וכמה צוותי צילום, התחיל אמנם באווירה קלילה, אבל מהר מאוד הגיע למצב רתיחה. בריידן עצמו לקח חלק בהפנינג. שחקן הטלוויזיה הבריטי, ששיתף פעולה עם מוטל'ה שפיגל בארצות הברית ונחשב לחובב כדורגל מושבע, ביקש ללבוש את חולצה מס' 14, שהיתה שלו כששיחק כמקצוען, ועלה למשחק חימום עם הבית"רים.

למרות הגוף הרחב והחולצה הצרה (של היידמן), הוא פיזז על הדשא. היו שאמרו שהוא הזכיר את קאפונה כשזה הגיע לארץ עם משקל עודף של כמה קילוגרמים. אוחנה נתן לבחור החביב להשתעשע קצת, אבל ברגע שנדמה היה לו שהחגיגה יצאה מפרופורציות ושצוותי התקשורת כילו את זמנם, הוא כבר התעצבן. אוחנה שלח את מושון, המעסה, לגווארדיה, כדי להזהיר אותם. "תגיד להם שיירדו מיד מהדשא, לפני שאני בא ומסלק אותם", פקעה סבלנותו. שפיגלר עוד הספיק לאחד את כולם במרכז המגרש לקריאת "קדימה בית"ר", ואוחנה חזר לסורו. הפעם, כאמור, השחקנים היו יותר להוטים ממנו. האימון היה מאוד חזק, וכלל לפחות ארבעה תאקלים חריפים בין השחקנים. דנין במליקסון, קאלדיירה בששון, תורג'מן בקורנפיין ואינדיו בבן שושן. איציק קורנפיין שלח לעבר שחקני ההגנה שלו קריאות כמו "תלך על הרגל", "שחק חזק, תיקח לו גם את הנשמה אם צריך" שכוונו לדנין, ו"חזק על הכדור", "צא כבר, מה אתה עושה?", שקרא לעטיה, חידדו את הרושם שהפעם אין מקום לשאננות. אוחנה גם דאג לנזוף בכל מי שאיבד פוקוס, ולו רק לשנייה. "טלקר, מה אתה עושה? תתרכז באימון", הוא העיר למגן, "אם אמסלם עולה אתה נכנס לאמצע. תפסיק להתעסק בפציעה של היידמן. אף אחד עוד לא מת מכדור בפנים. תעשו לי טובה ואל תהיו שופטים ורופאים. אימון נטו".

אוחנה התעכב השבוע גם על הפנדלים, בעקבות תפיסה ברחבה שספגה הקבוצה. "מספיק עם השטויות האלה. תעזבו את הידיים", הוא צווח על שחקניו ביום רביעי. "למה אתה צריך למשוך אותו עם הידיים?", הוא צעק על גולן חרמון. "לא מספיק קיבלנו גול שטותי כזה בשבת?", הוא עקץ את עטיה, "אני מבקש משחקני ההגנה, תשימו את הידיים שלכם בצד".

בשבת מגיעים לטדי אנשי אם המושבות במטרה להתקרב לצמרת. אוחנה, לעומת זאת, רוצה רק לקבל עוד אוויר לנשימה, ולהקטין את הפער מהם בטבלה. אם כל הצעקות שלו השבוע לא יספיקו כדי שהחבר'ה בצהוב יבינו את משמעות המשחק מחר, אז יהיה לו מאוד קשה לעלות שלב בכל מה שקשור להחדרת מוטיבציה.

"מה אתה? מלווה שירות?", צעק אוחנה לכיוונו של אלון אברמוביץ', כשזה היה עסוק בניסיונות שמירה על תורג'מן, באימון של יום שלישי. אברמוביץ' לא התאפק וענה למאמן: "אני לא מלווה של אף אחד". התשובה של אברמוביץ' רק הדליקה את אוחנה עוד יותר, והוא צרח לעברו של הבלם: "עוף, עוף מכאן. תעוף לי מהעיניים. תעזוב את האימון". אברמוביץ', שזו לא הפעם הראשונה שהוא נזרק מאימון העונה, הוריד את הראש ופתח בהליכה המסורתית לכיוון חדר ההלבשה. מנסיון העבר אברמוביץ' כבר היה צריך לדעת שיש שאלות קיטבג, שלא ממש מומלץ לענות עליהן. "אלון לא היה צריך לענות", אמר אחד הקולגות בסיום האימון, "מה כבר ביקשו ממנו? לשמור את תורג'י. הוא עשה את זה רע, ואוחנה העיר לו, כמו שהוא עושה עם כולם, אז למה לענות?".

אבל ההסבר הזה לא בדיוק תופס כשבודקים את הדברים קצת יותר לעומק. אברמוביץ' הוא לא היחיד שזכה לשמוע את קולו הערב של אוחנה עולה לגבהים מפחידים. רענן דרעי, מיקי עטיה, עידן מליחי, עופר טלקר וחנן פדידה זכו גם הם לנזיפות מצדו של הקואץ' במהלך השבוע. כמעט מיותר לציין שאף אחד מהם לא סיים את האימון מוקדם יותר מחבריו.

"זה לא יחס", תקף אחד השחקנים את יחסו של המאמן לבלם המסופסל, "אלון ענה תוך כדי משחק, אם בכלל אפשר להגדיר את מה שאמר כ'לענות'". כיום, וזה לא סוד, המצב בין אוחנה ואברמוביץ' עבר את נקודת האל-חזור. שלושה חודשים לסיום העונה אפשר לומר בבירור כי אם אוחנה יישאר בתפקידו הנוכחי גם בשנה הבאה, אברמוביץ' לא יהיה חלק מהסגל. "איך אפשר לחשוב אחרת?", אומר שחקן המקורב לאברמוביץ', "מאז הפציעה הוא בקושי שיחק משחק אחד. לא נתנו לו צ'אנס, והוא ביזבז שנה שלמה בנסיונות חסרי סיכוי להשתלב. קח את נמני לדוגמה, הוא הגיע אחרי תקופה ארוכה ללא משחק, וכולם אמרו שצריך סבלנות והכי טוב לחזור לכושר דרך משחקים. אז למה לאלון לא נתנו את האפשרות לחזור ליכולת טובה דרך משחקים?".

אלון אברמוביץ' בתגובה לדברים: "היתה תקרית ביני לאוחנה. הוא ביקש ממני לעזוב את האימון וירדתי לחדר ההלבשה. כאן זה נגמר מבחינתי".

עוד שחקן שאולי לא יהיה כאן בשנה הבאה הוא שוער המשנה, אבי פרץ. אצלו אמנם הדברים נראים אחרת מאשר בגזרת אברמוביץ', אבל התוצאות עלולות להיות זהות. בניגוד לבלם, אצל פרץ לא רואים סימני תסכול או ייאוש. ההפך, פרץ דואג להיות בהתלהבות שיא בכל אימון. יתרה מכך, כבר מזמן הוא נחשב לאחד הליצנים הבולטים בקבוצה. הוא תמיד מגיע לבית וגן עם חיוך. ההומור וההקנטות שלו מוכרים לכולם במועדון, וגם החיבור הטוב עם הקולגות בולט לעין.

אבל למרות כל זאת, ולמרות שלפרץ יש חוזה לעוד שנה, הוא עשוי לחפש מסגרת חדשה בקיץ הקרוב. העובדה שמעמדו של קורנפיין מאוד יציב, ושפרץ לא ראה עד היום אפילו דקת משחק אחת, עלולה לגרום לצדדים להיפרד בטרם עת. "כשהגעתי לבית"ר, לקחתי בחשבון אפשרות שאני לא אשחק", אמר פרץ השבוע. "אני לא פראייר. עשיתי את השיקולים שלי ואני לא מתחרט. ברור שהייתי מעדיף לשחק, אבל זו תקופה שכל שחקן עובר, ובמיוחד אני, שכבר הייתי בסיטואציות כאלה, לא מתייאש".

לא סתם הביא אוחנה את פרץ. אפילו השוער המסופסל זוכר היטב את טראומת מוני שיקלי בשכונה. "אני יודע שאלי נכווה בגלל שוער מחליף, וירד ליגה עם בני יהודה כתוצאה מכך. זה היה השיקול שלו בהבאתי הנה", הסביר פרץ השבוע, "אני שחקן של קבוצה ואני מאוד נהנה מהסגל ומהאנשים מסביב. האווירה טובה ואני מגיע לאימונים בכיף. אפשר לומר שהופתעתי לטובה מהמהירות שבה השתלבתי. כדורגל הוא מאוד נזיל, ולכן אני חייב להיות מוכן להיכנס לשער בכל רגע נתון. אני תמיד שומר על מתח של משחק ומאוד מעורב וחי את האימונים. אוי ואבוי לי אם העובדה שאני לא משחק תפגע לי במוטיבציה.

"אני כבר בן 32, ומספיק מנוסה לדעת שדברים משתנים תוך שנייה. אני מרגיש שיש לי עוד הרבה שנים לשחק ברמות הגבוהות. היום אני אפילו טוב יותר מאשר לפני כמה שנים. יש לי חוזה לעוד עונה וכרגע טוב לי כאן, אבל זה תלוי גם בצד השני. אם הם ירצו בי גם לשנה הבאה אז אני מאמין שאשאר".

איך זה מסתדר עם העובדה שהשער של בית"ר נראה רחוק מפרץ כמרחק קורנפיין מפרישה? לפרץ יש סבלנות. אבל כאמור, למרות הדברים שאמר פרץ, אם הוא רוצה לשחק בזמן שנותר לו עד סוף הקריירה, נראה שהוא יתרום בקיץ לשחרור של קצת לחץ מהתקציב של בית"ר.

מה המשותף לנעל דיאדורה מידה 44, ונעל פומה מידה 42? צריכים רמז? מדובר באחד משחקני הקבוצה. לא יודעים? עידן מליחי. הקשר, שמחלים משבר בזרת ברגל ימין, חזר השבוע להתאמן באופן מלא, אבל הנפיחות והכאבים בכף הרגל אילצו אותו לחפש פתרון יצירתי. עם קצת עזרה מחברים, מליחי מצא את התשובה. הוא לקח נעל אחת מרענן דרעי, ולמרות אי הנוחות והחשש מכניסה לנעליו הגדולות של דרעי, מליחי לקח את הסיכון, והתאמן כך כל השבוע. "אני לא יכול לבעוט ולא לעשות כלום. תראו איך זה נראה מצחיק", הוא פלט לעבר חבריו על הדשא, "אבל מה אני יכול לעשות? אין לי ברירה עד שהנפיחות תרד".

ביום שלישי עבר מליחי צילום בהדסה עין כרם, שהראה על שיפור במצב הרגל. השבר התאחה כמעט במלואו, ובקרוב מליחי יוכל לתלות את נעליו של דרעי. למרות זאת, הוא לא נמצא בתוכניות להרכב, דווקא כשהוא צריך לארח את בני משפחתו. את ההרכב יפתח עופר טלקר, שחוזר לאגף ימין אחרי פציעה ממושכת. בחוד של אוחנה צפוי עוד שינוי אחד, וכרגע מסתמן שחנן פדידה יאבד את מקומו מחר בערב לטובת אופיר עזו או מאור מליקסון. קאפונה, שמתח את שריר המפשעה ביום שלישי, נטש את האימון, וחזר ביום רביעי לריצה קלה בלבד, יהיה כשיר למפגש מול פתח תקווה. בכלל, השבוע, לפחות בתחום הפציעות, היתה לאוחנה מעט נחת. אחרי שבשבוע שעבר מספר הנעדרים מבית וגן שבר שיאים ופגע בהכנות לאשדוד, הפעם עמדו כל שחקני הסגל לרשותו של המאמן, למעט שלומי ארבייטמן, שהיה עסוק בהכנות להופעת הבכורה והשלושער המרשים שלו בנבחרת.

אלי ששון, שקצב החלמתו היה מהיר בתחילה, נראה השבוע כמי שעדיין רחוק מחזרה מלאה לפעילות. במהלך משחקון באימון של יום שני ניסה ששון את כוחו בבעיטה מרחוק, אך הוא כמעט נחנק מרוב כאבים. בצליעה אטית עשה ששון את דרכו למושון, כשברקע אוחנה דואג להזכיר לו את מצבו: "למה אתה עושה את זה? אמרתי לך לא לבעוט. אתה מתלהב ורוצה להראות שאתה בסדר, אבל זה רק יגרום לך לנזק גדול יותר. למה אתה לא מקשיב?". אם כן, למרות הציפיות לראות את ששון נאבק על מקומו בהרכב בקישור האחורי של הקבוצה כבר בהקדם, נראה שהוא יאלץ להמתין עם קצת יותר סבלנות לסוף תהליך ההחלמה.