כשמכבי ת"א נערכת בהגנה, לרוב פיני גרשון ירים את שתי ידיו ויפרוש את 10 אצבעותיו כדי לסמן את סוג ההגנה 55, הגנת המצ'-אפ-זון, אזורית עם מחויבות אישית. גרשון אוהב את ההגנה הזו כי היא מאפשרת לקבוצתו יציאה טובה להתקפה: הקבוצה ערוכה בעמדות נוחות למתפרצת או התקפת מעבר. גרשון הולך עם ההגנה הזו כי היא עוזרת לקבוצה שלו להיות גרשונית: חכמה, אגרסיבית, רצה ומלהיבה את הקהל. חבר של גרשון אומר כי "פיני, מהרגע שהגיע למכבי, ראה בקהל גורם חשוב, והקהל אוהב קבוצה מלהיבה. לבלאט שרקו בוז לא בגלל שהוא נכשל, אלא בגלל שהוא שיחק כדורסל פחות אטרקטיבי".
גרשון הלך עם המצ'-אפ-זון עד העונה די בהצלחה. הבעיה שכדי להמשיך להיות גרשון - להלהיב את הקהל ולהיות ניזון ממנו - הוא הביא לקבוצה רכז שמשחק רק בצד אחד של המגרש, שאראס. גם בורשטיין אינו שומר מפעים, ושארפ לא נעשה צעיר. כשגרשון מדבר על "להחביא את החסרונות" הוא מתכוון לעובדה שהגארדים שלו שומרים בינוניים. הניצחונות בסיבוב הראשון ביורוליג נתנו לו את התחושה שה"החבאה" של הגארדים מצליחה. ההפסדים למלאגה ובעיקר לבולוניה היוו מה שדריק שארפ מכנה "שעון מעורר". עם עוזריו וחבריו מדבר גרשון על שינוי מדיניות. הוא הפנים את מה שאומר שארפ: "הגנה זה גם עניין של גישה".
השינוי הראשון נראה באימוני מכבי השבוע, ש-70 אחוז מהם הוקדשו לעבודה על הגנה וריבאונד הגנה, אירוע מוזר בקבוצה שגרשון מאמן. גרשון ובלאט גם ניסו הרכבים יותר הגנתיים - יותר שארפ והלפרין, פחות בורשטיין ושאראס - ולשחקנים הובהר כי האוריינטציה ההתקפית שעל פיה נבנתה הקבוצה בקיץ עומדת להשתנות, ומעתה מי שלא ישמור ויסגור נכון לריבאונד ידבר עם מוני פנאן על הספסל.
ההגנה של הגארדים מולידה את המצוקה שיש למכבי מתחת לסל בריבאונד הגנה. כבר כמה שנים אנחנו שומעים על פציעות של שחקנים מרכזיים, בעיקר מקבוצות רחוקות. רק בשבועיים האחרונים: באזילה, כוכב סקיפר בולוניה שלא שיחק בארץ, סאבוניס שהחסיר חודש בז'לגיריס ופוצ'קה שייעדר חודשיים מברצלונה.
במכבי ת"א היעדרויות עקב פציעות של שחקנים מרכזיים הן אירוע נדיר, בלי עין הרע. הקרדיט מגיע לצוות הרפואי ולמאמן הכושר אבי קובלסקי, שפיתח מיומנות בתורת חלוקת העומסים בימיה של הקבוצה בליגה האדריאטית. ולמרות זאת, בצוות הרפואי של מכבי לא מתבטלים. בימים אלה מקבלים טיפולים אינטנסיביים יואב ספר, שהברכיים שלו דפוקות עוד מהקיץ בנבחרת וחש כאב עז כשניסה להתאמן השבוע. מייסיאו באסטון, שנקע את הקרסול לפני שלושה שבועות ומאז הוא קופץ בעיקר על הרגל השנייה וכך נוצר עומס על הברך, ודיון תומאס, שגבו נתפס מול סקיפר בולוניה. המשותף לכולם: שחקני פנים.
שחקני פנים בקבוצות של פיני גרשון לרוב נהנים בהתקפה - מקבלים חסימות מנמוכים ויש הוראה ברורה ללכת אליהם. ברם, בהגנה הם עובדים קשה ממה שרגליהם מסוגלות לשאת. באסטון הוא הסובל העיקרי. אחד השחקנים בקבוצה אומר: "מייסיאו פשוט מחפה על האחרים, בגלל זה הוא נפצע ובגלל זה הוא גם נקלע לבעיית עבירות".
חיפוי הגבוהים על רפיסות הגארדים מתבטא גם בחלוקת העבירות. עד כה יצאו הגבוהים של מכבי - באסטון, וויצ'יץ' ותומאס - שמונה פעמים בחמש עבירות ביורוליג. הנמוכים רק פעם אחת (שארפ). תומאס מבצע עבירה כל 5 דקות (הממוצע לשחקן ביורוליג הוא עבירה כל 10 דקות) ובאסטון כל 6 דקות. לעומתם הנמוכים, שאראס ובורשטיין, מבצעים פחות מעבירה ל-10 דקות.
במשחקים מול סקיפר כמות העבירות של הגבוהים היתה מכרעת: ביד אליהו וויצ'יץ' ובאסטון ביצעו ארבע עבירות כל אחד, בבולוניה שניהם יצאו בחמש עבירות ותומאס הגיע לארבע. לולא שלשה של בורשטיין, מכבי היתה מפסידה בבולוניה בגלל אותם פרמטרים שהביאו אותה להפסיד בארץ: הגארדים נחתכים והגבוהים נפגעים, בעבירות או בפציעות. באסטון שמע את הביקורת לאחר המשחק החלש שלו מול בולוניה ואמר לחבר "איך לא תהיה לי בעיית עבירות, אם אני צריך לחפות על הגארדים?"
אל תפספס
"פיני חצה את הרוביקון"
בין מצוקת העבירות של הגבוהים לבעיית ההגנה של הגארדים, נמצא השחקן הכי משמעותי במכבי העונה - אנתוני פארקר. הבעיה היא שפארקר משחק 35 דקות למשחק (אם מוציאים את המשחק במלאגה, שבו נקלע לבעיית עבירות ושיחק 23 דקות בלבד, מגיעים ל-37 דקות למשחק) והוא לא מסוגל לשמור על אגרסיביות הגנתית דקות כל כך ארוכות. פארקר יוצא השנה בגלל עייפות או כשהוא בבעיית עבירות, כי הוא חשוב מדי לגרשון בצד ההתקפי. בשלושת ההפסדים של מכבי - צסק"א, מלאגה, סקיפר - הוא ביצע ארבע עבירות ובגלל החשיבות שמייחס לו גרשון, מכאן ואילך נגזר עליו להתבטל בהגנה.
פארקר אומר: "זה חלק מהמשחק, ואני צריך לדעת לשמור על עצמי", אבל כשהוא שומר על עצמו מכבי לא עוצרת סלים קלים בעבירה חכמה באמצע המגרש. הדקות הרבות של פארקר הן ההיפך מפילוסופיית המשחק של מי שלכאורה אמון על הגנה במכבי, עוזר המאמן דייויד בלאט, שלא מאמין ביותר מ-30 דקות לשחקן.
אחד השינויים שביצע גרשון במכבי ביחס לעונה שבה אימן בלאט הוא קיצור הרוטציה. גרשון מתחיל לקלוט שביורוליג, בניגוד לקבוצות החלשות שמולן זכה בסופרוליג, עם רוטציה קצרה אין כוח לשמור לאורך 40 דקות והוא משתף יותר את הלפרין "כדי להרוויח רגליים טריות". על עניין הרוטציה ספג בלאט הרבה אש אשתקד, בעיקר מהקהל, מה שזירז את החתמתו של גרשון. כרגע, בהיפוך מעניין של הגורל, מתברר כי עוזר המאמן לא לגמרי טעה.
כדי לחפות על תפישת ההגנה הבעייתית שלו יקפיד גרשון החל מהערב מול קובנה על האלמנט היותר תוקפני באישיותו. גרשון כבר דרך על שחקנים בעבר - דורון ג'מצ'י ועודד קטש הם רק דוגמה - כדי לייצב את האוטוריטה שלו. החל מהערב הוא יעשה את זה עם הגארדים. "פיני חצה את הרוביקון", אומר אדם הקרוב אליו, "הישיבה של שאראס על הספסל מול נהריה היא ההתחלה. בשביל לשמור על הגבוהים מעבירות, פיני יהיה חייב 'לבעוט בכמה ישבנים', בעיקר אצל הגארדים, וכמו שאני מכיר אותו הוא יעשה את זה".
פיני חושב על הריבאונדים בהגנה
בשני הביקורים הקודמים של ארווידאס סאבוניס בישראל, הוא הגיע ככוכב ליטאי בקבוצה ספרדית. אתמול זה היה סאבוניס והאחרים. הוא אירגן לקבוצה טיסת שכר מיוחדת, עליה העמיס גם את אביו של שארונאס יאסיקביצ'יוס.
למרות גובהו, סאבוניס ברח לאנשי התקשורת ומאמן הקבוצה אתנאס סירייקה נראה מאושר משובו: "החזרה שלו רק שיפרה אותנו בצורה קיצונית. אין לי בעיה לאמן שחקן שהוא הבעלים של הקבוצה, הוא מקצוען אמיתי".
ז'לגיריס אמורה לעשות לא פחות בעיות מסקיפר. יש לה קלעי חוץ טובים ובעיקר שחקני חוץ שיכולים לבד לנצח משחק. פיני גרשון הדגיש אתמול את חשיבות ריבאונד ההגנה, דייויד בלאט נתן כבוד ליריבה אך הוסיף: "שום דבר פרט לניצחון לא בא בחשבון".