כאב הראש של אנצ'לוטי

לאט אבל בטוח הוא הופך לקינוח הרשמי במילאנו. לא מדובר בטעם חדש בגלידריות של צפון איטליה אלא בג'ון דאל תומאסון. החלוץ הדני של מילאן נשלף באופן קבוע מהספסל העמוק של קרלו אנצ'לוטי ודואג לסדר למשחק סיום מתוק. קצת פחות מתוק לקבוצות היריבות. במשחק האחרון בבולוניה נקרא תומאסון לדגל שבע דקות מהסיום. באקט שנראה יותר כניסיון להרוויח כמה שניות עד לסיום כדי לשמור על ה 0:1 של מילאן ולתת לאנדריי שבצ'נקו לרדת מהמגרש עם מחיאות הכפיים של הקהל. שש דקות אחר כך עשה תומאסון את מה שהוא יודע הכי טוב. להוכיח שהתפיסה על פיה שחקן עולה מהספסל 'קר' לא תופסת במקרה שלו, ולהבקיע. שער שישי בליגה, שלישי ברציפות. שישה שערים הם הישג מדהים אם נזכור שתומאסון שותף רק ב-13 משחקים כשברובם זכה לדרוך על הדשא רק כמחליף.

אחרי סיבוב ניצחון על המגרש בבולוניה מול היציעים שלומדים לאהוב את הדני, התנפלו על תומאסון העיתונאים. עוד לפני שהוא הספיק להתקרר מפחות מעשר הדקות שהספיק לרוץ על הדשא, הופנתה אליו השאלה המתבקשת ביותר: "עכשיו תדרוש לקבל יותר דקות משחק?". תומאסון לא הסתנוור מההצלחה וענה: "תודה על הטיפ.." וזהו. "היו מי שאמרו שראו אותך היום מבקיע שער 'אלה ואן באסטן", נשאל שוב תומאסון. "אני לא ראיתי", ענה הדני וירד לחדר ההלבשה.

מי שדווקא כן רואה את ואן באסטן הוא היהלום הנוצץ ביותר בחולייה הקדמית מילאן, של הליגה האיטלקית ואולי של כל היבשת. אחרי ששבר את מחסום 100 השערים עם החולצה האדומה שחורה של מילאן, רואה שבצ'נקו עוד שיא בר השגה באופק. מחסום 124 השערים של ואן באסטן במילאן. וזה לא סתם מחסום סמלי. במילאן יודעים שהאייקון ששמו ואן באסטן מדיר שינה מכל חלוץ שמגיע למילאנלו. עצם ההשוואה לענק ההולנדי יכולה להכניס ללחץ כל חלוץ. אבל מאז אותו פנדל ניצחון במנצ'סטר שהחזיר למילאן את גביע האלופות, נראה ששבצ'נקו נחוש להכניס את עצמו לספרי ההיסטוריה של המועדון. כרגע רק 16 שערים מפרידים בינו לבין ואן באסטן. בניגוד לתומאסון, איתו נפגש שבה בדרך כלל על הקו בתור המחליף שלו, שבצ'נקו הוא באנקר בהרכב של אנצ'לוטי. משחק הליגה היחיד שבו לא פתח החלוץ האוקראיני הוא גם ההפסד היחיד של מילאן העונה (בבית נגד אודינזה).

שבצ'נקו לא מוכן להתחייב שעד סיום העונה הוא יחתום קבע בהרכב ויחד איתו ההצלחות: "הסגל של מילאן רחב ואיכותי בדיוק בגלל זה. יש לנו עונה עמוסה בהרבה משחקים. יהיה נכון לחפש תמיד את השחקנים שנמצאים בכושר הטוב ביותר ולתת להם לשחק ובמיוחד לשמור על איזון בין שלושת הטורנירים שבהם אנחנו משחקים. אסור לשכוח גם את הגביע האיטלקי. אנחנו לא רוצים להשאיר לאחרים אף תואר שלקחנו בעונה שעברה. גם בליגה מוקדם עדיין לדבר על בריחה שלנו. דווקא המשחקים נגד הקבוצות הקטנות יכולים להיות מוקשים גדולים. לפני שאנחנו מסיקים מסקנות, בשני המחזורים הקרובים מחכות לנו פרוג'יה ולצ'ה. ננצח אותן ואז... אנשים מתאכזבים כשעובר משחק ואני לא מבקיע? אם מצפים ממני להרבה אני מאושר. גם אני תמיד שואף להגיע רחוק יותר. מצד שני לא צריך להגזים בשאיפה לשלמות. אפשר לאבד ככה את הראש והראש הוא הדבר הכי חשוב. הכוח הגדול שלנו השנה הוא דווקא השחקנים שעולים לשחק בתור מחליפים. הם תמיד יודעים לעשות את הדבר הנכון. ראיתם את תומאסון? תמיד נכנס ומבקיע. אז איך אפשר לדבר אצלנו בכלל על כוכבים ומחליפים?".

וזה בדיוק הולך להיות כאב הראש הבא של אנצ'לוטי. בשבצ'נקו הוא לא חולם לגעת, תומאסון מבקיע בכל הזדמנות והשבוע חוזר לעמוד לרשותו פיליפו אינזאגי. כן, אותו אינזאגי שבעונה שעברה סחב את מילאן עם השערים שלו במעלה ליגת האלופות, והיום אף אחד לא מרגיש את החיסרון שלו. אותו אינזאגי שספק אם יהיו לו את אותם נימוסים וסבלנות של תומאסון לשבת בשקט על הספסל ולהסתפק בתואר המחליף של שבצ'נקו. מילאן טורפת את הליגה, אבל בפני המאמן, מייד אחרי השבחים בתקשורת ומהקהל, תעמוד בעיה לא פשוטה בכלל. הדילמה הגדולה של אנצ'לוטי היא האם להמשיך במערך המנצח שלו שכולל חלוץ אחד, או להכנע ללחץ העצום שיופעל עליו, בעקבות החזרה הצפוייה של אינזאגי, ולחזור לשיטת שני החלוצים כדי לפנות מקום למספר תשע שלו.

בארוחת הערב שערך אנצ'לוטי ביום ראשון אחרי הניצחון בבולוניה, כשיש לו חמש נקודות פור מהמקום השני וכשבמחזור הקרוב הולכות שתי היריבות שלו יובנטוס ורומא לקרב ראש בראש באולימפיקו, הוא עדיין הרשה לעצמו לצחוק מהעניין. "פיפו יחזור לשחק ביום חמישי הקרוב במשחק הגביע נגד לאציו", הצהיר אנצ'לוטי ליושבים סביבו בשולחן, "אני רק צריך עדיין להחליט באיזה תפקיד. הייתי רוצה לנסות אותו בתור קשר. ככה נוכל לשמור על המערך הנוכחי של חלוץ אחד...".