על טירוף ועל טמטום ביציעים הצהובים

טמטום הוא חלק בלתי נפרד מהוויתו של אוהד קבוצת כדורגל. אין יושב יציעים שאין בו ולו מעט מהטמטום, אחרת הוא לא היה יושב שם באדיקות כזו. הטמטום לגיטמי, הוא אפילו רומנטי ומקסים, השאלה מה המינונים.

האוהדים מקללים את קלינגר, כבר שבועות שהם קוראים לו להתפטר. וזה לא שקלינגר חף מטעויות. קשה להבין את ההתעקשות שלו לשחק עם שלושה קשרים אחוריים (ועוד כאלה). הסבלנות אוזלת נוכח נאמנותו לברומר את שטראובר בישולים בע"מ. אבל אי אפשר לקלל מאמן בעונה הרביעית שלו בקריירה. זה עדיין מוקדם מדי, מה גם שאותו מאמן חתום על האליפות האחרונה של מכבי. אוהדי מכבי קראו לכל המאמנים של לוני לתפטר. חלק משמעותי מדי במחאה הצודקת שלהם כלפי הבעלים נותב אל המאמנים. רק במקרה של אחד משלושתם, העסקן הלאומי כמובן, גם בצדק.

המחאה של אולטראס ו"השחקן ה-12" מוצדקת. מאורי משיח אני מבין שהיא תוכננה עוד בפגרה, בלי קשר לנמני. היא כוונה נגד שיטת ניהול מנוכרת ומתנשאת, והביטוי שלה התכוון להיות אקטיבי באופןפאסיבי - חרם עידוד. אני גאה להיות חלק ממחאה כזו. מכבי נמצאת נקודה מהמקום הראשון, זה רק מוכיח עד כמה המחאה אפיקטיבית. כי אם היה לה קהל, מכבי הייתה לוקחת את אליפות בהליכה.

עד כאן הכל בסדר, מכאן זה כבר לכלוך וטמטום. די עם הצביעות:נימני הוא הסיבה האמיתית להצטרפותו של חלק גדול מהקהל למחאה. זה אומר שהמחאה גלשה לפסים הלא נכונים, מהסיבות הלא נכונות, וצברה תאוצה למקומות לא נכונים. קהל יכול לא לעודד, הוא יכול לשרוק בוז ולצעוק ביזיון, אבל זה המקסימום. הוא לא יכול לקלל שחקנים ומאמן. כי אם קלינגר ודגו חוטאים, סימן שכל הסיפור הוא נמני, ואז המחאה כבר מפסיקה להיות מוצדקת. זכותה של קבוצה לשחרר שחקן, במיוחד אם המהלך היה מתבקש ובלתי נמנע. מותר למחות נגד זה, השאלה איך.

בעיקר כואב הלב על דגו. הוא לא אשם שהצטיין בעונה שעברה. אוהד אמור לשמוח בהצלחה של שחקן שבסך הכל מילא את מקומו של הכוכב בהרכב לבקשת המאמן. אוהד אמור לעודד שחקן כזה. אם אוהדי מכבי מקללים את דגו ומאיימים עליו, סימן שלא את הקבוצה שלהם הם אוהדים, אלא כוכב שהלך, ויותר מזה, שהם מטומטים. לפני חודשיים, מחוץ לבלומפילד, ראיתי אוהדי מכבי מתנפלים על האב המאמץ דוד תשובה באיומים ובקללות גזעניות. זה גרם לי לתעב את האוהדים של הקבוצה שלי.