נשיא אינטר מאסימו מוראטי היה בטוח שהוא כבר ראה הכל. בריחה של האליפות במחזור האחרון לפני שנתיים, הפסד בחצי גמר ליגת האלופות דווקא ליריבה העירונית השנואה מילאן ודווקא רק בגלל יחס שערי חוץ והפיכת המועדון שלו ללוזר הרשמי של אירופה. אתמול הוא גילה שתמיד אפשר להיות מופתעים מחדש. במקרה של הנרו-אזורי שלו, ההפתעות הן בדרך כלל רעות. ההפסד הביתי בדקה ה-90 לאמפולי הקטנה מהתחתית ופתיחת פער של 11 נקודות מהפיסגה, היו רק שניים מרגעי השפל ביום ראשון השחור שעבר מוראטי. יום שייזכר עוד זמן רב בספרי ההיסטוריה של מועדון הפאר העשיר ממילאנו.
יום קודם לכן, בשבת, הכל נראה עדיין הרבה יותר אופטימי. המאמן אלברטו זאקרוני פרסם את סגל המוזמנים למשחק מול אמפולי. בין השמות בלט כריסטיאן ויירי. אחרי שהכוכב האינטריסטי החרים שבוע קודם לכן על דעת עצמו את משחק רבע גמר הגביע מול אודינזה, נראה היה שעם הזימון של ויירי הפרשיה הזאת מחוסלת. ומה בסך הכל צריכה אינטר מעבר ליריבה נוחה כמו אמפולי כדי לסיים את הסיבוב הראשון עם ניצחון, הצגה של ויירי לעיני האולטראס של אינטר בקורבה-סוד, ותקוות מחודשות לקראת הסיבוב השני?
אל תפספס
סאגת ויירי
מסתבר שהרבה. ביום ראשון בצהריים, שעה וחצי בלבד לפני פתיחת המשחק, פרסמה אינטר את ההודעה הלאקונית על פיה לויירי יש בעיה בשריר ברגל שמאל ולכן הוא לא ישותף במשחק. קצת מוזר בהתחשב בעובדה שאת משחק האימון הפנימי יום קודם לכן סיים ויירי עם הבקעת שני שערים ונראה בריא לחלוטין. באינטר הסבירו שהמתיחה בשריר קרתה בדיוק בפנדל האחרון שבעט ויירי באותו משחק אימון. אשרי המאמין. ואם באמת לויירי יש בעיה רפואית למה לחכות עד שעה וחצי לפני פתיחת המשחק?
מבחינת זאקרוני אין כאן שום פרשיית מיסתורין: "בשבת הוא זומן לסגל, אבל למחרת לא נכלל בו", ניסה להסביר זאקרוני, "אל תסיקו מכך שום מסקנות מרחיקות לכת. ויירי הגיע אלי ביום ראשון בבוקר עם שקית קרח בגלל כאבים ברגל וזה כל הסיפור. קצת סבלנות והוא יחזור לשחק".
במקרה כזה המינימום שאפשר לצפות מכוכב הקבוצה הוא להתייצב ביציע, לעודד את החברים שלו ולראות את המשחק. אבל ויירי לא הגיע לסביבת סאן סירו. מה שהגביר את תחושת המסתורין וחוסר האמינות בגירסה של אינטר היה מפגש מקרי של קבוצת אוהדים עם שחקני הקבוצה מטראצי, קורדובה והקפטן זאנטי בחנייה של האיצטדיון. האוהדים, כמובן, התעניינו בהעלמות של ויירי והקפטן זאנטי ענה להם שויירי ישב ביציע ותמך בהם במהלך המשחק. דבר שכמובן לא היה ולא נברא.
מחאת האולטראס
אבל האוהדים לא חיכו לסיום המשחק כדי לפתוח במחאה שלהם. עוד לפני הפתיחה כשהכרוז הקריא את ההרכב של אינטר ללא ויירי, היו האוהדים מוכנים. הם נטשו את היציע הצפוני בסאן סירו והשאיר שלט גדול שבו היה כתוב: "אחרי שנים של אכזבות, נשיא יקר, הגיבור היחיד הוא הקהל של אינטר". עשר דקות לפני סיום המשחק נטשו בערך ממחצית האוהדים במגרש את האיצטדיון באופן מאורגן ומתוזמן היטב. הם חיכו לשחקנים של אינטר ביציאה כדי לחסום להם את הדרך החוצה. שחקני אינטר נשארו כלואים באיצטדיון בעוד שחקני אמפולי שיצא מסאן סירו באוטובוס שלהם זכו למחיאות כפיים.
הנשיא מוראטי, אגב , יצא במהירות האצטדיון בלי לתת שום הצהרה או תגובה למשחק. ההפסד לאמפולי היה כנראה החותמת האחרונה לכישלון המהלך שלו מלפני פחות מחודשיים בפיטורי המאמן הקודם הקטור קופר. קופר אמנם לא הביא לאינטר שום תואר משמעותי, אבל לפחות השאיר את הקבוצה במרוץ לאליפות עד לשלבי הסיום ואיתו אינטר העפילה לחצי גמר ליגת האלופות. השנה, למי ששכח, הקבוצה של זאקרוני נשרה מההמפעל האירופאי היוקרתי כבר אחרי הסיבוב הראשון וגם ממאבקי אליפות נראה שבאינטר יצטרכו לשכוח השנה.
מה מוראטי וזאקרוני מתכוונים כדי להוציא את העגלה היקרה שלהם מהבוץ? להביא עוד רכש, איך לא... החלוץ הברזילאי של פארמה אדריאנו צפוי לנחות באינטר עד סוף החודש (מה שיכול לסמן את סוף דרכו של ויירי בקבוצה) ואיתן הקשר הסרבי של לאציו סטאנקוביץ'. אין שום סיבה ששיטת הקנה ככל יכולתך של מוראטי, שנחלה כישלון חרוץ בשנים האחרונות, תביא עכשיו תוצאות אחרות.