הלילה גמרי החטיבות. תחנה הבאה: סופרבול

זהו זה. יש רק ארבע קבוצות שעדיין משחקות פוטבול מקצועני בארה"ב, ויש להן רק עוד שני משחקים במקרה הטוב. ביום ראשון הקרוב ייערכו גמרי החטיבות, שמהווים את חצאי הגמר של אירוע הספורט השנתי הגדול בעולם: הסופרבול.

השנה מזמנים לנו גמרי החטיבות שחזור של מפגשים מהמחזור ה-13, רק בהיפוך ביתיות: הפילדלפיה איגלס יארחו הפעם את הקרוליינה פנת'רס, אותם ניצחו לפני חודש וחצי 16:25 (לאחר שהבועט של קרוליינה החטיא שלוש בעיטות), והניו אינגלנד פטריוטס יארחו את האינדיאנפוליס קולטס, אותם ניצחו בחוץ 34:38 במותחן מטורף.

אז מה יהיה הפעם? את התחזיות שלנו (צוות וואלה! פוטבול וחברים) כבר הצבנו (ולמרבה הפלא לפחות שניים מאיתנו במצב לא רע בכלל), אז נותר רק לפרק את המשחקים לגורמים כדי לראות על מה כדאי להתמקד:

ניו אינגלנד, המארחת, היתה הקבוצה הטובה ביותר ב-NFL השנה. אין לה אף כוכב-על, אבל המאמן ביל בליצ'יק הוא פשוט רב-אמן בגיבוש תלכיד מנצח. טום בריידי, הקווטרבק, מחזיק במאזן ניצחונות מרשים ביותר מאז נכנס לתפקיד (12:34), אבל איכשהו לא נחשב לענק באמת, כמו מאנינג או פארב. רק לעתים נדירות הוא שורף את המגרש לכמות אדירה של יארדים או טאצ'דאונים, אבל הולכת וגוברת ההכרה שהאיש פשוט יודע לנצח משחקים – וזה כמובן הדבר הקובע.

התופסים של ניו אינגלנד הם בסדר, לא יותר (למרות שבת'אל ג'ונסון הרוקי מגלה הבטחה רבה), ובעמדת הרץ האחורי אין להם כאמור שום דבר מיוחד. הכוכבים הגדולים של ניו אינגלנד משחקים בהגנה. ריצ'ארד סימור הוא אחד משחקני קו ההגנה הטובים בליגה, והוא מצטיין הן כתאקל והן כקיצוני. טיי לו הוא אחד ממגיני הפינה הטובים ביותר, וחוליית הליינבקרים של הפאטס, כיחידה, היא אולי הטובה בליגה. נקודות תורפה? אין הרבה, ואת אלה שיש בליצ'יק גאון בלהסתיר. משחק הריצה כאמור לא מבריק, ולאחר פציעתו של הסנטר דיימון וודי עלולה ההגנה על בריידי לסבול מעט.

המפגש הראשון בין שתי אלה היה אחד המשחקים הטובים השנה, והוכרע רק על קו השער, בשניות הסיום, כשארבעה ניסיונות לא הספיקו לקולטס להבקיע מול ההגנה האדירה של הפטריוטים. עם זאת, יש לציין שאז חסרו לקולטס כל הרצים המומחים למרחקים קצרים, כך שלא בטוח שגם הפעם תהיה תוצאה דומה במצב כזה.

הקולטס הם הקבוצה הלוהטת בפלייאוף. הם עדיין לא נאלצו להרחיק אפילו פעם אחת, והקווטרבק פייטון מאנינג ניתץ לרסיסים את השטות על כך שהוא לא מסוגל לנצח בפלייאוף, עם למעלה מ-650 יארדים ושמונה טאצ'דאונים בשני משחקים, ב-80% דיוק ובלי חטיפה. מרבים בימים האחרונים לטעון שזה היה נגד הגנות חלשות, אבל הגנת דנבר דורגה רביעית בעונה הרגילה, וההגנה של קנזס סיטי דווקא היתה לא רעה נגד המסירה.

נקודת התורפה של אינדיאנפוליס היא בהגנה נגד הריצה, שם היא הרשתה בשני משחקי הפלייאוף ממוצע מדאיג ביותר של 6.1 יארד לניסיון. עם זאת, הממוצע הזה הושג על ידי קלינטון פורטיס ופריסט הולמס – שניים מהרצים הטובים בליגה. לניו אינגלנד אין מישהו שאפילו מתקרב לקליבר הזה. עוד נקודת תורפה של הקולטס היא ההגנה נגד החזרות בעיטה

המפתח של המשחק יהיה ככל הנראה הרץ האחורי של אינדיאנפוליס, אדג'רין ג'יימס. אם הוא ימצא חורים בקו ההגנה של ניו אינגלנד ויכפה על הליינבקרים והסייפטים להתקרב לקו ההתנגשות, זה יפתח לתופסים, ובראשם מרווין האריסון, את האפשרות למתוח את ההגנה לאורך המגרש. כמו כן, זה גם יאפשר למאנינג לבצע פעם אחר פעם את הטעיית ה"פליי אקשן" הקטלנית שלו.

אם ג'יימס לא יצליח, אז גם התופסים לא ימצאו מקום לעבוד. במשחק הקודם בין הקבוצות דווקא מצא ג'יימס חורים, בעיקר במחצית השנייה. עוד נקודה קריטית היא שההגנה של ניו אינגלנד חייבת ליצור לחץ ללא הפסקה על פייטון מאנינג, ולא לאכול את האלתורים שהוא מבצע על קו ההתנגשות. חלק גדול מהשינויים האלה הם בלופים, ואם הפטריוטים יתרשמו מהם ויקחו את השנייה לברר מה באמת קורה, מאנינג ימצא את התופסים שלו פעם אחר פעם.

המפתח האחרון הוא הקור. קצת קשה לנו לתפוש את זה כאן בארץ, אבל הטמפרטורה בשעת המשחק, גם בלי גורם צינת הרוח, הולכת לעמוד מתחת לאפס. עם גורם הרוח - מינוס 10. החבר'ה של אינדי רגילים לשחק בכיפה המקורה שלהם, או בערים דרומיות בעיקר. החבר'ה של ניו אינגלנד רגילים לקור ולרוח. קשה להפריז בחשיבות היתרון הזה. אז מה יהיה? התשובה תתחיל להתגלות בשעה 22:00, ביום ראשון הגדול.

המפגש הקודם היה הרבה יותר צמוד מכפי שהשתקף בתוצאה (16:25 לפילי) אלא שג'ון קייסי מקרוליינה החטיא שלושה שערי שדה. זוהי ההופעה השלישית ברציפות של פילדלפיה בגמר החטיבה, והשנייה ברציפות בבית. אף קבוצה לא הפסידה שני גמרי חטיבה רצופים בבית, והנשרים לא רוצים לקבוע תקדים.

פילי פתחו את העונה בצורה נוראית, אבל התייצבו אחרי שדונובן מקנאב חזר לעצמו ואחרי שהם אימצו את שיטת ה"רץ אחורי בוועדה". אלא שהיו"ר של הוועדה, בריאן ווסטברוק, נפצע באותו משחק מול קרוליינה במחזור ה-13, וזה שם הרבה אחריות על דוס סטיילי הלא יציב ועל קורל בוקהאלטר הצעיר. צפוי להיות להם קשה לרוץ מול קרוליינה.

לפילדלפיה אין תופסים משובחים, וזאת למרות שפרדי מיטצ'ל הצעיר הציל להם את המשחק עם תפיסה ל-28 יארד בדאון רביעי בשבוע שעבר. קו ההתקפה של הנשרים טוב מאד, והוא מאפשר לדונובן מקנאב זמן לחכות עד שאחד התופסים ישתחרר.

מה שהופך את מקנאב לנשק קטלני הוא היכולת שלו ליצור מצבים בריצה – כמו בטאצ'דאון השוויון בשבוע שעבר, כשברח לארבעה מתקלים ורץ הצדה כדי למצוא את טוד פינקסטון בפינת אזור השער. סך הכל רץ מקנאב ל-107 יארד בניצחון על גרין ביי, שזה שיא פלייאוף. קשה להאמין שהשביעייה הקדמית של קרוליינה, שהיא הטובה בליגה, תרשה מפגן דומה, אבל הצורך להשגיח על הצלופח בוודאי יפתח את המשחק לרצים האחרים.

נקודת התורפה העיקרית של פילדלפיה היא ההגנה נגד הריצה. לאחר שאיבדו מספר שחקני מפתח בפגרה, הפכו הנשרים לפשושים מול משחק הקרקע היריב, והם מרשים 4.5 יארד לריצה, שזה הרבה יותר מדי. מצד שני, מול גרין ביי הם הוכיחו שעל קו השער הם יודעים לעשות קווץ'.

קרוליינה משחקת את הפוטבול הכי בסיסי מבין הארבע שעוד נותרו בפלייאוף, ואולי בליגה בכלל. הם משחקים הגנה קשוחה, וטוחנים את היריב בריצה. אלא שבשבוע שעבר הוכיחו הפנתרים שיש להם גם יותר מזה הקווטרבק ג'ייק דלהום מצא פעם אחר פעם את התופסים שלו, סטיב סמית' ומוחסין מוחמד, גם בדאון שלישי במרחקים קשים. את דייויס, בהנחה שלא יוכל לשחק, יחליף דשון פוסטר הצעיר, שנתן בשבוע שעבר את אחד המשחקים הטובים בקריירה שלו.

שני המפתחות למשחק נמצאים אצל פילדלפיה. אם מקנאב יצליח לזרוע מהומה בהגנה של קרוליינה, אז הפנתרים בצרות. מצד שני, אם הרבעייה הקדמית שלה תצליח להלחיץ את דלהום (מה שסט. לואיס ממש לא עשתה בשבוע שעבר),גם אז קרוליינה בצרות. אבל זה יהיה קשה, שכן מנהיג החוליה נ.ד. קאלו נקע את הרגל, מה שיחייב את התאקל קורי סיימון להתעלות. עם זאת, הגנת פילי תקבל חיזוק בדמות שובו של מגן הפינה המצוין, טרוי וינסנט. שחקני האיגלס ייהנו מיתרון קטן בגלל הקור (גם בפילי קור כלבים הלילה), אבל פחות מאשר המארחים במשחק המקביל, כי לפחות קרוליינה משחקים באיצטדיון פתוח.

מאמן קרוליינה, ג'ון פוקס, הצטיין במציאת דרכים לעצור את מקנאב כשהיה מתאם ההגנה של הג'איינטס. עיקר השיטה הוא הצבת "מרגל" – מעין שומר אישי – על מקנאב. הדבר אמנם עלול לפתוח חור לרצים האחרים, אבל עצירת מקנאב שווה את הסיכון. קרוליינה חייבת למנוע ממקנאב להשתולל, לעצור גם את הרצים האחרים, ולטחון את הגנת הריצה החלשה של פילי חזור וטחון. אז מי יצליח למצוא את המפתחות שלו ולהשיג את יעדיו? התשובה ב-01:30, במנה השנייה של יום ראשון הגדול.