גברי לוי, יו"ר ההתאחדות לכדורגל לשעבר, תקף בחריפות את שלמה שרף, מאמן הנבחרת בתקופתו, בדברים אותם פרסם בטור אישי ב"ידיעות אחרונות". להלן חלק מדבריו:
"היו הרבה התנגדויות לשלמה שרף, שעזב בזמנו את נבחרת הנוער בטריקת דלת, והיו שהכריזו שבגלל עברו זה הוא פסול מלאמן שוב בהתאחדות. למרות זאת, רתמתי גם את הברפלד וגם את יורם אוברקוביץ' ז"ל, ויחד הצלחנו להביא למינויו של שלמה לתפקיד המאמן הלאומי. שלמה, מאמן עם קבלות שיודע כדורגל ושולט טוב בשחקנים, יחד עם יצחק שום כמאמן הנבחרת האולימפית ועוזר המאמן הלאומי, הובילו את הנבחרות במשך שנים. תמיד הייתי הגב של שניהם, שמרתי על עצמאותם, ובמקרה של שרף עמדתי מנגד אל מול כל ההתקפות וההשמצות וההאשמות שניסו לטפול עליו. על אף כל הקשיים, העברתי במוסדות ההתאחדות את החוזים של שלמה ארבע פעמים. אבל הלשון שלו, והדרך הבוטה שבה דיבר על ההתאחדות, על הליגה הישראלית ועל המאמנים הישראלים - גרמו שוב ושוב להתקפות אדירות נגדו. ההתנהגות של שלמה שרף אחרי משחקים, חוסר ההבנה שלו בתקשורת והבריחה שלו ממסיבות עיתונאים, במיוחד אחרי הפסדים - היו מבישים".
"אפילו יצחק שום, ידידו הגדול של שלמה, טען בפני פעמים רבות שמאז הנצחון על אוסטריה שלמה הפסיק להיוועץ בו וחשב שהוא פשוט המציא את הכדורגל. חסיו עם השחקנים הידרדרו לשפל המדרגה, עד כדי כך ששחקנים בכירים בנבחרת באו אלי ואמרו: "גברי, זה פשוט בלתי אפשרי לעבוד עם האיש הזה".
"הסתכל במראה ששלמה"
במה אני אשם שהוא רצה להיות בן גוריון בבאר שבע, בא בטענות שצריכים להחליף את כל השחקנים, פוטר או התפטר ולופא קדוש שאימן אחריו בבאר שבע עלה עם אותם השחקנים שהוא רצה להחליף לליגת העל. או אולי אני אשם שבמכבי ת"א לא רוצים לשמוע ממנו ושאפילו יעקב שחר לא רוצה לעבוד איתו. האם אני אשם בכך שכל יום ממציאים נבחרת אחרת ששרף כביכול הולך לאמן בקפריסין, ברומניה או בגרוזיה. לפי מה שכתוב עליו הוא כבר אמור היה לאמן בכל העולם. יש לי הרבה בלב נגד שלמה, אבל יש לי גם לב חם ורחום על המצב שאליו הוא הגיע. זו הסיבה כנראה שלמרות כפיות הטובה מצידו, אני לא יכול לזרוק לפח שמונה שנים של עבודה משותפת עימו".
"שמונה שנים שהיו רצופות גם בהצלחות וגם בכישלונות. אני משוכנע שעדיין יש לשלמה שרף מה לתרום לכדורגל, רק חבל שבתור פרשן הוא נראה כמו אחד שיצא מ"עלובי החיים" ותאמינו לי שהמצב הנוכחי כואב לי והייתי רוצה לשמור איתו על יחסי ידידות וכבוד הדדי. לא היה לי קל לכתוב את המאמר הזה. התאפקתי זמן רב, שתקתי, הבלגתי, אבל שרף המשיך בשלו".
"הסתכל במראה שלמה שרף, ואולי תבין שכדאי לחזור להיות אותו השלמה הנחמד, הסימפטי, בעל חוש ההומור, אדם אוהב שירה ומחול שיודע לפרגן לזולת ואוהב את הסובבים אותו. אדם שלא מתחיל להיות דומה למישהו שלא אזכיר כאן את שמו והמבין יבין. הדלת שלי פתוחה, מר שרף, גם אם אני לא בתפקיד יו"ר ההתאחדות לכדורגל. אני מוכן לשכוח ולסלוח. אפשר עוד לעשות סולחה. אני והמשפחה שלי בעד".