אינני יכול לשים את האצבע על הנקודה המדוייקת על ציר הזמן שבה זה קרה, אבל זה קרה. איכשהו, בלי ששמנו לב, יש לנו פרוייקט לאומי חדש.
יש את המאבק בטרור, יש את עידוד הצמיחה במשק, יש את המלחמה בגל האנטישמיות בעולם, ובאותה שורה איתם את העלייה של מכבי ת"א לפיינל פור והזכייה בגביע אירופה.
כלי התקשורת כולם התגייסו למאמץ בפיקודו של הערוץ הממלכתי, ומדי יום חמישי, כך מנסים להסביר לנו, עלינו לשבת מול המרקע בנשימה עצורה, ולהחזיק אצבעות לגיבורים בצהוב בדרכם אל הגביע הנכסף, הגביע שיגאל אותנו מכל רע.
זה התחיל עוד לפני העונה, כאשר טחנו לנו את המוח עם מסיבת העיתונאים "המסורתית", מחנה טרום העונה "המסורתי" בבורמיו, משחק פתיחת העונה "המסורתי" בבית המקדש השלישי, הלא הוא יד אליהו, ועוד ועוד.
יש כמה מסורות במדינה. יש את ליל הסדר, טקס הדלקת המשואות ומחנה האימון בבורמיו. כולם מסורת, ואוי למי שיערער על מסורתיותו של מי מהם.
אז גבירותיי ורבותיי הנכבדים, בואו נשים את הדברים בפרופורציה. הפרחת הנגב היא פרוייקט לאומי. המוביל הארצי היה פרוייקט לאומי. הפיינל פור לא. הפיינל פור הוא בסך הכל טורניר כדורסל.
כך אני רואה את הדברים, ואני בטוח שכמוני יש עוד אלפים. לא מעניין אותנו אם מכבי תזכה או לא תזכה בגביע אירופה. למען האמת, חלקנו הגדול באמת ובתמים מעדיף שמכבי תודח מהמפעל הזה כמה שיותר מהר, על מנת ששטיפת המוח הזו תסתיים כבר.
נמאס לנו לקרוא בכל העיתונים על כל נפיחה שמפריח שחקן זה או אחר באימון המסכם לפני המשחק נגד צסק"א.
לא מעניין אותנו אם "הילד", יותם הלפרין, יבצע השנה את הפריצה הגדולה או לא. זה לא מעניין אותנו כי אנחנו יודעים שזה לא יקרה.
בשבילנו פיני גרשון ודייויד בלאט הם לא "הצוות המקצועי" (יש לזה איזה הילה של כבוד, לא? "הצוות המקצועי"). הם בסך הכל מאמן ועוזר מאמן. זהו.
אגב, באותו עניין, לא אכפת לי אם פיני גרשון אמר "כושים". שיגיד מה שהוא רוצה. הוא לא איש ציבור הוא בסה"כ מאמן כדורסל. בדיוק כמו שלא אכפת לי אם משה כהן מבנימינה יגיד "כושים".
אבל נחזור לעניין.
לא אכפת לנו מתי גרשון ובלאט יחליטו לנער את האבק מיואב ספר וגור שלף. אם ספר ושלף רוצים להתייבש על הספסל בשביל כך וכך מאות אלפי דולרים זבש"ם. עם כל הכבוד, יש לנו צרות קצת יותר גדולות.
בשבילנו במכבי משחקים פארקר, וויצ'יץ' ויאסיקביצ'וס. גם תחת עינויים לא נסכים להפוך אותם לאנתוני, ניקולה ושאראס. איזה אסיסט של שאראס, ואיזו הטבעה של אנתוני. חלאס עם שאראס. הם לא היו איתנו בפלוגה, ולא אכלנו מאותו מסטינג, אז מה פתאום אנתוני ושאראס?
עשרת אלפים הצופים ביד אליהו, הם עבורנו בסה"כ עשרת אלפים אנשים שבאו לראות כדורסל. הם לא "הקהל הטוב באירופה" (עודד קטש הגדיל לעשות השבוע כשכינה אותם "הקהל הטוב בעולם"). הם בסך הכל קהל. הם מעודדים כשמנצחים ומקללים כשמפסידים (תשאלו את בלאט). בדיוק כמו כל קהל אחר באירופה.
בקיצור, מכבי תל אביב אינה פרוייקט לאומי. מכבי תל אביב היא בסך הכל קבוצת כדורסל, שמנסה לזכות בטורניר. יש דברים ששוה לגייס את האומה כולה עבורם. עוד גביע בארון של שמעון מזרחי הוא לא אחד מהם.
אש על הגולש
בוער לכם בלב, בראש או בלשון ואין לכם איפה לפרוק את זה? מערכת וואלה! ספורט מזמינה אתכם להיות פרשנים לרגע (או ליותר, תלוי בכם), סופרים או משוררים ולשלוח לנו קטעים שכתבתם, בכל סגנון כתיבה שעולה על דעתכם, בתנאי שיהיה ראוי לפרסום ובכל תחום הקשור לספורט.
מניתוח נקודות התורפה הטקטיות בהרכב החדש של מ.ס. אשדוד עד לסיפור, דמיוני או מציאותי, על חיי אוהד פינג-פונג, נשמח לתת לכם הזדמנות לגלות לעולם כוכבי כתיבה חדשים. את הקטעים שכתבתם, שלחו דרך ה"כתבו לנו" (בצד ימין באתר או בקישור למטה) או לכתובת המייל הבאה: sportssupport@walla.net.il . אנו נפרסם את המשובחים שבקטעים שנקבל בפינה "אש על הגולש" שבאיזור הטורים האישיים. גם מי שכבר פירסם טור, מוזמן לשלוח עוד אחד. אנא, ציינו את שמכם המלא ויאללה, בנות, גם אתן מוזמנות.