קודם כל החיוך. מישהו זוכר את יניב גרין מחייך כל כך הרבה? והאנרגיות. מתי לאחרונה נראה הסנטר הצעיר משחק בכזו אינטנסיביות וחדות? מאז אליפות אירופה שנערכה בקיץ האחרון, משהו טוב עבר על גרין: ריבאונד התקפה, יכולת הגנתית משובחת, דאנקים, קליעה מחצי מרחק, ובעיקר, חדוות המשחק שחזרה. החיוך.
רק שבעה מחזורי כדורסל עברו על הליגה המקומית. אבל עם 10.9 נקודות ו-4.5 ריבאונדים במדי הנבחרת בשבדיה, וממוצעים דומים עד כה בליגה (בפחות מעשרים דקות למשחק) וגבוהים יותר ביורופליג, יניב גרין (בן 23, 2.04 מ') הופך סוף סוף להיות גבוה דומיננטי בקבוצה בכירה. אז מה השתנה? גרין, שמדגיש בכל משפט שני בזהירות אופיינית- שזו רק תחילת עונה ושזה עוד מוקדם לעשות סיכומים, מסביר שפשוט חזר ליהנות מכדורסל. "שחקנים צוחקים עליי כשאני נכנס לחדר ההלבשה לפני האימון יש לי חיוך כאילו זכיתי הרגע בלוטו", הוא מספר.
אל תקלו ראש במשפט האחרון. בעיקר לא על רקע מה שעבר על גרין בעונה הקודמת, בהפועל ת"א של אריק שיבק. הוא הגיע לקבוצה עם המון ציפיות ושאיפות, אבל התקשה למצוא את עצמו בתוך המהומה שהתפתחה באוסישקין, שלא לדבר על להתבלט, והידרדר לתהומות מנטליים ומקצועיים. שמעון אמסלם, עוזר המאמן בשנה שעברה: "הפועל הביאה את יניב כגבוה ראשון, עם החוזה הכי נדיב שקיבל אי פעם בקריירה שלו. עם כל הלחצים האלה היה ברור שבשלב מסויים זה ישפיע עליו, למרות שהוא לא היה צריך לקחת את זה בצורה כל כך אישית וקשה. דיברתי איתו המון בשנה שעברה. הוא הרגיש חוסר פירגון ושלא אוהבים אותו מספיק. שחקנים במצוקה בדרך כלל מפילים את זה על המאמן, וליניב היו כל מיני מחשבות על כך שהוא לא בעמדה הנכונה שהוא לא מקבל מספיק כדורים ושהוא לא בא לידי ביטוי. זה היה נכון, אבל בפועל הדקות שלו כמעט לא השתנו מהעונה שעברה, אלא רק הגישה. העונה הזו צריכה ללמד אותו שהכל תלוי בו ולא באף אחד אחר. ככל שהוא יכין את עצמו מבחינה מנטלית הוא יהיה יותר טוב".
גרין עצמו טוען שהוא מעדיף להביט קדימה מאשר להתעסק באירועי העבר, אבל מודה שהדרישות המוקדמות הגבוהות היו בעוכריו. "הציפיות, כולל הציפיות שלי עצמי, גרמו לי בסופו של דבר להיות פחות טוב, כי נכנסתי למין לחץ כזה של 'וואי, אני חייב להיות טוב'. ואם בטעות משחק אחד לא שיחקתי טוב הכנסתי את עצמי לסרטים כאלה, ואז זה מין כדור שלג שרק מתגלגל'".
-וזו הייתה הבעייה בעונה שעברה?
"כן. בעיקר. באתי להפועל עם הרבה ציפיות, דברים לא הסתדרו ואז זה נעשה יותר ויותר גרוע. הכדורסל זה משהו שאני חי ונושם אותו, וברגע שאין הצלחה אז אתה יותר בדיכאון. אתה עם הראש למטה וחושב על זה 24 שעות ביממה ישן עם זה, קם עם זה ואוכל עם זה. אתה משתגע מדי פעם. הרבה לילות אתה לא ישן, המחשבות עוברות לך בראש ואתה מנסה לנתח דברים ולהבין. כל מצב הרוח יורד, אין מה להגיד. כדורסל זה דבר שאני עושה גם בשביל הכיף, מעבר לזה שזו העבודה שלי, וברגע שאתה עושה משהו שאתה אוהב ולא נהנה ולא מצליח בו, זה קשה מאוד".
על ספת הפסיכולוגית
תקציר הפרקים הקודמים: עונת 2000-1999. יניב גרין, בן 19, סנטר נמוך יחסית אבל אתלטי וחזק במיוחד, מתבלט בבני הרצליה, ושותף בכיר לזכייה במדליית הכסף עם נבחרת העתודה באליפות אירופה, כשהוא רושם ממוצעים מצויינים של 12.8 נקודות ו-7.5 ריבאונדים. גרין, שגילה יכולות פיזיות נדירות למקומותינו, סומן מיד כסנטר העתיד, אחד שיאפיל במהרה על שחקני הפנים הוותיקים והכבדים. אבל זה לא קרה כל כך מהר. גרין רשם אמנם הופעות מרשימות במדי הנבחרת הבוגרת, אבל התקשה להתקדם בליגה הרבה בגלל שילוב של החלטות שגויות וחוסר יציבות בולט.
בעוד חברו הטוב מבני הרצליה, טל בורשטיין, עבר למכבי ת"א, והשתלב מצויין בסגל שכלל את האפמן, מקדונלד ופארקר ולקח עימם את גביע הסופרוליג, גרין עבר לרעננה ואחרי עונה בינונית שב, בהחלטה שנוייה במחלוקת, להרצליה, שנשרה ליגה בסוף העונה. בשנה שעברה הוא חתם אצת העולה החדשה הפועל ת"א, שהבטיחה המון וקיימה מעט. גם גרין. "התקשיתי להשתלב", הוא מסכם, "אבל זה משהו שנגמר. סגרתי את זה עם עצמי והסקתי את המסקנות".
-שקלת באיזשהו שלב לא להמשיך בהפועל?
"ממש לא. אם יש קבוצה בארץ שחושבת בגדול להרבה שנים ויש לה פוטנציאל להיות קבוצה גדולה זה הפועל ת"א. החלטתי שאני רוצה להיות בקבוצה גדולה וראיתי את הפועל כאופציה הכי רלבנטית. לא היה שום קטע של לעבור. גם בקבוצות קטנות היו לי עליות וירידות".
לגרין אולי לא היו בעונה שעברה הרהורי עזיבה, אבל במועדון הלחוץ שעל גדות הירקון היו שחשבו אחרת. "באמצע העונה היה לחץ גדול מאוד על צביקה חפץ מצד ההנהלה הקודמת לשחרר את יניב", מספר רני כהנא, המנהל המקצועי הנוכחי של הקבוצה. "אבל כשצביקה שאל אותי על הנושא ביקשתי ממנו שלא יעשה את הטעות וישחרר אותו. יניב הוא לטעמי הגבוה הישראלי הטוב ביותר. השיפור אצלו התחיל ברגע שארז אדלשטיין הגיע לאמן את הקבוצה, אבל בגלל שההיתה לו עונה חלשה לא שמו לב לזה. מבחינת הגנה הוא שחקן ליגה אירופית לגיטימי חוסם, לוקח ריבאונד, בעל נוכחות, וכזה שמשנה את ההגנה של כל הקבוצה ברגע שהוא על המגרש. גם בהתפקה הוא קיבל מובים של שחקן".
-איך אתה רואה את המשך הקריירה שלו?
"הוא צריך לשמר את היכולת ההגנתית, ולשפר את ההתקפית, במיוחד את יכולת המסירה. בקיץ הוא עשה קפיצה נוספת במדי הנבחרת. אין ספק שהייתה לו אליפות אירופה מצויינת שנתנה לו ביטחון גדול, ומתחילת השנה הוא הפתעה נעימה ושחקן מאוד דומיננטי בקבוצה. רואים עליו את השמחה, הוא יותר פתוח וכל זה מתבטא על המגרש. נותר לי רק לקוות שהוא ימשיך בכיוון הזה כלפי מעלה. יש לו עוד דרך להתקדם והכי חשוב מבחינתו זה לשמור על יותר יציבות. אני מקווה בשבילו שהוא בתחילתה של קריירה מאוד מפוארת, ובטוח שהוא ימשיך להיות אבן יסוד בהפועל ת"א עוד הרבה שנים".
גם אמסלם מסכים שהשינוי אצל גרין החל עם הגיעו של אדלשטיין לאוסישקין. "ארז לא הבטיח לו כלום חוץ מזה שאם הוא יהיה טוב, הוא יהיה על המגרש", הוא משחזר. "אצל אריק הוא קיבל איזו הבטחה מראש שהוא ישחק הרבה, וברגע שראינו בתחילת העונה שזה לא כל כך עובד, הביאו זר בעמדה שלו וזה פגע בו מאוד גם אם הדבר לא התבטא דווקא בירידה בדקות המשחק. מנסיוני האישי, שחקנים גבוהים מבשילים לאט יותר מגארדים. אמרתי לו בשנה שעברה שהוא צריך קצת שקט ושדברים יבואו לו יותר בקלות, שלא צריך להילחץ ולהיכנס למרה שחורה,.
גרין מדגיש את הביטחון שהוא מקבל ממאמנו כפקטור בכושרו הנוכחי. "אני מרגיש שאני מגיע לכל משחק כדי לתת 150 אחוז", הוא אומר. "רוב הקרדיט מגיע לאדלשטיין, שעזר להחזיר לי את הכיף למשחק ואת ההנאה ממנו. אני מגיע יותר שקט למשחקים. ארז היה המאמן הראשון שלי בליגה, זה שהביא אותי לבוגרים, שנתן לי את טבילת האש והדקות הראשונות שלי בליגה. לשמחתי הוא ממשיך איתי עכשיו ועדיין מאמין בי. אני שמח שאני יכול להחזיר לו".
במקביל, הוא מודה שהשיפור ביכולתו הוא גם תוצאה של שינוי מנטלי. יש את המשפט הזה שאומרים - 'הכל בראש' וזה האמת ככה" הוא מסביר. "אם אתה בא עם ביטחון וחושב שאף אחד לא יכול לעצור אותך, אז גם אם אתה לא כל כך יודע לכדרר ולקלוע, אתה תיכנס שם בכולם ובסוף זה יהיה פאול, או סל, או סל ופאול".
מי שסייעה לו רבות בנושא היא ד"ר צביה שר-אל אקר, פסיכולוגית הספורט של הנבחרת, עימה החל לעבוד בקיץ יחד עם חבריו לסגל, בהכנות לקראת אליפות אירופה. שר-אל אקר מספרת כי העבודה עם גרין מתבצעת במפגשים שנערכים פעמיים בשבוע, לפני כל משחק. "הטכניקה היא של היפנוזה", היא מתארת. "לכל שחקן שעובד איתי יש תכנית מנטלית משלו, לפי מה שהוא צריך לקדם ומה שהמאמן מצפה ממנו. בתהליך ההיפנוטי השחקן מתרגל את המשחק או חלקים ממנו, כשהוא יודע מי היריב ומה מקומו בקבוצה. כשהשחקן יוצא מהתרגיל ההיפנוטי ההרגשה היא כי הוא כבר ישחק, ובמשחק עצמו הוא מרגיש תחושה של דז'ה-וו. האימון המנטלי תורם לשיחרור מכל מיני מסיחים שמפריעים לריכוז, לביטחון עצמי, למוטיבציה ולתחושה של יכולת גבוהה יותר מה שמביא אותו באמת ליכולת גבוהה יותר".
האיש הכי זהיר
אחרי הרבה שנים בלי דרבי כדורסל ראוי באמת, זה שיתקיים ביום ראשון הקרוב ביד אליהו מוצא את שתי התל אביביות בכושר טוב ועם מאזן נקודות זהה. קשה אמנם להאמין שהפועל תצליח להפתיע את קבוצת היורוליג המרשימה של גרשון ובלאט בביתה, אבל לאדומים יש לפחות סגל איכותי, מאוזן ורחב, שנראה כרגע כשני בטיבו בליגה. גרין, אגב, לא מסכים עם קביעה זו. "אי אפשר לדעת כי עדיין לא שיחקנו נגד כל הקבוצות", הוא טוען. "ברור שאנחנו קבוצה חזקה עם שחקנים מצויינים, אבל יש לנו עוד הרבה במה להתחבר. לא עברנו יותר מדי והכל עוד יכול להשתנות. יכול לבוא רצף של הפסדים שלא נדע איך לצאת ממנו. כרגע אנחנו משחקים טוב ונראים טוב, אבל יש לנו עוד הרבה עבודה".
-איך אתה מעריך את הסיכויים שלכם בדרבי?
"אנחנו באים לשחק כדורסל ולנצח ביום ראשון, לא משנה איזו קבוצה זאת. אנחנו נילחם וניתן את כל מה שיש לנו. בטוח שמכבי זו מכבי, אבל על המגרש זה בסופו של דבר משחק כדורסל, ואנחנו באים לנצח".
-יש לכם בכלל צ'אנס לתת פייט למכבי?
"התשובה היא כן".
-אתה מסוגל להתמודד מול הגבוהים שלהם?
"יש להם גבוהים מצויינים, מהשורה הראשונה באירופה. להתמודד איתם? נראה ביום ראשון".
זהו גרין, איש האנדרסטייטמנט. הוא מדבר לאט, שוקל ובורר את המילים. גם על השיפור הדרמטי ביכולתו לא נוח לו להרחיב. עניין של זהירות. "אני נורא זהיר כי אני יודע שתמיד אחרי עליות יש ירידות", הוא מסביר. "הכי חשוב לי לשמור על היציבות ולא עבר מספיק זמן שאני יכול להגיד 'וואלה, השתניתי". תמיד צריך להיות זהיר ולא לצאת בהכרזות. אני חושב שעוד לא עבר מספיק זמן בשביל שאתחיל לסכם דברים".
-אתה נראה הרבה יותר שמח העונה. החיים שלך השתנו גם מחוץ למגרש?
"החיים שלי לא השתנו, אבל נהייתי בן אדם שטיפה יותר כיף לו במה שהוא עושה. זה מקרין לי על שאר התחומים, ואומרים לי גם שאני מחייך יותר. אבל אני מנסה בכל זאת להישאר עם הרגליים על הקרקע, אי אפשר להתחיל להיות באופוריה אחרי כמה משחקים".