פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        הווינר הגדול מכולם - סיפורו של ג'ו מונטנה

        הוא לא היה הכי גדול, לא הכי מהיר ולא מסר הכי חזק. אבל הוא היה מדויק ומבריק וקר רוח, והכי חשוב - ווינר אולטימטיבי. אמיר ציפורי עם סיפורו של ג'ו מונטנה

        בשנת 1995 צדה את עיני ידיעה קטנה באחד העיתונים הניו יורקיים: כל תושביה של עיירה קטנה במונטנה, 17 במספר, החליטו פה אחד לשנות למשך שנה אחת את שם העיירה שלהם לג'ו. כך תופיע על כל המכתבים שיגיעו לעיירה הכתובת: ג'ו, מונטנה – כשמו של הקווטרבק האגדי, שפרש מפוטבול מקצועני זמן קצר לפני כן. ההערצה הטוטלית הזו של אמריקאים מכל רחבי המדינה למונטנה ממחישה לדעתי טוב יותר מכל הניתוחים והפרשנויות את גדולתו של האיש.

        מונטנה לא ניחן בתכונות בולטות במיוחד כמו מימדים גופניים מרשימים, מהירות או זרוע חזקה. אבל האיש שמאמנו בתיכון אמר עליו כי נולד להיות קוורטרבק חיפה על כך עם ראיית משחק פנומנלית, קור רוח אינסופי ויכולת קבלת החלטות טובה ביותר תוך שברירי שניה.

        מונטנה זכה עם סן פרנסיסקו בכל ארבעת הסופרבולים אליהם הגיע עם הקבוצה בשנות השמונים, ובשלושה מתוכם הוא נבחר ל MVP. הרייטינג שלו (מדד המשקף את איכות משחקו של הקוורטרבק) בארבעת המשחקים הללו הוא 127.8, מספר בלתי אנושי בעליל.

        ביל וולש, מאמנם האגדי של הפורטי ניינרס ואבי שיטת התקפת החוף המערבי, אמר על מונטנה: "במיטבו, כשג'ו היה בסינכרון, הייתה לו אינטואיציה, אינסטינקט טבעי שמושג לעיתים נדירות על ידי איזשהו אתלט בספורט כלשהו".

        מלך הקאמבק מגיע לנמושות הליגה

        ג'ו "קול" מונטנה נולד וגדל במערב פנסילבניה, איזור שנודע בתור חממה לקוורטרבקים איכותיים. דן מרינו, ג'וני יונייטס וג'ו נאמאת' הם רק חלק מהרשימה המפוארת שיצאה מהאיזור. כמוהם הפגין גם מונטנה קשיחות, מוסר עבודה גבוה ורגש תחרותיות עז.
        מונטנה שיחק פוטבול במכללת נוטרדם והוביל אותה לאליפות בשנת 1977, עונתו השלישית בקבוצה. כבר אז החלה להתפתח סביבו ההילה שתהפוך בסוף להכתרתו הרשמית כ"מלך הקאמבק".

        לאחר קריירת המכללות הזו נבחר מונטנה על ידי הסן פרנסיסקו פורטי ניינרס. היום הניינרס מוכרי לרסים כאחת השושלות הגדולות בתולדות המשחק, לאחר חמש אליפויות וקרוב לשני עשורים של דומיננטיות. אבל כשהגיע אליה הבחור מנוטר דיים,היא היתה אחת האגודות האפורות והעלובות בליגה. כל זה עמד להשתנות.

        ב-1980, עונתו השנייה בסה"כ בליגה, הציג מונטנה מול ניו אורלינס את מה שהיה אז הקאמבק הגדול ביותר בהיסטוריה של ה NFL - לאחר פיגור 35:7 במחצית הוביל מונטנה את הניינרס לנצחון מדהים 35:38.

        "התפיסה" ואליפות ראשונה

        לזכות מונטנה עומדים עוד כמה עשרות קאמבקים כאלה בקריירה, כמו גם המהלך שמכונה בפשטות "התפיסה". במשחק על אליפות ה NFC ב-1982 מול דאלאס עם 51 שניות על השעון מסר מונטנה תחת לחץ כדור קשתי לאור השער שנתפס על ידי דווייט קלארק בצורה וירטואוזית, טאצ'דאון שהקנה לניינרס את הנצחון 27:28 ואת הכרטיס לסופרבול. באותה שנה זכה מונטנה בסופרבול הראשון שלו עם נצחון 21:26 על סינסינטי.

        ב 1985 הופיע מונטנה עם הפורטי ניינרס שוב בסופרבול, הפעם מול דן מרינו והדולפינס. מרינו הגיע אחרי העונה הטובה ביותר של קוורטרבק אי פעם, עם נתון מפלצתי של 48 מסירות לט"ד. מונטנה לא התרשם ונתן את אחד ממשחקיו הטובים ביותר עם 24/35 ל 331 יארד ושלושה ט"ד, והניינרס השפילו את מיאמי 16:38.

        בעונה שלאחר מכן הודחו הניינרס מהפלייאוף על ידי הג'איינטס, שבתורם הודחו בידי השיקאגו ברס. שנה לאחר מכן חיפשו הניינרס של מונטנה נקמה, אך במקום זאת כמעט הגיעה הקריירה שלו לסיומה בטרם עת. ברבע השני לקח מונטה אחורה ב"כיס" כדי למסור, וליאונרד מרשל הגיע משום מקום והלם בו בתיקול אכזרי. מונטנה איבד את הכרתו והג'איינטס ניצחו והמשיכו לאליפות.

        הממזר עובד על ג'וני קרסון

        ערב העונה שלאחר מכן התארח מונטנה בתוכנית "הלילה" של ג'וני קרסון (קודמו של ג'יי לנו, שהפך את תוכנית האירוח הלילית למושג ומותג). קרסון הזכיר לצופים את נסיבות פציעתו של מונטנה, פנה אל אורחו ואמר "ערב טוב". האורח הביט במצלמה במבט מזוגג ואמר "ערב טוב, שמי ג'ו מונטנה". קרסון הרגיש שמשהו לא בסדר, אבל ניסה להתעלם ןולשאול שאלה נוספת. שוב, מבט מזוגג למצלמה ודקלום מונוטוני: "ערב טוב, שמי ג'ו מונטנה".

        קרסון השתתק, וצופים באולפן ובכל רחבי ארה"ב החלו לחשוש שמא הם עדים לטרגדיה בשידור חי – שלספורטאי המבריק ביותר בארה"ב נדפקה הקופסא. ג'ו הניח למתח להצטבר למשך כמה שניות טובות, ואז הפציע על פניו חיוך ממזרי שהרגיע את כולם – ג'ו קו?ל בסדר גמור.

        הוא חזר למגרש והפורטי ניינרס שוב טענו לכתר. אולם גם בעונה זו ניגפו הניינרס בראשות מונטנה בפלייאוף, וגם הפעם בידי האלופה העתידית – הוושינגטון רדסקינס. היו שטענו שהסקינס ניצחו רק בזכות כמה שריקות מעוררות מחלוקת, וזה רק הוסיף דלק למדורת השאפתנות של הניינרס ושל מונטנה, שכמה מפרקי הקריירה היפים ביותר שלו עדיין היו לפניו.

        ב-1988 חזרו הפורטי ניינרס לסופרבול וניצחו את הסינסינטי בנגאלס 16:20, כשמונטנה מסיים את המשחק עם מסירה לט"ד מנצח אחרי התקפה של 92 יארד שהחלה 3:20 דקות בלבד לסיום. בסופרבול של העונה שלאחר מכן הביסו הניינרס בראשות מונטנה את הדנבר ברונקוס 10:55, הניינרס קבעו שיא להפרש ניצחון במשחק הגדול שעומד עד היום, ולראשונה מזה עשור שמרה אלופת NFL על כתרה.

        שנות השקיעה

        אולם שנות ה-90 היו שנות הדעיכה של הקווטרבק הגדול. שחקן אחר, מוכשר להדהים גם הוא, החל לנשוף בעורפו כבר קודם. לנושף קראו סטיב יאנג, שאף החליף את מונטנה בעמדת הפותח לשני משחקים בעונת 88'. מונטנה הרגיש שיאנג חותר תחתיו, ובין השניים התפתחה מערכת יחסים עוינת למדי. זו הסיבה שרבים מאוהדי הניינרס לא למדו לאהוב את יאנג באמת עד יומו האחרון בקבוצה, למרות שהביא להם אליפות אחת וחצי עשור של גדו?לה, כולל שיא ליגה שעדיין עומד למסירות טאצ'דאון מקווטרבק מסוים לתופס מסוים (85, יאנג לג'רי רייס).

        ב-1993, לאחר שנתיים של פציעות והתבססותו של סטיב יאנג כקוורטרבק הפותח של הניינרס, עבר מונטנה לקנזס סיטי, שם שיחק שנתיים נוספות, בהן הוביל את הצ'יפס לפלייאוף פעמיים, לפני שפרש בגיל 38.

        אוהדי פוטבול רבים שהחלו לעקוב אחרי ה NFL בשנות השמונים חייבים את אהבתם למשחק לאחד משניים: מונטנה, או דן מרינו שמחזיק כמעט בכל שיא אפשרי לקוורטרבק בליגה. בלי להיכנס לויכוח על מי מהם היה קוורטרבק טוב יותר (ומבחינה סטטיסטית גרידא, כנראה שמרינו) בעיניי היה מונטנה שחקן הפוטבול המושלם: מנהיג, צופה מהלכים קדימה, מאלתר בחסד, קשוח מנטלית ופיזית, ווינר בנשמה.