מחממים את הפארקט: סקרמנטו קינגס

(שריקת הפתיחה - בלילה שבין שלישי לרביעי - מתקרבת, ועמה גם סופו של פרוייקט חימום הפארקט. הכתבה ה-28 במספר, על הלוס אנגל'ס לייקרס, תפורסם הערב, ומחר נסקור את האלופה מסן אנטוניו, בתוספת בונוסים אחדים. כמו תמיד - תהנו, תעירו ותאירו).

במקור: רוצ'סטר רויאלס, ששיחקו ב-NBL בשנות ה-40' והיו אחת מ-17 הקבוצות שייסדו את ה-NBA ב-1949. עברו ב-1957 לסינסינטי עדיין כרויאלס ועם המעבר לקנזס (71', תמורת 5 מיליון) שינו את שמם ל'סיטי-אומהה קינגס' שקוצר בהמשך ל'סיטי-קינגס'. ב-1985 עברה הקבוצה לסקרמנטו (תמורת 10.5 מיליון), שם היא פעילה מאז כקינגס.

אליפויות: 1 (1951)

אחרי שתי עונות מצייונת ראשונות בליגה (49-50), דעכה הקבוצה ומאז 1956 מיעטה להגיע לפלייאוף, כולל עשור שחון במיוחד, בין 1968 ל-1978 בו הופיעה פעם אחת בלבד. גם המעבר לסקרמנטו לא שינה הרבה וכשהקבוצה הגיעה לפלייאוף ב-1996 זה היה אחרי היעדרות של 9 עונות. עם זאת עברו אצל המלכים כמה שמות גדולים על הפארקט, ביניהם: אוסקר רוברטסון, ג'רי לוקאס ונייט ארצ'יבלד, וגם על הקווים, ביניהם: בובו קוזי וביל ראסל.

השינוי החל עם הגעתו של הג'נרל מנג'ר ג'ף פיטרי בקיץ' של 95'. תוך שנתיים וחצי בנה פיטרי את הקבוצה מחדש. הוא הביא את ריק אדלמן, שהיה הקפטן שלו בקבוצה הראשונה של פורטלנד ב-1970 והמאמן אתו הצעיד את הבלייזרס לשתי סדרות גמר בתחילת ה-90', וצירף לאדלמן כעוזר את פיט קריל האגדי, שאימן את פיטרי במכללת פרינסטון.

את הסגל הוא הפך לגמרי. מיץ' ריצ'מונד וחבורתו שוחררו/הועברו ולסקרמנטו הגיעו עד קיץ 98' כריס וובר, צמד הסרבים ולאדה דיבאץ' הוותיק והשוטר הצעיר פג'ה, והפורוורד סקוט פולארד.

כבר בעונה הראשונה עם הסגל המחודש הגיעו הקינגס לרקורד חיובי ראשון (23:27 בעונה המקוצרת) מאז 1982/83. הקבוצה המשיכה להתחזק, עם הגעתם בהמשך של דאג כריסטי, מייק ביבי (במקום ג'ייסון וויליאמס) בובי ג'קסון ואחרים ובעונת 2001/02 רשמה מאזן שיא של 61 נצחונות, כשהיא מציגה את הכדורסל הטוב בליגה. סקרמנטו כבר הובילה 2:3 על הלייקרס בגמר המערב, אבל הפסידה את הסדרה ואת האליפות (הנטס, אלופי המזרח, לא היוו יריב שקול לאף אחת מהשתיים) במשחק שביעי בבית.

מאזן 23:59, מקום ראשון בבית הפסיפי ושני במערב כולו. פלייאוף: נצחון 1:4 על יוטה בסיבוב הראשון והפסד 4:3 לדאלאס בחצי גמר המערב.

העונה הקודמת הסתיימה בתחושה שסקרמנטו לא הפסידה את האליפות בגלל שהיתה פחות טובה מהלייקרס, אלא רק בגלל הבדלי הנסיון, (המלעיזים יוסיפו: השיפוט). הקבוצה לא עברה זעזועים, נשארה עם הסגל העמוק שלה וההרגשה היתה שזו העונה שלה.

במהלך העונה הקינגס התגברו די בקלילות על פציעות של ביבי, פג'ה , וובר ופולארד, ונראה היה כאילו אם היו מודאגים יותר מיתרון הביתיות מול הספרס או המבריקס, גם הוא היו משיגים את המאזן הטוב ביותר. הקינגס היו מודאגים מקבוצה אחת בלבד: הלייקרס, וזו היתה במרחק בטחון מאחור.

בסיבוב הראשון התגברה סקרמנטו ללא קושי על יוטה הזקנה ולא רבים ציפו שדאלאס תיתן להם יותר ממאבק הגון. אבל אז נפצע שוב כריס וובר, השחקן הכי חשוב של הקבוצה ופתאום לא היו לקינגס מספיק כלים מול המפציצים של דאלאס, שסגרה עניין במשחק שביעי בבית.

וובר, שהחמיץ 15 משחקים בעונה הרגילה, הוביל את הקינגס בנק' (23), ריב' (10.5) ואס' (5.4) למשחק. פג'ה נתן עוד עונה טובה, אבל לא גדל להיות כוכב על (19.2 נק' ו-5.5 ריב'). ביבי (15.9 נק' ו-5.2 אס') וג'קסון (15.2 נק' ו-3.1 אס') החמיצו ביחד 50 משחקים, אבל דאגו לפוריות הקו האחורי בצוותא עם דאג כריסטי העלוקה.

ולאדה דיבאץ' וראיית המשחק הנדירה שלו בצבע השלימו את השישיה המובילה של הקבוצה. ג'ים ג'קסון הוותיק הפתיע לטובה וקיבל הרבה דקות שבאו בעיקר על חשבונו של הטורקי הידו טורקוגלו. סקוט פולארד שחזר מפציעה (שבר ביד) רק בשליש האחרון, נדרש לאחר פציעתו של וובר בפלייאוף, ביחד עם טורקוגלו, להעלות את התפוקה ברמת דרסטית, אבל השניים הצליחו לעשות זאת רק בצורה חלקית. גם מייק ביבי, שנתן בסה"כ עונה טובה, לא עמד בהערכות של אלו שחזו כי לאחר הפלייאוף של 2002 יהפוך לכוכב.

סקרמנטו סיימה את הליגה כשלישית בנקודות למשחק (101.7) ובאחוזי קליעה מהשדה (46.4%), אבל היתה הרבה יותר מקבוצת התקפה מצוינת, כשדורגה ראשונה בהחזקת היריבה על אחוז נמוך (42%) - לפני סן אנטוניו וניו ג'רזי ההגנתיות - מה שגם עזר לה להיות ראשונה בריב' הגנה (33.5) ושלישית בקטיגוריה בסה"כ (44.5). גם ממוצע החטיפות של הקינגס היה גבוה מאוד (9 למשחק, שני בליגה) וכששיחקו בהרכב מלא, הם היו בלי שום ספק הקבוצה הכי קרובה לשלמות בליגה.

בשורה התחתונה: הצגה מלהיבה, אבל מאכזבת.

העונה שעברה הסתיימה, כאמור, בתחושה שסקרמנטו החמיצה את הגורל שלה, את העונה עליה היה רשום שמה מראש. כבר ציינו שהסגל של השנה שעבר היה העמוק והמאוזן בליגה כשלא סבל מבעיות בריאותיות, אבל שני גורמים הובילו את הקינגס לבצע כמה שינויים הקיץ - הזדקנותו של דיבאץ' והצפיפות תחת תקרת השכר.

דיבאץ', המוסר הטוב בין הסנטרים בליגה, הוא בורג מרכזי בשיטת המשחק של קריל/אדלמן, בה יצוק המושג שחקן-ציר תוכן אמיתי. בשנתיים האחרונות כבר היה צריך להשגיח על דקות המשחק שלו בעונה הרגילה כדי לשמור אותו טרי לפלייאוף וברור כי הולך ומתקרב לשלב בו תצנח יכולתו בצורה דרסטית. הקיץ הזה היה שופע יחסית בחיה הנדירה שנקראת סנטר NBA לגיטימי ופיטרי ואדלמן סימנו לעצמם כמטרה את בראד מילר, האולסטאר של אינדיאנה.

סנטר ראוי הוא לא סחורה זולה בליגה ובטרייד שהביא את מילר (68 מיליון דולר ל-7 שנים) לסקרמנטו נפרדה הקבוצה מסקוט פולארד (לאינדיאנה) והידו טורקוגלו (סן אנטוניו) - שניים מהשחקנים היותר אהובים על הקהל ועל השחקנים. פולארד הוא לוחם רחבות ומחליף קלאסי שפשוט הפך למותרות יקרה עבור הקינגס, בעוד טורקוגלו, שסומן ככוכב עתידי, איכזב בעונה האחרונה ופיטרי לא הרשה לעצמו להמר עליו בעתיד של הקבוצה. גם קיון קלארק, שיושב על חוזה לא קטן, אבל התקשה להשתלב במשחק ההתקפה של הקבוצה, נשלח ליוטה לטובת הקלה בתזרים המזומנים.

לרוטציה יצטרפו כמה שחקנים מנוסים: אנתוני פילר בן ה-34 (הגיע ממינסוטה) ורודני בופורד בן ה-26 (ממפיס) שיעבו את הקו האחורי, טוני מאסנברג בן ה-36 שייכנס לנעליו של פולארד כגבוה הרביעי ושחקן השנה השלישית ג'ראלד וואלאס שיהפוך למחליף הראשון מאחורי פג'ה, לאחר שחוזהו של ג'ים ג'קסון הוותיק לא הוארך.

כריס וובר, שההפציעה שלו בקרסול במשחק השני של חצי גמר המערב קטעה את חלום האליפות בעונה שעברה, מחלים מניתוח ויחזור לשחק רק בדצמבר. החמישייה הראשונה של הקבוצה כשהוא בריא תכלול - כמו בעונה שעברה - את מייק ביבי, דאג כריסטי (השומר הכי טוב והגוף הכי עמיד בקבוצה), פג'ה ודיבאץ', כשמילר בעמדות 4-5 ובובי ג'קסון בעמדות 1-2 יקבלו 25-30 דקות לערב. עד שוובר יחלים ישחק מילר כפאואר פורוורד לצדו של דיבאץ'.

1. כריס וובר. אתו בריא, הקינגס הם בטח אחת משלוש המועמדות המובילות לאליפות. הבעיה היא שבשלוש השנים האחרונות וובר החמיץ בממוצע 15 משחקים לעונה ולפעמים, כמו בפלייאוף האחרון, ברגעים הקריטיים ביותר. זה עניין פיזיולוגי - וובר תמיד היה שחקן מועד לפציעות ולפני חצי שנה הוא נכנס לעשור הרביעי בחייו, מה שלא צפוי להפוך אותו לפתע לעמיד יותר. ההיעדרות שלו עד דצמבר, שעלולה להשאיר את הקינגס חצי צעד אחרי יריבותיה במערב ובסופו של דבר בלי יתרון הביתיות בפלייאוף, היא בטח לא יריית זינוק מעודדת.

2. בראד מילר. בראד או ליף? איך שלא מסתכלים על זה, מילר - אולסטאר בשנה שעברה - הוא סיפור סינדרלה בליגה אליה הגיע לאחר שלא נבחר בדראפט ונשלף מהליגה איטלקית. אין ספק שמילר התקדם מאוד בשנים האחרונות וכנראה שהוא גם הבחירה הנכונה מצדם של הקינגס. ובכל זאת, לאולסטאר הוא לא היה אפילו מועמד אם היה משחק במערב וגם המספרים שלו בעונה שעברה (13.1 נק' ו-8.3 ריב') היו נמוכים ב-15% בערך מול קבוצות המערב. עיקר השאלה לגביו היא יכולתו לחסום את מרכז הרחבה. ליד ג'רמין אוניל והסגל הגבוה של אינדיאנה, העובדה שהוא סנטר של חסימה לכל שני משחקים, היתה פחות משמעותית ממה שתהיה לצדם של וובר ופג'ה, בטח לאור העובדה שקלארק, חוסם טהור, כבר איננו. אם חוזרים רגע שנה לאחור, הבאתו של מילר יכולה להוות גם סוג של הצהרה מול הלייקרס, שכן מילר הוא אחד משני השחקנים היחידים בליגה שהצליחו להוציא את שאקיל מכליו (תקרית שנגררה לאגרופים כשמילר שיחק בשיקגו). השני הוא ולאדה דיבאץ'.

3. מי מתחבא מאחורי המסיכה? פג'ה מראה סימנים שאוטוטו הוא עושה צעד קדימה והופך לכוכב כבר שנתיים וזה לא קורה. מייק ביבי די איכזב בעונה שעברה ולא עמד בציפיות שעוררה ההופעה שלו מול הלייקרס ב-2002. במיוחד לאור השבירות של וובר, ולאור התחזקות היריבות במערב לא רק, מישהו מהשניים חייב להפוך למנהיג ולגו-טו-גאי השני של הקבוצה. לא למשחק פה ושם, אלא ערב אחרי ערב, בעונה הרגילה ובמיוחד בפלייאוף.

4. ג'ראלד וואלאס. ישכיח את טורקוגלו? ההחלטה להיפרד הקיץ מהטורקי לא היתה קלה עבור הקינגס, שכן מדובר בשחקן שקנה את אהדתם של האוהדים מהרגע הראשון שלו בקבוצה, הביא עמו קהל טורקי העוקב אחריו בטירוף ונחשב עדיין, למרות הירידה בעונה האחרונה, כמי שיכול להפוך לכוכב בליגה. הסיבה העיקרית שאפשרה לפיטרי לקחת את ההימור הזה היא האמון בוואלאס - אחד האתלטים הטובים בליגה, שבטח יככב העונה בסרטוני ההיי-לייט, אבל אם יצליח לייצב את היד מבחוץ ולהיות עקבי בהגנה, יסתום כמה פיות שטוענים לאובדן מימד העומק של הקבוצה. חוזהו של וואלאס הוארך הקיץ עד לסוף עונת 2004/05, אבל בסקרמנטו צריכים ממנו תרומה ממשית כבר העונה.

התסריט האופטימי: מילר ודיבאץ' מסתדרים לא רע גם בלי וובר, פג'ה נותן 25 נק' למשחק בהיעדרו של וובר, וסי-ווב, שחוזר בריא בדצמבר, נשאר כזה עד סוף העונה. וואלאס נותן 20 דקות טובות מדי ערב, מילר מצליח לעשות מעברים חלקים מתפקיד פועל שחור ערב אחד למוציא לפועל ערב שני. 60-62 נצחונות ומאבק על ראשות המערב.

התסריט הפסימי: וובר חוזר בדצמבר, נכנס לכושר בפברואר ונפצע שוב באפריל. מילר נשאר על ממוצע של חצי חסימה למשחק וגם ביבי ופג'ה נשארים על הממוצעים שלהם. דיבאץ' מזדקן בעוד עונה וגם התקווה של אוהדי הקינגס. 50 נצחונות וכניסה לפלייאוף בלי יתרון ביתיות.

התחזית: בסקרמנטו אומרים שהעובדה שהעונה הם לא מגיעים כפייבוריטים דווקא תעזור להם, אבל בלי וובר בפתיחה, עם מילר שיצטרך זמן כדי ללמוד את שיטת המשחק ודיבאץ' שמתחיל להזכיר את סאבוניס בעונותיו האחרונות הם יצטרכו יותר משקט נפשי. ביבי, ג'קסון, פג'ה וכריסטי יעשו את שלהם, אבל קשה לראות מישהו מהם מבצע קפיצה משמעותית, וואלאס עשוי להיות הפתעה חיובית בעונה שתסתיים עם 54-55 נצחונות וכנראה בלי יתרון ביתיות בפלייאוף.

מייק ביבי
1.85 מ', 86 ק"ג
נולד: 13/05/1978
עונה שישית בליגה (שלוש בגריזליס, שתיים בסקרמנטו)
עונה אחרונה: 15.9 נק', 2.7 ריב', 5.2 אס', 1.31 חט' ב-33.4 דקות למשחק. שותף ב-55 משחקים.

בובי ג'קסון
גארד
1.85 מ', 84 ק"ג
נולד: 13/03/1973
עונה שביעית בליגה (אחת בדנבר, שתיים במינסוטה, שלוש בסקרמנטו)
עונה אחרונה: 15.2 נק', 3.7 ריב', 3.1 אס', 1.2 חט' ב-28.4 דקות למשחק. שותף ב-59 משחקים.

אנתוני פילר
ש.גארד
1.93 מ', 94 ק"ג
נולד: 25/11/1969
עונה 13 בליגה (ארבע בלייקרס, עונה וחצי בונקובר, חמש וחצי במינסוטה)
עונה אחרונה: 7.7 נק', 2.9 ריב', 3 אס' ב-27.4 דקות למשחק. שותף ב-82 משחקים.


רודני בופורד
גארד-פורוורד
1.96 מ', 89 ק"ג
נולד: 02/11/1977
עונה רביעית בליגה (אחת במיאמי, אחת בפילי, אחת בממפיס)
עונה אחרונה: 9.4 נק', 4.3 ריב', 1.1 אס' ב-28.1 דקות למשחק. שותף ב-63 משחקים.

דאג כריסטי
גארד-פורוורד
1.98 מ', 93 ק"ג
נולד: 09/05/1970
עונה 12 בליגה (שתיים בלייקרס, אחת וחצי בניקס, ארבע וחצי בטורונטו, שלוש בסקרמנטו)
עונה אחרונה: 9.4 נק', 4.3 ריב', 4.7 אס', 2.25 חט' ב-33.9 דקות למשחק. שותף ב-80 משחקים.

פרדראג (פג'ה) סטויאקוביץ' (סרביה-מונטנגרו)
ס.פורוורד
2.08 מ', 104 ק"ג
נולד: 09/06/1977
עונה שישית בליגה (כולן בסקרמנטו)
עונה אחרונה: 19.2 נק', 5.5 ריב', 2 אס', 1 חט' ב-31.7 דקות למשחק. שותף ב-72 משחקים.

ג'ראלד וואלאס
ס.פורוורד
2.01 מ', 98 ק"D
נולד: 23/07/1982
עונה שלישית בליגה (כולן בסקרמנטו)
עונה אחרונה: 4.7 נק' ו-2.7 ריב' ב-12.1 דקות למשחק. שותף ב-47 משחקים.

דריוס סונגאליה
פורוורד
2.06 מ', 113 ק"ג
נולד: 14/02/1978
רוקי. בוגר מכללת ווייק פורסט

לורנס פאנדרברק
פ.פורוורד
2.06 מ', 15/12/1970
עונה שביעית בליגה (כולן בסקרמנטו)
עונה אחרונה: 2.7 נק' ו-2 ריב' ב-8.5 דקות למשחק. שותף ב-27 משחקים.

כריס וובר
פ.פורוורד
2.08 מ', 111 ק"ג
נולד: 01/03/1973
עונה עשירית בליגה (אחת בגולדן סטייט, ארבע בוושינגטון, חמש בסקרמנטו)
עונה אחרונה: 23 נק', 10.5 ריב', 5.4 אס', 1.58 חט', 1.31 חס' ב-39.1 דקות למשחק. שותף ב-67 משחקים.

טוני מאסנברג
פורוורד-סנטר
2.06 מ', 113 ק"ג
נולד: 13/07/1967
עונה 12 בליגה (נדד ברחבי הליגה)
עונה אחרונה (ביוטה): 4.7 נק' ו-2.7 ריב' ב-13.7 דקות למשחק. שותף ב-58 משחקים.

ברד מילר
סנטר
2.13 מ', 118 ק"ג
נולד: 12/04/1976
עונה שישית בליגה (שתיים בהורנטס, עונה וחצי בישקגו, עונה וחצי באינדיאנה)
עונה אחרונה: 13.1 נק', 8.3 ריב', 2.6 אס' ב-31.1 דקות למשחק. שותף ב-73 משחקים.

ולאדה דיבאץ' (סרביה-מונטנגרו)
סנטר
2.13 מ', 118 ק"ג
נולד: 03/02/1968
עונה 15 בליגה (שבע בלייקרס, שתיים בהורנטס, חמש בסקרמנטו)
עונה אחרונה: 9.9 נק', 7.2 ריב', 3.4 אס', 1.04 חט' ב-29.8 דקות למשחק. שותף ב-80 משחקים.

ג'בארי סמית
סנטר
2.11 מ', 109 ק"ג
נולד: 12/02/1977
עונה שלישית בליגה (עונה וחצי בסקרמנטו, חצי עונה בפילי)
עונה אחרונה: לא מצא מקום בליגה.

מאמן ראשי: ריק אדלמן

עונה שישית בתפקיד, המאמן ה-19 בהיסטוריה של המועדון.
מאזן קריירה 384:603 (פלייאוף - 55:60)

מאמן של כדורסל התקפי ומהיר, הוביל את פורטלנד לשתי הופעות בסדרת הגמר בתחילת שנות ה-90' ולמרות שעדיין לא הצליח לעשות אותו דבר עם סקרמנטו, נחשב לסיפור הצלחה עם הקינגס. הפך קבוצה שמשך שני עשורים לא חיברה השתי עונות עם מאזן חיובי למועמדת לאליפות ולקבוצה הכי מלהיבה בליגה בשלוש השנים האחרונות. לאליפות, כאמור, זה עדיין לא הספיק.

14 שנים היה אדלמן חלק מהפורטלנד טרייל בלייזרס, שלוש כקפטן הראשון של הקבוצה (1970-73), חמש כעוזר מאמן ומ-1989 עד 1994 כמאמן ראשי שהוביל את הבלייזרס הכי קרוב שהגיעו לאליפות מאז 1977. לאחר מכן אימן במשך שנתיים את גולדן סטייט ללא הצלחה יוצאת דופן.

כשחקן (גארד), לא עשה קריירה מפוארת במיוחד, אבל בתחילת דרכו, עם הסן דייגו רוקטס, שיחק עם הכוכב אלווין הייז והכוכב על הקווים לעתיד, פט ריילי. אחרי שלוש שנותיו עם הבלייזרס, שיחק בשיקגו, ניו אורלינס ופרש במדי הקינגס, אז בקנזס.

עוזרי מאמן
ג'ון ווצל (עונה חמישית בצוות. עבד עם אדלמן שש עונות בפורטלנד)
אלסטון טרנר (עונה שלישית בצוות. היה עוזר בפורטלנד 4 שנים אחרי 8 שנים כגארד בליגה)
פיט קאריל (עונה שביעית בצוות, בן 72. אגדת כדורסל אמריקאית וגורו של מאמנים רבים, נבחר ב-97' להיכל התהילה. לפני שהגיע לקינגס, צבר 30 שנות אימון במכללות, רובן כמאמן הראשי של מכללת פרינסטון. מעצב שיטת משחק המדגישה מעורבות של כל שחקני הקבוצה והנעת כדור תכופה דרך הגבוהים. בין חניכיו: דייויד בלאט)