מחממים את הפארקט: דאלאס מבריקס

נוסדו ב-1980 ופועלים מאז תחת אותו השם בדאלאס.

אליפויות: 0

ההיסטוריה של דאלאס מתחלקת לארבעה חלקים:
1980-1983 התאקלמות קשה בליגה, מאזנים גרועים ודשדוש בתחתית
1983-1988 פריחה וכמעט הגעה לסדרת הגמר
1998-1999 שנתיים של חזרה לעצבות של השנים הראשונות
ומאז - אחת הקבוצות האטרקטיביות והמצליחות בליגה.

לא מעט שחקנים מוכשרים ונהדרים שיחקו ועודם משחקים במדי המבריקס: רולנדו בלקמן, מארק אגווייר, דרק הארפר, ג'ייסון קיד, מייקל פינלי, דירק נוביצקי, דל אליס ואדריאן דנטלי, אבל רק לאחרונה, בעקבות שפע המזומנים שהזרים הבלעים מארק קיובן, החלה הקבוצה לאיים על האליפות.

קיובן, מיליארדר היי-טק עם נטיה לאי שפיות, בנה מתקנים מפוארים, עטף את השחקנים (ואת האוהדים) במותרות ושילם כמה שהיה צריך כדי להביא כמעט כל כשרון שנלסון ביקש. בין לבין, התנהג לא פעם בילדותיות שהפכה אותו ליקיר דאלאס ולחביבו של רואה החשבון של הליגה, שאסף ממנו מאות אלפי דולרים מקנסות. השופטים ספגו ממנו כמה וכמה עלבונות, אבל המבריקס הפכו לאחת מהצגות הספורט המקצועני המשובחות שיש.

מאזן 22:60, הטוב בליגה (במשותף), מקום שני בבית המערב התיכון ובמערב כולו. פלייאוף: ניצחו 3:4 את פורטלנד בסיבוב הראשון, באותה תוצאה את סקרמנטו בחצי הגמר והפסידו 4:2 לסן אנטוניו בגמר המערב.

דאלאס ביססה את עצמה כאחת הקבוצות החזקות של הליגה, בראשות השלישיה נוביצקי-נאש-פינלי, פתחה את העונה בסערה עם מאזן 0:14 ולמרות שאיבדה את הבכורה לקראת סיום העונה הרגילה, קבעה שיא מועדון של 60 נצחונות.

על אף ההצלחה בעונה הרגילה, לא רבים נתנו למברקיס הרכים והלא מאוד מנוסים בפלייאוף, סיכוי להגיע רחוק. אחרי הסיבוב הראשון נשאר סימן השאלה דולק, בעקבות אובדן יתרון 3:0 מול פורטלנד הלא מגובשת, ממנו התאוששו במשחק שביעי בבית. בחצי הגמר פגשו המאבס את הקבוצה שסומנה כאחת משתי המועמדות המובילות לתואר, סקרמנטו. הקינגס, שאיבדו את וובר בשל פציעה, נלחמו עם כל מה שיש להם, אבל דאלאס ניצלה את יתרון העומק והביתיות ואחרי עוד נצחון במשחק שביעי בבית, עלתה לגמר המערב. בגמר היה זה תורה של דאלאס לסבול מפציעה של הכוכב הגדול, דרק נוביצקי, וליהנות מהתעלות של שחקנים אחרים (בעיקר ואן אקסל ופינלי) כדי לתת פייט שיספיק לכמעט. דאנקן היה יותר מדי והעונה של דאלאס נגמרה עם הפסד ביתי במשחק השישי.

דון נלסון הוותיק, שהבריק עם כמה החלטות נועזות בפלייאוף, קיבל בעונה שעברה את אחד השחקנים הטובים בליגה - דרק נוביצקי, שעשה עוד צעד קדימה והוביל את הקבוצה בנקודות (25.1), כדורים חוזרים (9.9) וחטיפות (1.35). לצדוו בלטו, כרגיל, מייקל פינלי הוותיק (19.3 נק', 5.8 ריב' ו-3 אס') והקנדי סטיב נאש (17.7 נק' ו-7.3 אס'). השלישייה נבחרה בצוותא לתואר שחקן החודש נובמבר, כשנאש ונוביצקי המשיכו גם לאול-סטאר בפברואר.

לא פחות חשוב: כל משחקי הבית של המבריקס, בעונה הסדירה ובפלייאוף, היו סולד-אאוט.

סגנית אלופת המערב ביצעה את הרכישות המשמעותיות ביותר של הקיץ, והגדילה את כוח האש שלה, שהיה מרשים גם ככה, בצורה ניכרת. ההצהרה ברורה: דאלאס הולכת על אליפות.

עיקרה עבודה נעשה בשני טריידים גדולים, הראשון עם גולדן סטייט והשני עם בוסטון. המצטרפים: אנטואן ווקר (בוסטון), דני פורטסון ואנטון ג'יימיסון (גולדן סטייט), שיחזקו את הקו הקדמי של הקבוצה, טוני דלק (בוסטון) וטרוויס בסט (חתם כשחקן חופשי) שיוסיפו עומק מאחור. עזבו: ראג'ה בל (עבר ליוטה), ראיף לאפרנץ (בוסטון), אדריאן גריפין (יוסטון) וניק ואן אקסל (גולדן סטייט).

נלי מקבל סגל שיאפשר לו קומבינציות אינסופיות בהתקפה, וגם בהיעדר מי שיצבור נקודות עם הגב לסל (אלא עם ג'יימיסון ייזכר בימיו העליזים בנורת' קרוליינה), קשה לראות את המבריקס נעצרים פעמים רבות על פחות מ-100 נקודות. השאלה, כרגיל במקרים כאלה, היא לגבי ההגנה - מי יתמודד עם הענקים של המערב ומי ישמור על כוכבי היריבות.

עזיבתו של בל לא תהיה משמעותית, אבל לאפרנץ (מאכזב, אבל הביא לא מעט מסה) ובמיוחד יכולת הקלאץ' של ניק ואן אקסל יחסרו מאוד. מי שאמור לתת לנאש לקחת קצת אוויר על הספסל מדי פעם הוא טרוויס בסט הוותיק, שחקן חכם ומוסר טוב.

ואסור, כמובן, לפספס את צירופו לקבוצה של ג'ון סטפנסון, גארד בן 21 מ...איסלנד, האחות הקטנה של מדינות סקנדינביה. מסורת הכדורסל האיסלנדית היא לא מהמפוארות באירופה (בניגוד לכדורגל שהוציא את איידור גודיונסן הנפלא מצ'לסי) והחתמתו של סטפנסון היא סנסציה ספורטיבית בכל קנה מידה. ספק כמה יתרום סטפנסון מהבחינה המקצועית, אבל צירופו מבסס את דאלאס כקבוצה הכי בינלאומית בליגה, עם ברדלי ונוביצקי הגרמנים, נאהרה המכסיקני, נאש הקנדי ועבדול-וואהד הצרפתי. נלסון נהנה מכשרון מגוון וקיובן קונה לעצמו קהלים חדשים בכל רחבי תבל.

1. האם אוסף הכוכבים הגדול ביותר בשנים אחרונות יכול להתחבר לקבוצה מאוזנת שמסתדרת עם כדור אחד בהתקפה? האם ווקר וג'יימיסון יתסגלו למעמדם החדש כשחקנים משלימים, יקבלו את המנהיגות של פינלי ואת מעמדו של נוביצקי ככובב העל או שנלסון יבלה את חודש דצמבר בתפירת טרייד דחוף, שיעשה לו קצת שקט? ווקר הוא קלע שלוש לא רע (ממוצע קריירה של 33.3%), אבל פורוורד שלוקח 582 שלשות בעונה, בקבוצה עם קלעים כמו נאש, פינלי ונוביצקי, הוא משהו שדאלאס של השנה לא יכולה להרשות לעצמה.

2. מי יעמוד מול דאנקן ושאקיל? בראדלי הוא שחקן הגנה לא רע ואת החסימות שלו הוא ייתן, אבל מספיקה נשיפה חזקה של אוניל כדי להזיזו מתחת לסל. נוביצקי הוא ריבאונדר מצוין, אבל לא משחק עם הגב לסל ולא יוכל להחזיק מעמד בהגנה יותר מכמה דקות מול מפלצות המערב. פורטסון הוא עוד ריבאונדר מוכשר ושחקן משלים לא רע, ג'יימיסון יודע לשחק עם הגב לסל, אבל לא עשה זאת מאז ימיו העליזים במכללות, ובשורה התחתונה, גם אם דאלאס תקלע 110 נקודות לערב, קשה לראות אותה עוצרת את הלייקרס וסן אנטוניו על פחות.

3. סטיב נאש. ירכז או יתבזבז? נאש הוא גארד נהדר, בעל יד קטלנית מבחוץ, צעד ראשון מהיר וחושים יוצאי דופן למה שקורה במגרש, אבל בעונה האחרונה הוא קצת נעצר (ירידה קלה באחוזי הקליעה ובאסיסטים) ולדעתם של פרשנים אחדים, הוא המכשול להצלחה של דאלאס. בקבוצה כה התקפית, נאש חייב להיות קודם מנהל משחק ורק אחר כך סקורר. עם הכשרון סביבו ובסגנון המשחק של המאבס, נאש צריך להיות מלך האסיסטים של הליגה. בעונה שעברה הוא דורג במקום השמיני בליגה בקטיגוריה, אם הוא יקפוץ אל בין שלושת הראשונים, אליפות "היא לא מילה גסה".

תחזית אופטימית: נאש, פינלי, נוביצקי, ווקר וג'יימיסון מתחברים מהר ומאמללים את הגנות הליגה ערב אחר ערב. הספסל, עם נאהרה, פורטסון, דלק, ברדלי ועבדול-וואהד, מספק פתרונות הגנתיים לפי הצורך ומוסיף קשיחות ורוח לחימה. קיובן חוגג 65 נצחונות ומקום ראשון במערב, עם הרבה תקוות אליפות.

תחזית פסימית: ווקר וג'יימיסון מפריעים אחד לשני ויותר גרוע - גם לנוביצקי, בראדלי האיטריה לא נותן יותר מחסימה פה ושם, נאש מפגיז ולא מוסר וגם טוני דלק נזכר לפתע שפעם הוא קלע 53 נקודות במשחק אחד ומנסה לחזור על ההישג. לפינלי נמאס, קיובן שובר את שיא הקנסות לעונה ורואה את הקבוצה שלו מסיימת חמישית או שישית במערב עם 50-52 נצחונות וצפי לפלייאוף קצר ועגום.

תחזית: בלי מסה, עם עודף שחקנים בעמדות דומות ומעט מדי שומרים טובים בחמישייה, דאלאס אינה בשלה עדיין לזכייה הגדולה, אבל היא תנסה ובדרך תגרום לנו להרבה רגעים של הנאה. 60-63 ניצחונות וסיכוי סביר להשוות את הישגי הפלייאוף שעבר.

טרוויס בסט
פ.גארד
1.80 מ', 84 ק"ג
12/07/1972
עונה תשיעית בליגה (שש וחצי עונות בפייסרס, חצי עונה בבולס ועונה אחת במיאמי)
עונה אחרונה: 52 מש', 25.1 דקות, 8.4 נק', 3.5 אס', 2 ריב'.

סטיב נאש (קנדה)
פ.גארד
1.91 מ', 88 ק"ג
07/02/1974
עונה שמינית בליגה (שנתיים בפיניקס, חמש בדאלאס)
עונה אחרונה: 82 מש', 33.1 דקות, 17.7 נק', 2.9 ריב', 7.3 אס', 1.04 חט'.

טוני דלק
פ.גארד
1.99 מ', 86 ק"ג
28/01/1974
עונה שמינית בליגה (עונה וחצי בהורנטס, עונה וחצי בווריורס, אחת בקינגס, עונה וחצי בפיניקס, עונה וחצי בבוסטון)
עונה אחרונה: 67 מש', 28 דקות, 9.8 נק', 3.5 ריב', 2.2 אס', 1.07 חט'.

ג'ון סטפנסון (איסלנד)
גארד
1.96 מ', 91 ק"ג
21/09/1982
רוקי. חתם כשחקן חופשי.

מרקוס דניאלס
גארד
1.98 מ', 91 ק"ג
07/01/1981
רוקי ממכללת אאובורן, לא נבחר בדראפט. בעונה אחרונה קלע 18.4 נק', 6.2 ריב', 3.3 אס' ו-2.3 חט'.

טריק עבדול-ווהאד (צרפת)
גארד-פורוורד
1.98 מ', 106 ק"ג
03/11/1974
עונה שביעית בליגה (שנתיים בקינגס, חצי עונה באורלנדו, שנתיים בדנבר ועונה וחצי בדאלאס)
עונה אחרונה: 14 מש', 14.6 דקות, 4.1 נק', 2.9 ריב', 1.5 אס'.

מייקל פינלי
גארד-פורוורד
2.01 מ', 102 ק"ג
06/03/1973
עונה תשיעית בליגה (עונה וחצי בפיניקס, שש וחצי עונות בדאלאס)
עונה אחרונה: 69 מש', 38.3 דקות, 19.3 נק', 5.3 ריב', 4 אס', 1.2 חט'.

אנטואן ג'יימיסון
פורוורד
2.06 מ', 102 ק"ג
12/06/1976
עונה שישית בליגה (חמש עונות בווריורס)
עונה אחרונה: 82 מש', 39.3 דקות, 22.2 נק', 7 ריב', 1.9 אס'.

אנטואן ווקר
פורוורד
2.06 מ', 111 ק"ג
12/08/1976
עונה שמינית בליגה (שבע עונות בבוסטון)
עונה אחרונה: 78 מש', 41.5 דקות, 20.1 נק', 7.2 ריב', 4.8 אס', 1.49 חט'.

אדוארדו נאהרה (מכסיקו)
פורוורד
2.03 מ', 107 ק"ג
11/07/1976
עונה רביעית בליגה (שלוש עונות בדאלאס)
עונה אחרונה: 48 מש', 23 דקות, 6.7 נק', 4.6 ריב'.

ג'וש האווקרד
פורוורד
2.01 מ', 95 ק"ג
28/04/1980
רוקי ממכלת ווייק פורסט, נבחר במקום 29. בעונתו האחרונה קלע 19.5 נק', 8.3 ריב' ו-1.5 חס'.

דני פורטסון
פ.פורוורד
2.03 מ', 118 ק"ג
27/03/1976
עונה שביעית (שנתיים בדנבר, עונה בבוסטון ושלוש בווריורס)
עונה אחרונה: 17 מש', 13.1 דקות, 3.5 נק', 4.3 ריב'.

דרק נוביצקי (גרמניה)
פורוורד-סנטר
2.13 מ', 111 ק"ג
19/06/1978
עונה שישית בליגה (חמש עונות בדאלאס)
עונה אחרונה: 80 מש', 39 דקות, 25.1 נק', 9.9 ריב', 3 אס', 1.39 חט', 1.03 חס'.

שון בראדלי (גרמניה)
סנטר
2.29 מ', 125 ק"ג
22/03/1972
עונה 11 בליגה (שנתיים וחצי בסיקסרס, עונה אחת בנטס ושש וחצי עונות עם דאלאס)
עונה אחרונה: 81 מש', 21.4 דקות, 6.7 נק', 5.9 ריב', 2.1 חס'.

מאמן ראשי: דון נלסון (משמש גם כג'נרל מנג'ר של הקבוצה)

מאזן קריירה 828:1,096 (פלייאוף - 81:69)

עונה 26 כמאמן ראשי בליגה, ו-40 שנות נסיון בסה"כ ב-NBA, כשחקן, מאמן ומנהל. רק ללני ווילקינס יש יותר משחקים כשחקן ומאמן בליגה. נבחר שלוש פעמים כמאמן העונה (1983, 1985, 1992), ומחזיק במספר הנצחונות השלישי בהיסטוריה. נבחר לאחד מעשרת המאמנים הגדולים בכל הזמנים והוביל את נבחרת החלומות השנייה לזכייה באליפות העולם בטורונטו ב-1994.

"נלי" הוא מומחה גדול לבחירת כוכבים, ובאמתחתו בחירות דראפט רבות שהפכו לאול-סטארים: מרקוס ג'ונסון, סידני מונקריף, מיץ' ריצ'מונד, טים הארדוויי, טיירון היל, לאטרל ספריוול, כריס וובר וכריס גאטלינג. הוא גם יודע למצוא שחקני משנה נהדרים ממעמקי ליגות שונות, ביניהם: ג'ון סטארקס, שארונס מרצ'ולניס ומריו אלי.

את המבריקס בנה נלסון באותו סגנון בו בנה את הווריורס מגולדן סטייט (1987-1992) – קבוצה רצה, שבונה על כך שתקלע יותר מיריבותיה. לפני הגעתו לווריורס, הקבוצה לא הגיעה לפלייאוף בתשע מעשר עונות, ולאחר עזיבתו היא רשמה אפס כאלו.

נלסון הוא המניפולטור האופטימלי של הכדורסל, שועל וותיק ותלמידו המצטיין של רד אאורבך האגדי, ממנו למד את כל הטריקים -הנקיים והמלוכלכים - שמנצחים כדורסל, עוד כשחקן בבוסטון הגדולה של שנות השישים.

ולמרות כל זאת, כמאמן הוא עדיין לא זכה באליפות ולא הגיע מעולם לסדרת הגמר. עם מילווקי (גמר מזרח) ודאלאס (גמר מערב אשתקד) הוא הגיע לא רחוק מטבעת, אבל תמיד חסר לו גרוש ללירה. הבעיה של נלסון בשנים האחרונות היתה נלסון המנכ"ל, שלא בנה קבוצה עם מספיק כלים ללכת עד הסוף. השנה נלי בנה קבוצה בצלמו וברוחו, מלאת מיס-מאצ'ים, שתקלע ותרוץ כמו משוגעת. אם יקח סופסוף אליפות, קיובן יכול וצריך להקדיש לו את השיר הבלתי נשכח של פרנק סינטרה: I did it my way

עוזרים:
דוני נלסון (הבן של)
דל האריס (מאמן ראשי בלייקרס בעבר)
צ'ארלי פארקר
לארי ריילי