הנושא המתוקשר ביותר בשבוע האחרון היה מטבע הדברים נושא השידורים בתשלום. השאלה הגדולה והמכריעה עבור הכדורגל הישראלי היתה כמות האנשים שתתחבר באמצעות הלוויין והכבלים ותסכים לשלם 19.90 שקל עבור שבע שעות צפייה בשלושה משחקים מליגת העל. אפשר להמר בוודאות שאם מיזם הצפייה בתשלום לא היה יוצא לפועל, חברת צ'רלטון לא היתה עומדת בהתחיבותה לשלם 13.5 מיליון דולר עבור זכויות השידור.
אחת הגרסאות שעלתה לאחרונה עוסקת בכך שלצ'רלטון ישנה תחנת יציאה מהחוזה עם ההתאחדות, חוזה שכלל לא חתמה עליו בפועל. על פי גרסה זו, באם בתוך שלושה חודשים לא מתאפשר לחברה למכור זכויות בדרך של ערוץ בתשלום, היא פטורה מעמידה בתנאי החוזה.
הנושא נותר מעורפל למדי שכן ככל הידוע אין סעיף כזה בחוזה עליו אמור היה כל זוכה לחתום. מצד שני, ההתאחדות, כנראה על מנת להמחיש את תחושת הלחץ של הקבוצות, לא יצאה בהודעה כי אין תחנת יציאה שכזו על מנת לפזר את הערפל. אגב, גם צ'רלטון מעולם לא טענה פומבית כי זכות זו עומדת לה. מישהו הדליף מידע לעיתונות, וכך נותרו הדברים. בינתיים, עד לפתרון המחלוקת, הקבוצות היו מוצאות עצמן בלא כספים לתשלום שכר.
זו גם הסיבה לכך שאין ממש אופוזיציה לכל עניין השידורים בתשלום. גם המתנגדים מבינים שלטווח הקרוב אין פתרון אחר. כל הדיבורים על קיצוצים בתקציבי הקבוצות טובים אולי לטווח הארוך, אבל השנה כבר אין מה לעשות, ובלי השידורים תתרחש קטסטרופה. צ'רלטון, בניגוד למנהגה, פעלה תקשורתית בגלוי להצלחת המיזם. עיתונאים תודרכו ברמת הציפיות, הודלף חשש מעומס מזמינים שיגרום לקריסת המערכות ומודעות ענק בישרו על עידן חדש ועל רשת מזון גדולה שתחזיר לרוכשים את כספם באמצעות הנחות על מוצרי מזון שיירכשו ברשת.
בצ'רלטון גם בחרו שלושה משחקים אטרקטיביים למדי, עם מעורבות של שלוש מארבע הגדולות: מכבי תל אביב וחיפה, בית"ר ירושלים, וגם הפועל באר שבע המצליחה ואשדוד המסקרנת . תוסיפו את הפועל פתח תקוה, ותקבלו בסך הכל שלושה משחקים מעוררי סקרנות. בערוצי הכבלים והלוויין שיתפו פעולה בקידום המיזם תוך פרומואים, וצריך לזכור שבניגוד לערוץ ספורט נפרד בתשלום, לו מתנגדים הכבלים בגלל החשש מפגיעה בערוץ חמש פלוס, השידורים בתשלום דווקא נוחים להם. זה לא מהווה תחרות ישירה, הם יקבלו תמלוגים מההכנסות, וגם האטרקטיביות של חיבור לכבלים או ללוויין גדלה למי שחפץ לקלוט את המשחקים.
הכל לפיכך היה מוכן לקראת השבת הגדולה. תנאים כמעט אופטימליים, תמיכת ההתאחדות והקבוצות, וכמעט היעדר ביקורת בעיתונות. נשאר רק עניין הקהל. ההערכות היו בתחילה לכיוון של 100 אלף מתחברים. זו גם הכמות המינימלית שעל פי התחשיבים נדרשת לטווח הארוך על מינת שהמיזם יצליח. ככל שהתקרב המועד החליטו בצ'רלטון, ובצדק מבחינתם, להנמיך ציפיות. ההערכות ירדו ל-70 אלף צופים, במוצאי שבת הובאו הערכות, שרובן נבעו מהדלפות בסביבת החברה, לפיהם יש 65 אלף מתחברים ועוד כמה אלפים שלא הצליחו להתחבר עקב קריסת המרכזיות. צריך לומר מיד - לטווח הארוך, גם חיבור של 65 אלף איש אינו מאפשר רווח של ממש לקבוצות, אלא לכל היותר השלמת הסכום הנדרש כפי שהוצע על ידי צ'רלטון. לצורך החישוב, ניקח סכום של ארבעה דולרים ללקוח, למרות שבפועל מדובר במעט פחות (שכן 19.90 שקל כוללים גם מע"מ). תכפילו ב-65 אלף רוכשים וב-30 מחזורים שנותרו, ותקבלו כמעט שמונה מיליון דולר תקבולים. מסכום זה יש להפחית כשני מיליון דולר עלות הפקת השידורים. נותרנו עם שישה מיליון דולר, ועוד לא דיברנו על תקבולים ללוויין ולכבלים שבאכסנייתם מועברים השידורים. תקבולים אלה, על פי הערכות צנועות, יכולים להגיע לכ-20 אחוז מהמחזור. לפיכך, במקרה הטוב, יחד עם כ-7.5 מיליון דולר מהשידורים בערוצים הפתוחים, מגיעים לכיסוי הצעתה של צ'רלטון להתאחדות.
לא מיותר לציין שהנפגעות הגדולות הן הקבוצות הגדולות, שכן הרווח שלהן אמור להיות ממה שמעל לכך, תוך חלוקה בעודף הרווחים עם חברת צ'רלטון וההתאחדות. לא לחינם טען לוני הרציקוביץ' כי מבחינתם מדובר רק בשלב ביניים עד שיוקם ערוץ בתשלום, שימכור מנויים חודשיים, שעלותם מוערכת בכ-50 שקל לחודש.
ביום שני בבוקר, לאחר שבעיתוני יום ראשון עדיין הופיעו נתוני צ'רלטון, התקבלו הנתונים הרשמיים. רק 52 אלף מתחברים. אין ספק שאלו לא המספרים שיושיעו את הכדורגל הישראלי. לכן השבת הקרובה חשובה מאוד. שוב שלושה משחקים, שוב קבוצות אטרקטיביות, ועלות לכל החבילה. צריך לזכור שהתכנון המקורי הוא שבעתיד הקרוב מאוד, אחרי שלב החדרת המוצר, יימכר כל משחק באופן נפרד, בעלות של כ-17 שקל למשחק בודד. לכן, אם מספר הרוכשים של שלושה משחקים לא יגדל, קשה לראות איך מצליחים לשווק כל משחק לחוד, בעלות דומה.
הפעם כבר לא יתקבלו תירוצים על חוסר זמן שיווק ועל קריסת מרכזיות. מספר דומה של מתחברים כמו בשבת האחרונה יהווה כישלון, גם אם לא יודו בו. כמה שבועות נוספים כאלה, ויהיה ברור שאין כאן פתרון לטווח הארוך.
זכויות בלי שידורים
ליאור דובדבני, צומת השרון
24.10.2003 / 15:11