שבדי בלונדון

אנגליה נגד גרמניה. יורו 96 שנערך באנגליה, 30 שנה בדיוק אחרי שג'ף הרסט כבר שלושער במשחק שעד היום מדברים עליו בשיעורי ההיסטוריה בלונדון. שלב חצי הגמר. הגרמנים מנצחים? איזו שאלה. ולא סתם מנצחים אלא בפנדלים. מאוחר יותר קלינסמן כבר מוביל את גרמניה לזכייה באליפות אירופה על אדמת אנגליה אבל זה כבר
סיפור אחר.

אנגליה נגד ארגנטינה. מונדיאל 98 מעבר לתעלה בצרפת. שלב שמינית הגמר. עבירה (האומנם?) של דייויד בקהאם על סימאונה שולחת אותו הבייתה בכרטיס אדום, המשחק נגמר ב2:2. שוב,פנדלים. אנגליה כמובן עפה. מולדת הכדורגל שהגיעה למונדיאל הזה עם ציפיות מעל ומעבר חוזרת הבייתה כבר אחרי שמינית הגמר,שם היא מקבלת קבלת פנים חמה ובמיוחד בקהאם (ששנה אחר כך מוביל את מנצ'סטר לזכייה מדהימה בצ'מפיונס ליג).

יורו 2000. אחרי הפסד במשחק הראשון 2-3 לפורטוגל של פיגו הצרות צצות, אבל ניצחון 1-0 על הגרמנים המפורקים משתיק את הפרשנים. משחק מכריע מול רומניה שחייבת לנצח כדי לעלות לרבע הגמר,לאנגלים מספיק תיקו. רומניה פותחת מצויין אבל אואן ושירר
מחזירים את האנגלים למשחק,2-2. דקה 89 התקפה רומנית נואשת בתוך הרחבה, פיל נוויל מכשיל בעבירה מיותרת את מולדובן! פנדל לרומניה. 3-2. אנגליה חוזרת הבייתה (שוב) פגועה וכואבת והפעם בלי לעבור אפילו את השלב הראשוני.

אז מה גורם בעצם כל פעם ל"מולדת הכדורגל" לפשל ברגע האמת? לא ברור. למונדיאל האחרון בדרום קוריאה ויפן הם כבר הגיעו בלי ציפיות גבוהות לזכייה,העיקר ההשתפות הם אמרו. הפעם כבר הם שיחקו כמו שצריך,כשהם נוקמים בארגנטינה בשלב הבתים,עוברים גם את שמינית הגמר אבל שער מדהים של רונאלדיניו והפסד 1-2 מוצדק לברזיל שולח אותם הבייתה. לפחות הפעם הם לא עפו בפנדלים.

המשותף לכל הכישלונות אלא הוא לא האחים נוויל, אלא מאמן אנגלי. המאמנים שאימנו את הנבחרת האנגלית בעשור האחרון היו בלי להעליב שחצנים ובטוחים שזה שרק כתוב להם אנגליה על החולצה
מבטיח להם השתתפות בגמר המונדיאל\יורו.

למוקדמות יורו 2004 שייערך בפורטוגל הם כבר הבינו את הרמז. מאמן זר! אריקסון השבדי שהצליח בעיקר בקבוצות איטלקיות מוביל את אנגליה בבטחה,מבין את המנטליות האנגלית, לא מפחד מהצהובונים.

הכל מוכן לעבר הקרב המכריע ב11 באוקטובר באיסטנבול מול טורקיה. לאנגליה מספיק תיקו כדי לעלות אוטומטית,הפסד יישלח אותם לפלייאוף שם הם עלולים לפגוש את הולנד, ספרד ושאר
נבחרות חזקות. טורקיה הגיעו למשחק בראש מורם ללא ספק. האם זאתי הנבחרת שזכתה במונדיאל האחרון במקום השלישי? לא ברור. הגנה חדירה,הקישור צולע ונראה שהקאן שוקור עסוק במשחקי תאטרון במקום במשחקי כדורגל.

מההתחלה האמנתי שאנגליה הפעם לא יפשלו,לא בגלל שהם טובים אלא בגלל אריקסון. ואז דקה 36 פנדל לאנגליה. בקהאם הקפטן בועט...הכדור בשמיים! עדיין 0-0!. האם ההיסטוריה תחזור? שוב הפנדלים יהרסו לאנגליה? לרגע עוד חשבתי שכן אבל אנגליה הוכיחה שהיא קבוצה ואם לא החמצות שלומיאליות של ווין רוני הצעיר(תוך שנתיים אחד החלוצים הטובים בעולם) ושל פול סקולס הטורקים היו יורדים בהפסד שלא היה מבייש את מלטה וסן מרינו.

אז הטורקים הבינו שהם לא מצליחים לפצח את המשחק האנגלי,אז מה עושים? משתגעים או יותר נכון מנסים לשגע את האנגלים. לא ברור מה ניסה רושטו לעשות,אבל אם אחרי הבעיטה האקרובטית שלו בקיירון דייר לאחר שיצא להרחיק כדור בעיגול של אמצע המגרש(!) הוא לא הורחק אז או לשופט קולינה באותו רגע גירד בראש או שפשוט הוא לא רצה לחמם את האווירה סביב המשחק הטעון עוד יותר.

בסופו של דבר נגמר 0-0 כשעוד גול של בקהאם בנגיחה נפסל. אם יהיה מזל אז טורקיה יקבלו את ספרד בפלייאוף ויעופו,כי לנבחרת כזאתי פשוט לא מגיע להיות באליפות אירופה.

נראה שבאנגליה הפנימו תמסקנות של הטורנירים הגדולים בעשור וחצי האחרון ואל תתפלאו כשאואן ייכבוש את שער הניצחון בגמר אליפות אירופה הקרוב.

ולכן אולי זה יישמע מטורף אבל כדאי לזכור - אנגליה הולכים לזכות ביורו 2004. לא בגלל התספורת של בקהאם או האימה שמטיל סול קמפבל על חלוצי היריב, אלא בגלל המאמן.