מחממים את הפארקט: אורלנדו מג'יק

פעילים מאז 1989 תחת אותו שם באורלנדו.

עם בחירתו של שאקיל אוניל ב-1992 הפכו המגי'ק באופן מיידי לגורם בליגה ולקבוצה עם אוהדים ברחבי העולם. בעונה השלישית של המפלץ בליגה כבר הגיעו אתו ועם פני הארדווי כצמד המוביל של הרכב עמוק ,עד לסדרת הגמר, כשבדרך הם מעיפים את שיקגו וג'ורדן המתקאמבק רק בשביל לקבל סוויפ מיוסטון של אולאג'ואן בגמר. אבל בעונה לאחר מכן, למרות מאזן שיא של 22:60, המגי'ק שוב סיימו עונה בסוויפ - בגמר המזרח לשיקגו, ועם העזיבה של אוניל ללייקרס בקיץ, הקבוצה הלכה לבניה מחדש.

בעונה המקוצרת של 99' סיימו עם המאזן הטוב במזרח (במשותף עם מיאמי ואינדיאנה), אבל עפו בסיבוב הראשון של הפלייאוף מול פילי. עונה לאחר מכן הגיע דוק ריברס, ואחרי עוד עונה הגיעו גרנט היל וטרייסי מקגריידי שהיו אמורים להוביל אותה (בסדר הזה) הכי רחוק שאפשר. מאז - מעט מעל ה-50 אחוז ושלוש הדחות בסיבוב הראשון של הפלייאוף.

מאזן 40:42, מקום רביעי בבית האטלנטי ושמיני במזרח כולו. הודחו בסיבוב הראשון של הפלייאוף אחרי הפסד 4:3 לדטרויט.

גרנט היל השתתף ב-29 משחקים, שזה 11 יותר ממה ששיחק בשתי העונות הקודמות ביחד, אבל היה רחוק משיאו ובאמצע ינואר גמר את העונה עם שבר וניתוח נוסף בקרסול שמאל הארור שלו. זו היתה נקודת המפנה בעונה ואולי בתכנית הרב עונתית של הקבוצה, שהיתה באותו זמן עם מאזן שלילי 21:20. במגי'ק החליטו שהם לא מחכים יותר להיל ומתכננים את העתיד בהנחה שהוא לא חוזר לשחק.

חודש לאחר מכן נשלח הגארד-פורוורד מייק מילר, רוקי השנה ב-2001, לממפיס תמורת שני רוקיז' - הפורוורד דרו גודן (4 בדראפט 2002) והגארד-פורוורד הקרואטי גורדן גיריצ'ק, שלפני שנתיים עוד שיחק בצ'סק"א מוסקבה. בואם של השניים עזר כבר בטווח הקצר, כשהמג'יק נראו טוב יותר בחלק השני של העונה ובעיקר - חיזק את היסודות לעתיד. גיריצ'ק נראה כמו תחליף ראוי למילר וגודן נתן לקבוצה, לראשונה מזה זמן רב, ריבאונדר ראוי שגם יכול לעשות קצת נזק התקפי בצבע.

עם זאת, הקבוצה נשארה תלויה כמעט לגמרי ביכולתו של טרייסי מקגריידי, שבשנתו ה-24 צמח לדרגת סופר-סופרסטאר, הוביל את הליגה בנקודות למשחק (32.1) ואת המג'יק במרבית הקטיגוריות הסטטיסטיות החשובות.

בפלייאוף הפתיעה אורלנדו את דטרויט, שסיימה במקום הראשון במזרח בעונה הרגילה, ועלתה ליתרון 1:3 עם הצגות בלתי נשכחות של טי-מאק. מקגריידי כבר התחיל לחשוב בקול על הסיבוב הבא, אבל המחלות של המגי'ק - ההסתמכות על הקליעה מבחוץ ורכות פיזית המנטלית - היו בעוכריהם, הפיסטונס ניצחו באורלנדו בקלות והחזירו את הסדרה למשחק שביעי ומכריע בבית. היה זה משחק מביך מבחינת המג'יק, כאשר טי-מאק לא תיפקד ואף אחד אחר לא עשה זאת במקומו. אורלנדו הפכה לקבוצה השביעית אי פעם שמאבדת יתרון 1:3 בפלייאוף והפיסטונס המשיכו עד גמר המזרח.

היתה זו הדחה שלישית ברציפות לאורלנדו ולמקגריידי בסיבוב הראשון של הפלייאוף, שהשאירה בסוף סיכום הקריירה הזמני (מאוד) שלו, א-ב-ל גדול.

גרנט היל עדיין לא ויתר, מתאמן במרץ על שיקום הקרסול והבטחון וסימן לו את פברואר כיעד חזרה (ראו כתבה מומלצת בקישור למטה), אבל במג'יק כבר רמזו לו שיעדיפו כי ייקח חופש מכל העונה במטרה לעשות נסיון קאמבק אחרון בעונת 2003/04. בינתיים הציבו לעצמם כמטרה לפגרה: להוסיף מאסה וקשיחות ולהיות תלויים פחות במקגריידי.

הגרעין המרכזי של הסגל נשמר, כשהצעד המרכזי הקיץ היה צירופו של הפורוורד הוותיק, ג'ואן הווארד. הווארד, שהיה היעד מספר 1 של הקבוצה - לפני מורנינג ואולווקאנדי, הוחתם כשחקן חופשי ואמור לעזור בכל מה שקשור בתוספת מאסה ובעיקר - תרומה התקפית מתחת לסל. מי שהיה חבר ב'פאב-פייב' של מישיגן, הושמץ רבות בשנים האחרונות בגלל חוזה העתק שסחב אתו מימי וושינגטון, אבל הוא אחד הגבוהים עם המגוון ההתקפי העשיר ביותר בליגה ושחקן שבא לעבוד מדי ערב. הגרוזיני בן ה-19, זאזה פאצ'וליה, שנבחר בסיבוב השני של הדראפט, לא יראה הרבה פארקט העונה, אבל נחשב לאחת הגניבות הגדולות של הקיץ ופוטנציאל יקר ערך לעתיד.

דונל הארווי, שהובא מדטרויט, ופט גאריטי, קלע השלוש הטוב בקבוצה, ישלימו עומק מרשים בעמדות הפורוורד. בין לבין, הוסיף לעצמו הקיץ גודן 6-7 ק"ג של מאסת שריר, שאמורים להפוך את הבילוי מתחת לסל של המג'יק לנעים פחות.

החלק השני שעבר שיפוץ יסודי הוא הצוות התומך של מקגריידי בקו האחורי. חביב הקהל דארל ארמסטרונג וג'ק ווהן, שני הגארדים הוותיקים שהתחלקו בניהול המשחק, עזבו, כמו גם כריס וויטני, ובמקומם הובאו סוסים צעירים. טיירון לו, שהגיע כשחקן חופשי אחרי שנתיים בוויזרדס, אמור לתפוס את עמדת הפוינט גארד הפותח, ושלושה גארדים נוספים ייגבו אותו ואת טי-מאק מהספסל: ריס גיינס, בחירת הסיבוב הראשון (15) של המגי'ק בדראפט, הוא גארד גבוה ואתלטי בעל יד טובה מבחוץ, שמיועד לתפקיד הפוינט, אבל עדיין לא בשל לנהל משחק ברמת ה-NBA, קית בוגנס, עוד גארד גבוה, שמגיע מחושל אחרי 4 שנים ארוכות בקנטאקי ואמור להיות פועל שחור יעיל, ושנדון וויליאמס שמגיע מדנבר ומתמחה יותר בזריקה מעבר לקשת מאשר בריכוז, אבל יצטרך לעשות זאת לא מעט העונה.

את העונה תתחיל אורלנדו עם הסגל הצעיר בהיסטוריה של המועדון ואחד מחמשת הצעירים בליגה (גיל ממוצע נמוך מ-25), כשהמטרה היא ברורה - להגיע לפלייאוף, רצוי עם יתרון ביתיות, ולעבור את הסיבוב הראשון לפחות.

1. מקגריידי. כן, מקגריידי. ויש כאן בעצם שני סימני שאלה - טי-מאק הופך לשחקן חופשי בתום עונת 2004/05. בניגוד לאייברסון, שנמצא במצב דומה וכבר האריך חוזה בפילי, מקגריידי לא ממהר והבהיר כי יישאר בקבוצה רק אם יאמין ביכולתו לזכות איתה באליפות. עד כמה זה מוריד את הצורך שלו לנצח כבר עכשיו ועד כמה הרסני עלול להיות הלחץ של ההנהלה לקבל ממנו התחייבות? נקודה שניה - נשמות טובות מספרות שכאבי הגב של טי-מאק הם לא דבר חולף. עד כמה חמור העניין ובכמה עומס יכול לעמוד האיש? בלעדיו, חבל על כל המלים ששפכנו פה.

2. מי ישחק איפה, ואיך? דוק ריברס כבר אמר כי הוא מתכוון לשחק עם שני מערכים העונה, בהתאם לכושר השחקנים וליריבות. במערך הגבוה יתופקד הווארד כסמול פורוורד, גודן בפאואר ודקלרק או האנטר בסנטר, כשגיריצ'ק עולה מהספסל. במערך הנמוך יפתח גיריצ'ק בסמול, גודן בפאואר והווארד בסנטר. הווארד, שסגנון המשחק שלו די דומה לשל גודן, הצהיר בבטחון שלא מפריע לו האיוש הכפול על אותה משבצת, אבל נסיונות דומים שלו בעבר עם וובר בוושינגטון ונוביצקי בדאלאס הסתיימו בשליחתו של אחד מהשניים לכתובת חדשה. לאור העובדה שהווארד לא מהווה איום מחוץ לקשת ולו, הרכז הפותח, הוא שחקן של זריקות בטוחות מהטווחים האלה, קשה לראות את המגי'ק יעילים בהרכב 'הגבוה'. בטח כשלאופציה המובילה בסנטר, סטיב האנטר המאכזב, גם המאמן עצמו קורא "Big Tease". במגי'ק אומרים שזאת עונת ההזדמנות האחרונה של האנטר בקבוצה ואם הוא יגלה יותר מהניצוצות שהראה בשנתיים הראשונות שלו, הוא לא יהיה היחיד שירוויח. לגבי השילוב של גודן והווארד זה לצד זה - הנושא כבר הוצג בתקשורת האמריקאית כשאלת ה-"HowGood" של הקבוצה כולה.

3. טיירון לו. מנהל משחק? לו, שקנה לעצמו שם כשמירר את חייו של אייברסון בסדרת הגמר של 2001 וחגג אליפות עם הלייקרס, התקדם בעקביות בשנתיים שלו בוושינגטון. בחצי העונה האחרונה פתח 24 פעמים בחמישייה של הוויזרדס, על פי בקשתו של מייקל, אבל לא ברור האם זה מעיד על יכולתו או על העובדה שלא איים על כמות הזריקות של הוד-ג'ורדניותו. אי אפשר לקחת ממנו את הנסיון מתחת לפיל ג'קסון ולצדם של שאקובי ולאחר מכן לצדו של ג'ורדן, אבל האם יהיה מסוגל לייבש את מקגריידי אם זה ייצא מהפוקוס כפי שקרה לו באותו משחק מול דטרויט?

4. דוק ריברס. מאמן של קבוצה או של שחקן? את ההתרסקות בפלייאוף האחרון אחרי ה-1:3 מול דטרויט הטילו הפרשנים בעיקר בסגל הקצר בכשרון ובנפילה מהרגליים של מקגריידי. אבל ריברס, שיצא די נקי מהעניין, היה האיש שלא ידע לעצור את טי-מאק ולתת לו כמה דקות לנשום ולחשוב על זה כשהיה צריך, נתן לשחקנים האחרים להתחבא מאחורי צלו של הכוכב שלהם ולא מצא פתרונות לשינויים של הפיסטונס במהלך הסדרה. למרות הפופולריות שלו שנובעת בעיקר מהצלחתו להחזיר את אורלנדו לפלייאוף על אף פציעתו של היל, לא בטוח שלריברס יש - לפחות בשלב הזה של הקריירה שלו - מספיק מה להציע כדי לקחת את המגי'ק צעד נוסף קדימה. אם הוא לא יעשה זאת העונה, הצעד הבא שלו עשוי בהחלט להיות אל מחוץ לדלת.

החלום הורוד: מקגריידי בריא ורעב ואת ההשוואות לג'ורדן אף אחד כבר לא עושה מול קובי בראיינט, גודן והווארד פורחים זה לצד זה ויוצרים מיס-מאצ' קטלני כמעט לכל קבוצות הליגה, טיירון לו מוכיח עצמו כמנהיג וריברס רווה נחת על הקווים. המג'יק, עם 55 נצחונות, מגיעים לפלייאוף עם יתרון ביתיות ליותר מסיבוב אחד.

הסיוט: גודן והווארד נראים כמו שני שרים על כיסא אחד, לו לא מצליח לנהל משחק ואף אחד ממחליפיו לא מביא ישועה, מקגריידי נח לאיזה 30 משחקים עם גב כואב וריברס, שלא מוצא תשובות, מאחל לעצמו שטי-מאק ייקח אותו אתו גם לקבוצה הבאה שלו. 35 נצחונות ועונה בלי הפסד בסיבוב הראשון של הפלייאוף.

התחזית: הווארד הוא אולי לא הציוות המושלם לצדו של גודן, אבל הוא הרבה יותר ממה שהיה להם עד היום. בהנחה שמקגריידי בריא זה שווה 46-50 נצחונות ואולי גם יתרון ביתיות בפלייאוף.

טיירון לו
פ.גארד
1.83 מ', 81 ק"ג
נולד: 03/05/1977
עונה שישית בליגה (שלוש בליקרס, שתיים בוושינגטון)
עונה אחרונה: 8.6 נק', 2 ריב', 3.5 אס' ב-26.5 דקות למשחק. שותף ב-75 משחקים.

שמונד וויליאמס
פ.גארד
1.85 מ', 91 ק"ג
נולד: 05/04/1975
עונה שישית בליגה (אחת באטלנטה, שלוש בסיאטל, חצי עונה בבוסטון וחצי בדנבר)
עונה אחרונה: 8 נק', 2.2 ריב', 3.4 אס' ב-24.1 דקות למשחק. שותף ב-78 משחקים.

ריס גיינס
גארד
1.98 מ', 93 ק"ג
נולד: 07/01/1981
רוקי. בחירה 15 בדראפט, בוגר מכללת לואיזוויל.

קית בוגנס
ש.גארד
1.96 מ', 98 ק"ג
נולד: 12/05/1980
רוקי. נבחר בסיבוב השני (43), בוגר מכללת קנטאקי.

ג'ריל סאסר
ש.גארד
1.98 מ', 91 ק"ג
נולד: 13/02/1979
עונה שלישית בליגה (כולן באורלנדו)
עונה אחרונה: 2.6 נק' ו-2.5 ריב' ב-13.7 דקות למשחק. שותף ב-75 משחקים.

טרייסי מקגריידי
גארד-פורוורד
2.03 מ', 95 ק"ג
נולד: 24/05/1979
עונה שביעית בליגה (שלוש בטורונטו, שלוש באורלנדו)
עונה אחרונה: 32.1 נק', 6.5 ריב', 5.5 אס', 1.65 חט' ב-39.4 דקות למשחק. שותף ב-75 משחקים.

גורדן גיריצ'ק (קרואטיה)
גארד-פורוורד
1.96 מ', 95 ק"ג
נולד: 20/06/1977
עונה שניה בליגה
עונה אחרונה (49 משחקים בממפיס, 27 באורלנדו): 12.3 נק', 3.1 ריב', 1.8 אס' ב-28.3 דקות למשחק. שותף ב-76 משחקים.

גרנט היל
ס.פורוורד
2.03 מ', 102 ק"ג
נולד: 05/10/1972
עונה עשירית בליגה (שש בדטרויט, שלוש באורלנדו).
עונה אחרונה: 14.5 נק', 7.1 ריב', 4.2 אס' ב-29.1 דקות למשחק. שותף ב-29 משחקים.

דרו גדון
פורוורד
2.08 מ', 115 ק"ג
נולד: 24/09/1981
עונה שניה בליגה
עונה אחרונה (51 משחקים בממפיס, 19 באורלנדו): 12.5 נק', 6.5 ריב', 1.2 אס' ב-26.8 דקות למשחק. שותף ב-70 משחקים.

דונל הארווי
פורוורד
2.03 מ', 100 ק"ג
נולד: 26/08/1980
עונה רביעית בליגה (עונה וחצי בדאלאס, עונה וחצי בדנבר)
עונה אחרונה: 7.9 נק', 5.3 ריב', 1.3 אס' ב-20.9 דקות למשחק. שותף ב-77 משחקים.

בריטון ג'ונסן
פורוורד
2.08 מ', 95 ק"ג
נולד: 08/07/1979
רוקי. בוגר מכללת יוטה

פאט גאריטי
פ.פורוורד
2.06 מ', 108 ק"ג
נולד: 23/08/1976
עונה שישית בליגה (אחת בפיניקס, ארבע באורלנדו)
עונה אחרונה: 10.7 נק', 3.8 ריב', 1.5 אס' ב-31.9 דקות למשחק. שותף ב-81 משחקים.

ג'ואן הווארד
פ.פורוורד
2.06 מ', 104 ק"ג
נולד: 07/02/1973
עונה עשירית בליגה (שש וחצי בוושינגטון, אחת בדאלאס, אחת וחצי בדנבר)
עונה אחרונה: 18.4 נק', 7.6 ריב', 3 אס', 1 חט' ב-35.5 דקות למשחק. שותף ב-77 משחקים.

אלטון פורד
פ.פורוורד
2.06 מ', 127 ק"ג
נולד: 29/05/1981
עונה שלישית בליגה (שתיים קודמות בפיניקס)
עונה אחרונה: 0.6 נק' ו-0.5 ריב' ב-2.8 דקות למשחק. שותף ב-11 משחקים.

זאור (זאזה) פאצ'וליה (גרוזיה)
פורוורד-סנטר
2.11 מ', 109 ק"ג
נולד: 10/02/1984
רוקי. נבחר בסיבוב השני (42)

סטיבן האנטר
פורוורד-סנטר
2.13 מ', 109 ק"ג
נולד: 31/10/1981
עונה שלישית בליגה (כולן באורלנדו)
עונה אחרונה: 3.9 נק' ו-2.8 ריב' ב-13.5 דקות למשחק. שותף ב-33 משחקים.

אנדרו דקלרק
סנטר
2.08 מ', 116 ק"ג
נולד: 01/02/1973
עונה תשיעית בליגה (שתיים בגולדן סטייט, עונה וחצי בבוסטון, עונה וחצי בקליבלנד, שלוש באורלנדו)
עונה אחרונה: 4.7 נק' ו-4.4 ריב' ב-17.2 דקות למשחק. שותף ב-77 משחקים.

מאמן ראשי: דוק ריברס
עונה רביעית בקבוצה, המאמן החמישי בהיסטוריה של המגי'ק.

מאזן קריירה 158:170

גלן 'דוק' ריברס, שכבר בגיל 38 (1999) קיבל לידיו משרת אימון ראשי, הגיע למגי'ק ללא נסיון קודם באימון והודות לקריירת משחק בת 13 שנים ב-NBA שאת הפרק העיקרי בה עשה באטלנטה. לאחר שפרש שימש כפרשן NBA בשידורי הטלוויזיה הכלל ארציים.

עוזרי מאמן
דייב ווהל (30 שנות נסיון ב-NBA. בצוות האימון של המגי'ק מאז 1999)
ג'וני דייויס (10 שנות נסיו כעוזר מאמן ב-NBA. במגי'ק מאז 1999)
פול פרסי (שימש כעוזר בצוות של הספרס משך שש עונות עד שהצטרף למגי'ק ב-2000)
מארק יוז (מאמן צעיר, שרשם הצלחות כמאמן ראשי ב-CBA והגיע לאורלנדו בקיץ 2002)