בוקר יום ראשון בבורמיו היה עגום למדי עבור שחקני מכבי. העומס הרב שהצטבר אחרי שבוע אימונים אינטנסיבי ניכר עליהם, בחוץ היה קר והשמים התקדרו ממש כמו פניהם של אנשי הקבוצה אחרי ההפסד לילה קודם לכן לוארזה האיטלקית. משחק אימון או לא, במכבי - וזו קלישאה ותיקה לא פחות מכהונתו של היו"ר שמעון מזרחי – צריך לנצח בכל קרב.
מזרחי אגב, הגיע למחנה במוצאי שבת, בשעה שבת"א הכינו מן הסתם את הטיוטות האחרונות להסכם חלוקת הבעלות החדש, שמחזק את כוחו בדירקטוריון. הופעתו בבורמיו מיד אחרי הכישלון נראתה סמלית במיוחד. ההפסד לוארזה תפס את אנשי הקבוצה לא מוכנים. אחרי הניצחון המרשים על אולקר, שבו גילה הסגל של פיני גרשון יכולת טובה מאוד, היה נדמה ששני המשחקים הבאים , מול קבוצות שאינן משתייכות ליורוליג, לא יהוו עבור מכבי יותר מאימון נוח. אבל הקבוצה האיטלקית, עיקשת ובלתי שבירה, הצליחה להתאושש מפיגור רציף במשך רוב המשחק, ולנצח. גרשון , שנראה מאוכזב מאוד, התיישב אחרי הסיום על הספסל, לצד עוזריו, דייויד בלאט ודן שמיר, ופניו קפואות.
לאחר מכן הסביר מה היו הגורמים העיקריים להפסד: "כשאתה משחק נגד קבוצות איטלקיות והשופטים איטלקים, לא יצא שום דבר מהמשחק", אמר. "מצד אחד שורקים שטויות ובצד השני שום דבר. זה משחק של 15 הפרש עם כל שיפוט אחר. עם כל האגרסיביות והפיזיות היו להם, שתיים וחתי דקות לסיום המשחק, שתי עבירות. אני לא מאוכזב. אנחנו מוציאים המון כסף בשביל לבוא לפה ולא יכול להיות שמול אולקר השיפוט יהיה בסדר ועם הקבוצות האיטלקיות לא. אנחנו באים לתרגל דברים, ואי אפשר לשים את כל ההשקעה שלך בידיים של איזה ליצן ששופט בליגה השלישית באיטליה. התוצאה לא מעניינת אותי, אלא זה שלא הצלחנו לתרגל דברים שאנחנו צריכים".
למרות השיפוט. מכבי הייתה צריכה לנצח. הקבוצה נראתה עייפה, ובלתי מאורגנת. כמה שחקני מפתח לא שיחקו ברמתם, גרשון מיעט לקחת פסקי זמן עד לסיום, ולא עשה את זה גם כשהאיטלקים חזרו למשחק ("במשחק צמוד צריך לשמור את פסקי הזמן לסוף", טען בסיום). ההגנה וההתקפה לא היו טובים. האיטלקים הורידו 11 ריבאונדים בהתקפה. רוב הזמן זה הספיק למכבי, אבל לקראת הרבע האחרון וארזה השוותה, בעיקר בזכות אנדריאה מנגין. החטה של וויצ'יץ' שתי שניות לסיום (ממצב נוח) קבעה הפסד ראשון לקבוצתו של גרשון.
ביום ראשון לפני אימון הערב, כבר שטף המאמן את השחקנים והסביר להם באריכות את כל הטעויות שעשו. האימון, שנערך לעיניו הבוחנות של היו"ר, היה חזק במיוחד כשהמאמנים, במיוחד גרשון, לא מפסיקים לגעור בשחקנים.
צריכים לקלוע מאה נקודות
יום לפני, האופטימיות בקבוצה עוד הייתה גבוהה בהרבה. המשחק מול אולקר, קבוצת יורוליג עם כמה שמות גדולים כמו קוטלאי , רנציאס ובוקר, הוכיח את הפוטנציאל הרב. "זה היה יותר מדי טוב בשביל 5 ימי אימון", אמר אז גרשון המרוצה.
מכבי הציגה משחק שוטף ומתוכנן בהתקפה, עם לא מעט ביצועים מרהיבים. אפילו ההגנה נראתה מתואמת למדי. לשתי הקבוצות היה חשוב מאוד לנצח במשחק, והטורקים שנכנסו לפיגור גדול, נראו חסרי אונים ומתוסכלים. זה התבטא בבעיטה של ילדרים בשלף, ולאחר שזה נפל על הרצפה וחסם את הטורקי ברגליו, כמו גם בהתנפלות של קוטלאי על השופט (כולל דחיפה קלה) אחרי שריקה שלא אהב. לאחר המשחק טען המאמן הטורקי כי "מכבי היא אחת הקבוצות החזקות באירופה. יש להם אנרגיה חדשה השנה ואני חושב שיש להם סיכוי לזכות בגביע כשהפיינל פור בת"א".
גם גרשון התקשה כאמור להסתיר את התלהבותו. "זה משחק שהיינו יותר מוכנים אליו ועשינו לו תדריך יותר רציני מאשר למשחק הקודם. חששתי קצת לפני ואני מופתע לטובה. הדרך עוד ארוכה אבל אולקר זו קבוצה של יורוליג, עם הגנה אגרסיבית ובעשרים הפרש הם התחילו להרביץ. זה כבר מבחן. בקצב שאנחנו משחקים אי אפשר לעצור קבוצה על 60 נקודות. אנחנו צריכים לקלוע 100 נקודות ואם נצליח לעצור קבוצות על 75-70 נקודות בקצב הזה זה יפה, לאור העובדה שאנחנו לוקחים זריקות מהירות".
את ערב ראש השנה חגגו הצהובים במלון פאלאס. אנשי הקבוצה נפגשו בחדר האוכל בברכת "חג שמח" של הישראלים פלוס דרק שארפ (עשר שנים בישראל) ודיון תומאס (נשוי לישראלית). שולחן החג נערך על פי המסורת. כולם, כולל הזרים חבשו כיפות לראשיהם. פנאן הקריא את הברכות, בלאט תירגם, גרשון בירך והאווירה הייתה טובה.
גם בימי חול הצליח גרשון להפיג את השיגרה באמירות מחויכות טיפוסיות. כשגרשון במצב רוח טוב, ובבורמיו לפחות הוא בדרך כלל כזה, הוא מרבה בהן. מרביתן מופנות כלפי הישראלים. דוגמאות:
לגור שלף: "הגיע הזמן שתלמד את זה. אתה עוד מעט בן 90" (אחרי מסירה קשה של הקפטן). "יופי גור, גם במשחק תחכה שהריבאונד יבוא אליך".
לטל בורשטיין: "יאללה סלובניה, דה גיים טייד" (בזמן שוויון במשחק הפנימי). "החתונה הרגה אותו" (כשבורשטיין מסיים אחרון בריצה).
ליואב ספר (אחרי שזה שואל אם המאמן קרא לו): "לא, קראתי להוא מקחי אותי שרון".
ליותם הלפרין (אחרי שהחטיא זריקת עונשין אחת): "קילקלו אותך בנבחרת". הלפרין: "במשחקים אני לא מחטיא". גרשון: "כן, ראיתי. לא מחטיא אחת, מחטיא שתיים".
איי.קיו קבוצתי גבוה
לעוזרו של גרשון, דייויד בלאט, יש מחנה אימונים מורכב קצת יותר. אחרי שנתיים כמאמן הראשי של הקבוצה, הוא צריך להתרגל עכשיו לסטטוס חדש-ישן, ולתפקד ככינור שני. אפשר להניח שזה לא קל, והדבר ניכר בבלאט, שנראה לעתים, שלא בזמן האימונים והמשחקים, די מכונס בעצמו.
ככל שעברו הימים, נדמה היה שבלאט הולך ומסתגל למצב החדש. באימונים ובמשחקים, בכל מקרה, הוא אקטיבי מאוד, כהרגלו. מציץ מדי פעם בכרטיסיות שמונחות דרך קבע בכיסו ובהן מתוארים בקפידה שלבי האימון, גוער בשחקנים, מסביר את התרגילים. במשחקים שנערכו כאן הוא נראה מעורב מאוד. צועק, קופץ, מתלהב, וגם נמצא קרוב מאוד לאוזנו של גרשון. על הסיטואציה האישית המורכבת לא נוח לו במיוחד לדבר, אבל הוא מוכן לתת התייחסות קצרה: "בסך הכל יש לנו צוות מסוים שהוכיח את עצמו בעבר, וזה לא רק אני ופיני, אלא גם דן שמיר יחד עם אבי קובלסקי ודני גוט. אני חושב שזה צוות מנצח, והכי חשוב זה הצלחת הקבוצה. תמיד נהניתי מהעבודה המשותפת שלי עם פיני ואני ממשיך להרגיש כך".
מקצועית, מכבי ת"א 2003 היא עדיין לא קבוצה פתורה. אוסף השחקנים כמובן מרשים מדובר בקבוצה מנוסה ואתלטית עם יכולת התקפית מצוינת וכמה כוכבים ברמה הגבוהה ביותר. עם זאת, יש לא מעט חסרונות, בעיקר בכל הקשור לגובה, כוח, וריבאונד מתחת לסלים. באסטון אתלט גדול, אולי הטוב ביותר ששיחק במכבי מהבחינה הזאת, אבל הוא אינו מספיק פיזי, לא תמיד מרשים, בהתקפה ונוטה להתעייף במהירות. פארקר התקשה לספק יציבות, ובכישורים המלאים של יאסיקביצ'יוס נוכל לחזות רק כשהקבוצה תתחבר תחת הנהגתו. השאלות הגדולות: כמה זמן ייקח החיבור הזה, האם יצליחו גרשון ובלאט לחפות על החסרונות, כיצד תיבנה רוטציה בקבוצה עם כל כך הרבה שחקנים טובים והאם ההצלחה של לפני שלוש שנים יכולה לחזור בנסיבות הקיימות.
בלאט תורם ניתוח ראשוני: "נראה שהאיי.קיו של הקבוצה גבוה. זה כמובן מזרז את כל נושא הגיבוש והלימוד של הדברים שאנחנו רוצים לעשות. בגלל העלייה ביכולת הכללית של הקבוצה והניסיון של השחקנים, שמבינים את החשיבות של התחרותיות והאינטנסיביות, ניכר שיפור בקטע הזה.
בסיום האימון מתאספים כולם במרכז המגרש, כשאחד המאמנים זורק כמה מילות סיכום. או אז דוחק מוני פנאן בצעקות "יאללה גור, יאללה גור", עד שהקפטן צועק "מכבי" ונענה ב"תל אביב!". באחת הפעמים, אחרי שהאימון הסתיים בתרגיל ריצה מפרך במיוחד שהעביר קובלסקי, הצעקה של השחקנים הייתה כל כך חלושה, עד שהקבוצה נאלצה לחזור על הקריאה בשנית.
המקום הכי טוב באירופה
דייויד בלותנטאל ממשיך לקבל קרדיט גדול (למרות שזריקה מהירה שלקח בסיום המשחק מול אולקר, בניגוד להוראותיו של גרשון, הטיסה אותו מיד אל הספסל) ומצדיק אותו בדרך כלל (19 נקודות מול וארזה). למרות זאת מפגין בלותנטאל, טיפוס די מסוגר וקשה לפענוח, חוסר התלהבות מסוים. "זו השנה השנייה שלי במכבי", הוא אומר, "יש לי יותר ביטחון במשחק ולמדתי את המערכת ואת המשחק האירופי, אבל אני לא מפתח ציפיות, אני רק מנסה להשתפר ולעזור לקבוצה ככל יכולתי. התאכזבתי שלא הצלחתי להיכנס השנה ל-NBA, זה עדיין החלום שלי, אבל אני צעיר ויש לי עוד כמה שנים לנסות במחנות הקיץ. מעבר לכך, אני חושב שמכבי היא המקום הכי טוב באירופה".
הקידום של בלותנטאל עלול לטשטש עוד יותר את הזהות הישראלית של הקבוצה, כאשר על הפרקט צפויה להראות לא פעם חמישיה נטולת צברים. מזרחי הגיב בעניין הזה: "יש מישהו שלא היה רוצה לראות את יאסיקביצ'יוס? שני שחקנים בן שימול וקזרנובסקי, עלו השנה מקבוצת הנוער ויחד עם יותם מהווים שלושה שחקנים שגדלו אצלנו ומשחקים בקבוצה הבוגרת. כשהם משחקים ליד יאסיקביצ'יוס, וויצ'יץ' ובאסטון, ודאי שהפוטנציאל שלהם גדל משמעותית, מה שתורם לכך שהם יוכלו למלא את המקום שלהם בעתיד".
גור שלף, אחרי אליפות אירופה חלשה, חוזר לעצמו. הוא נמצא בכושר טוב ומקבל דקות שמתורגמות לגנה משופרת ולמשחק התקפה נחוש. גם דיון תומאס, שעדיין מחכה לאזרחות, משתפר בהדרגה, פורוורד ותיק (בן 32) וחכם, שמודע למגבלותיו. בשל העובדה שהגיע לקבוצה ללא הכנה בקיץ, נכנס לכושר לאט. שחקן בגובה 2.04 מ', שההטבעה הראשונה שלו נראתה רק בשלבים המאוחרים של המחנה. באחד האימונים ספג מכה חזקה בצלעות מברכו של פארקר וסבל לאחר מכן מכאבים.
מנגד, נדמה שספר רחוק משיאו. במשחק מול וארזה הוא כלל לא השתתף ונגד טופאש בורסה שיחק דקות ספורות. אפשר לצפות ליותר גם מהלפרין , למרות נסיבות מקילות בדמות פציעה בקרסול, ולקוות שהדקות שיקבל, יצדיקו את הישארותו בקבוצה השנה. לדבריו, הוא מוכן להיאבק על מקומו: "זה לא הולך להיות קל, וזה אף פעם לא קל בקבוצה כמו מכבי ת"א, שיש בה 12 שחקנים ברמה הכי גבוהה. זו הולכת להיות מלחמה, חיובית אם אפשר לציין, על דקות משחק. יש רכז מאוד דומיננטי, שלדעתי הוא כיום הטוב ביותר באירופה, ויש לי הרבה מה ללמוד ממנו. אני חושב שעד עכשיו עשיתי כל שנה, טפו טפו טפו, קפיצת מדרגה. החלום הכי גדול של כל ילד ובטח שלי הוא להגיע ל-NBA. הדרך מאוד ארוכה ובינתיים אני משחק בשביל מכבי וחשוב לי לתת עונה טובה.
אבי, מאה שקל?
סדר היום בבורמיו מורכב משיגרה די קבועה סביב השילוש הקדוש תרגול, מזון ושינה. השכמה בסביבות 9:30 ואחרי ארוחת הבוקר יוצאים לאימון של כדורסל, משקולות, כושר או שילוב ביניהם. אח"כ, ארוחת צהריים, מנוחה, ואימון ערב או משחק אימון. אחר ארוחת הערב נותר לא הרבה זמן פנוי עד שהולכים לישון. פרט ליציאות למשחקים או לאימונים, מיעטו השחקנים להגיח מפתח המלון. היום היחידי שבו היה זמן מספיק לטייל באזור ההררי המדהים ביופיו היה בשישי, ערב ראש השנה, שבו התאמנה הקבוצה רק בבוקר. רוב השחקנים העדיף להישאר במלון או הסתפק בסיור קצר בעיירה.
את מעט הפנאי בילו כאן בעיקר בשינה, קריאה, צפייה בסרטים או בריכה וג'קוזי. את יאסיקביצ'יוס תמצאו רוב הזמן גולש באינטרנט או מדבר בסלולארי. טיפוס. בחור מופנם שמבלה זמן רב בחברת עצמו, אבל כשנחה עליו הרוח מתגלה כמשעשע. בתחילת אחד האימונים ביצע חיקויים של דיאן בודירוגה קולע סלי ניצחון ורץ אחריהם אל היציע כשידשיו מונפות אל על, לקול צחוקם של גרשון וקובלסקי. בהפסקה של אחד ממשחקי האימון שבהם צפתה מכבי מהיציע, שידר בהתלהבות משחק שנערך בין שני זאטוטים והעביר חוויות עם השחקנים הישראלים מאליפות אירופה. באימונים הוא רציני וקפדן. כשמסירה שמסר לא מגיעה למקום, כשקליעה לא נכנסת, או סתם כשמשהו לא הולך, הוא מתרגז על עצמו, מרכין ראש ומסנן קללה באנגלית אמריקאית. במשחקים כבר התחיל לקחת מנהיגות. הוא צועק לשחקנים כמה זמן יש עוד בשעון, מכוון אותם אל המגרש ודורש את הכדור.
האמריקאים שארפ, בלותנטאל, באסטון, פארקר ותומאס נמצאים בדר"כ יחד. הם מעדיפים לבלות בחדרים. "בעיקר ישנים", מפרט באסטון. שלף, בורשטיין והלפרין צמודים בדר"כ גם הם, כשאליהם מצטרפים ספר ווייצ'יץ', אישיות נעימה, שממשיך להפליא בעברית משתפרת ("אבי, מאה שקל?", הוא צועק ומנסה לקלוע את הנעליים בזריקה מהחצי). הילדים בן שימול וקזרנובסקי מבלים את עיקר זמנם בסוני פלייסטיישן שהביאו מהבית וצמודים אחד לשני בכל שנייה פנוייה, מנסים לעכל את הסיטואציה החדשה שנקלעו אליה.