אל תפספס
מילווקי באקס
פועלים מאז 1968 תחת אותו שם.
אליפות: 1971. בעונה השלישית של המועדון, שיא בספורט המקצועני בארה"ב. עם בחירת הדרפאט אחרי העונה הראשונה שלהם, לו אלסינדור (שהחליף שמו לקרים עבדול ג'באר), ואוסקר רוברטסון שהובא בטרייד בקיץ שאחריו, השיגו באותה עונה את המאזן הטוב של הקבוצה אי פעם 16:66 וקינחו בפלייאוף מוחץ.
ב-2001 זכו בבית המרכז וגררו את פילדלפיה לסדרה של 7 משחקים בגמר המזרח.
אל תפספס
עונה אחרונה
מאזן 40:42
סיימה רביעית בבית המרכז ושביעית במזרח.
הפסידה בסיבוב הראשון של הפלייאוף 4:2 לניו ג'רזי נטס.
היתה זו עונת מעבר במילווקי, בסיומה הושלם תהליך הפירוק המוחלט של השלד עליו נבנתה הקבוצה בשנים האחרונות - שלושת הכוכבים רובינסון-אלן-קאסל,והמאמן הראשי קארל.
זה התחיל בקיץ שעבר, אחרי עונה של מאזן 41:41 ובלי פלייאוף, נשלח 'ביג-דוג' רובינסון - שעליו ועל ריי אלן נבנתה הקבוצה שהלכה עד לגמר המזרח ב-2001 - לאטלנטה תמורת טוני קוקוץ' ותוספות. זה המשיך עם טרייד ענק בפברואר, ששלח את לבו של משולש הכוכבים, ריי אלן, לסיאטל תמורת דזמונד מייסון וגארי פייטון. הטרייד לא שינה משמעותית את גרף הנצחונות של הקבוצה, כולל בפלייאוף, וזה נגמר בקיץ עם שליחתו של סם קאסל למינוסטה ופיטוריו של ג'ורג' קארל, המאמן הראשי בחמש העונות האחרונות.
היחסים המתוחים בין קארל לשלושת הכוכבים הכוכבים שלו לא היו הסיבה היחידה בגללה החליטו הבאקס לפרק את החבילה. דומה שבעל הבית, הסנטור הרב קוהל, הגיע להבנה כי עם ההרכב הנ"ל, גם עם מאמן אחר, ובמיוחד לאור התחזקות המערב, אין לקבוצה סיכוי ריאלי לזכות באליפות. לאור זה, והנסיבות הכלכליות שייתכן שגם יובילו בסופו של דבר למכירת הקבוצה, הוחלט לבנות מחדש את הקבוצה ולחסוך בדרך כמה מיליונים.
סיבה לאופטימיות: לפחות פירקו שם את החבילה ברגע שהגיעו למסקנה שזה לא זה. חוץ מזה, את ג'ורג' קארל אף אחד לא אהב אף פעם.
אל תפספס
הקיץ שהיה
היה זה, כאמור, פרק הסיום במלאכת הפירוק של העונה שעברה, במהלכו נתן קוהל גם לג'נרל מנג'ר ארני גרונפלד ללכת ומינה במקומו את סגנו לארי האריס. שלושה שבועות לאחר מכן ראה את הדלת ג'ורג' קארל, במקומו מונה בהמשך טרי פורטר, שמגיע לתפקיד ללא נסיון כמאמן ראשי. בין לבין, ניהל קוהל מגעים למכירת הקבוצה, גם עם מייקל ג'ורדן, אבל בסופם החליט, לפחות לעת עתה, להישאר בקבוצה.
כשגארי פייטון הגיע למילווקי במהלך העונה דיברו בבאקס על כך שרואים בו חלק מרכזי בעתיד של הקבוצה, אבל בפועל לא היתה נכונות, כנראה שגם בצדק, לשלם את המחיר כדי להשאיר אותו בקיץ והוא הלך לחפש אליפות עם הלייקרס. מהטרייד על הסופר סטאר בהווה ריי אלן, נשאר רק הפוטנציאל סטאר בעתיד, דזמונד מייסון. קוקוץ', השארית מגלן רובינסון, נתן עונה לא רעה, אבל בגיל 35 הוא לא שחקן שבונים עליו קבוצה. מהטרייד על קאסל התקבלה בעיקר הקלה כספית, בצירוף ג'ו סמית ממינסוטה.
בדרפאט בחרה מילווקי במקום השמיני בטי.ג'יי פורד, כנראה השחקן הצטיין בעונת המכללות האחרונה ופוינט גארד שהוא מנהל משחק טבעי. למרות גובהו (1.78 מ'), נחשב פורד לאחד השחקנים החשובים בתכנית העתידית של הקבוצה.
סימני שאלה
1. פורטר. יותר ממתנת פיצוי לאיש עצמו ולקהל? בדראפט של 1985 ויתרה מילווקי על בן העיר פורטר בדראפט, בניגוד לרמזים שנשלחו בכיוונו, ושברה את ליבו (רק החודש דיבר על קיומה של צלקת מאותו ערב). הוא המשיך לקריירה ארוכה ומוצלחת במערב ואחרי עונה אחת בלבד מחוץ לקווים - כעוזר בסקרמנטו, הוא מקבל הזדמנות פז להוביל קבוצה ב-NBA, בעיר שגידלה אותו וזנחה אותו בעבר. הקהל של הבאקס, שבעונות האחרונות קיבל תחושה שיש לו קבוצה שלא ממש משחקת בשבילו, קיבל מאמן שפונה לתדמית הצווארון הכחול של הקבוצה, אחד שאת הקריירה שלו כשחקן בנה על עבודה קשה, קשיחות ומנהיגות על המגרש, וכמובן - צמח בעיר. לפורטר יש זמן להביא תוצאות, כי אף לא מצפה להן כבר העונה, אבל דרך רוצים לראות שם מיד. סגל בו קוקוץ' המזדקן ופורד הצעיר הם הדברים היחידים שעשויים לספק מנהיגות על המגרש, הופכים את האיש על הקווים למרכזי עוד יותר. אז לא שלפורטר אין מה להציע, והוא גם הקיף עצמו בהרבה שנות אימון, אבל בתור רוקי, חובת ההוכחה היא עליו.
2. טי.ג'יי פורד. נכון, אלן אייברסון וסטיב פראנסיס לא גבוהים בהרבה, אבל לפורד, עם כל הכשרון שלו, אין את המהירות של אייברסון או את האתלטיות של פראנסיס. פורטר כבר הבהיר שזה שפורד רוקי לא ימנע ממנו לתת לו את המפתחות, אבל האם הוא מסוגל, עם הגובה של דרור חג'ג', לשמור על ג'ייסון קיד או גילברט ארינס? אריק סטריקלנד הוותיק הובא כגיבוי. אם הוא יצטרך לתת יותר מזה, זה כנראה לא יספיק.
3. יש מישהו בצבע? בעונה שעברה דורגו הבאקס במקום הלפני אחרון בריבאונד לקבוצה, עם ממוצע של 39.5 למשחק. בקיץ שוחרר הסנטר הפותח ארווין ג'ונסון והבאקס נשארו עם מעט מאוד נוכחות בצבע - קוקוץ' ותומאס הם סוווינגרים רכים, גם הייסליפ. בעמדה 4 יש את אנתוני מייסון שכבר מזמן דועך, את ג'ייסון קאפי שבטח כבר לא ישתפר, ואת ג'ו סמית, פעם הבחירה מספר 1 בדרפאט והשחקן שעלה למינוסטה ביוקר (פרשיית החוזה כפול), והיום עוד שחקן שסתם עושה מיליונים בליגה הזאת על בסיס ההבטחה של ימי נעוריו. בראיין סקינר יוסיף קצת אנרגיה, אבל גם בסנטר אין הרבה בשורות מרעישות, עם פרזיבילה וגדזוריץ' האפרוריים והבוסריים.
4. יש פה כשרון שאפשר לבנות עליו קבוצה? יש האומרים שמייקל רד הוא הסיבה העיקרית שהבאקס הירשו לעצמם לוותר על ריין אלן. רד, שהתקדם מאוד בעונה האחרונה, מדורג שני בליגה באחוזים מהשלוש (43.8%) ושלישי ביחס חטיפות לאיבודי כדור (1.35), אבל לא ברור אם הוא מהוקצע מספיק כדי לשים קבוצה על הכתפיים. דזמונד מייסון הסופר-אתלט (אלוף ההטבעות ב-2001) הוא עוד שחקן מוכשר ומשתפר מאוד, אבל קלע לא יציב שזרק רק 72 שלשות בעונה האחרונה ודיייק רק ב-21 מהן, ובתפקיד שהוא משחק טוב יותר - סמול פורוורד, הוא גם מהווה לעתים מיס-מאץ' הגנתי מול יריבים גבוהים וגם נכנס למשבצת בה יושבים עוד שניים מהכשרונות הבודדים בבאקס - טים תומאס וטוני קוקוץ'. תומאס, שב-2001 הגיע שני במשאל השחקן השישי של העונה, לא עשה את קפיצת המדרגה המצופה ממנו מאז, וכמו קוקוץ', שעם חכמת המשחק שלו מהווה עדיין כלי התקפי יוצא דופן, יכול לשחק בעמדת הפאואר פורוורד, אבל הופך שם למוגבל יותר. גם אם מצליחים להוציא 30 נקודות בערב מחוטבי העצים והילדים מסביב, הרביעייה הזאת מסוגלת לתת 70-60 נקודות מדי ערב?
אז מה יהיה?
התסריט הטוב: המאמן הצעיר מחבר את הצוות הבוסרי שלו לחבורה לוחמת שמחזירה את הבאקס לימים בהם הגנה היתה תעודת הזהות שלהם. פורד מעלה חיוכים עוד בחימום, רד מתחיל להשכיח את אלן, תומאס לומד לשחק עם הגב לסל, דזמונד מייסון הופך לאחד משחקני הקאלץ' הטובים הליגה וג'ואל 'אירייזר' פרזיבילה מתגלה כחומה יעילה מתחת לסל. הבאקס מגרדים את ה-40 נצחונות, אבל רואים את הפלייאוף מבחוץ.
התסריט הרע: פורטר מגלה שלהנהיג מחוץ לקווים זה יותר קשה מאשר על הפארקט, פורד לא מתמודד עם הפיזיות של הליגה וסובל מפציעות, רד ודזמונד מייסון לא מצליחים לספק יציבות, טים תומאס מאבד את החשק ומדבר על רצון לשחק בקבוצה מנצחת והבאקס קובעים שיא ליגה שלילי בממוצע ריבאונדים למשחק. העונה נגמרת עם פחות מ-20 נצחונות וכולם מדברים על הדראפט.
התחזית: עונת רוקי קשה לפורטר, עם 28-25 נצחונות.
סגל
טי. ג'יי פורד
פ.גארד
1.78 מ', 74.8 ק"ג
נולד: 24/03/1983
רוקי. נבחר במקום השמיני בדראפט. שיחק שנתיים בטקסס והוביל אותה בעונה האחרונה לפיינל פור בטורניר הגמר של המכללות, שם הפסידו לאלופה שבדרך, סירקיוז. זכה בשניים מחמשת המשאלים החשובים בתואר שחקן השנה במכללות ל-2003. ממוצעיו בעונה האחרונה: 15 נק', 7.7 אס', 3.9 ריב' ו-2 חט' למשחק.
אריק סטריקלנד
גארד
1.91 מ', 95 ק"ג
נולד: 25/11/1973
עונה שמינית בליגה (4 דאלאס, 1 בניו יורק וונקובר, 1 בוסטון, 1 אינדיאנה)
עונה אחרונה: 6.5 נק', 2 ריב' ו-2.9 אס' ב-18 דקות למשחק. שותף ב-71 משחקים.
דיימון ג'ונס
ש.גארד
1.91 מ', 84 ק"ג
נולד: 25/08/1976
עונה שישית בליגה (1 ניו ג'רזי ובוסטון, 1 גולדן סטייט ודאלאס, 1 דטרויט, 1 סקרמנטו)
עונה אחרונה: 4.6 נק' ו-1.6 אס' ב-14.5 דקות למשחק. שותף ב-49 משחקים.
מייקל רד
ש.גארד
1.98 מ', 98 ק"ג
נולד: 24/08/1979
עונה רביעית בליגה (כולן במילווקי)
עונה אחרונה: 15.1 נ', 4.5 ריב', 1.4 אס', 1.22 חט' ב-28.2 דקות למשחק. שותף ב-82 משחקים.
דזמונד מייסון
1.96 מ', 101 ק"ג
נולד: 11/10/1977
עונה רביעית בליגה (2 וחצי סיאטל, חצי במילווקי)
עונה אחרונה: 14.3 נק', 6.5 ריב', 2 אס' ב-34.5 דקות למשחק. שותף ב-80 משחקים.
טוני קוקוץ
פורוורד
2.11, 107 ק"ג
נולד: 18/09/1968
עונה 11 בליגה (6 וחצי שיקגו, 1 וחצי פילי, 1 וחצי אטלנטה, 1 מילווקי)
עונה אחרונה: 11.6 נק', 4.2 ריב', 3.7 אס', 1.29 ח' ב-27 דקות למשחק. שותף ב-63 משחקים.
טים תומאס
פורווד
2.08 מ', 109 ק"ג
נולד: 26/02/1977
עונה שביעית בליגה (1 וחצי פילי, 4 וחצי מילווקי)
עונה אחרונה: 13.3 נק' ו-4.9 ריב' ב-29.5 דקות למשחק. שותף ב-80 משחקים.
מרכוס הייסליפ
פורוורד
2.08 מ', 22/12/980
עונה שניה בליגה
עונה אחרונה (מילווקי): 4.1 נק' ו-1.4 ריב' ב-11.3 דקות למשחק. שותף ב-39 משחקים.
אנתוני מייסון
פ.פורוורד
2.03 מ', 120 ק"ג
נולד: 14/12/1966
עונה 14 בליגה (1 ניו ג'רזי, 1 דנבר, 5 ניו יורק, 3 שרלוט, 1 מיאמי, 2 מילווקי)
עונה אחרונה: 7.2 נק', 6.4 ריב' ו-3.2 אס' ב-26.2 דקות למשחק. שותף ב-65 משחקים.
ג'ייסון קאפי
פ.פורוורד
2.03 מ', 116 ק"ג
עונה תשיעית בליגה (2 וחצי שיקגו, 2 וחצי גולדן סטייט, 3 מילווקי)
עונה אחרונה: 5.8 נק' ו-3.5 ריב' ב-17.5 דקות למשחק. שותף ב-51 משחקים.
ג'ו סמית
פ.פורוורד
2.08 מ', 102 ק"ג
עונה שמינית בליגה (2 וחצי גולדן סטייט, חצי בפילי, 2 מינסוטה, 1 דטרויט, 2 מינסוטה)
עונה אחרונה: 7.5 נק', 5 ריב' ו-1.02 חס' ב-20.7 דקות למשחק. שותף ב-54 משחקים.
בראיין סקינר
פורוורד-סנטר
2.06 מ', 120 ק"ג
עונה שישית בליגה (3 קליפרס, 1 קליבלנד, 1 פילי)
עונה אחרונה: 6 נק' ו-4.8 ריב' ב-17.5 דקות למשחק. שותף ב-77 משחקים.
דן גדזוריץ
סנטר
2.11, 109 ק"ג
נולד: 02/02/1978
עונה שניה בליגה
עונה אחרונה (מילווקי): 3.4 נק', 4 ריב', 1.06 חס' ב-15.5 דקות למשחק. שותף ב-49 משחקים.
ג'ואל פרזיבילה
סנטר
2.16 מ', 116 ק"ג
נולד: 10/10/1979
עונה רביעית בליגה (כולן במילווקי)
עונה אחרונה: 1.5 נק', 4.5 ריב', 1.141 חס' ב-17.1 דקות למשחק. שותף ב-32 משחקים.
דניאל סנטיאגו
סנטר
2.16 מ', 116 ק"ג
עונה שלישית בליגה (שנתיים קודמות בפיניקס)
עונה אחרונה: 2.7 נק' ו-2.3 ריב' ב-10.6 דקות למשחק. שותף ב-3 משחקים.
אל תפספס
צוות מקצועי
מאמן ראשי: טרי פורטר
המאמן השמיני בהיסטוריה של הבאקס.
מגיע עם שנה אחת בלבד של נסיון באימון - כעוזר בצוות של הסקרמנטו קינגס, לאחר קריירת משחק ארוכה.
כשחקן, הופיע ב-1,274 משחקים ורשם ממוצעים של 12.2 נק', 5.6 אס' ו-1.24 חט' למשחק. הופיע פעמיים באולסטאר (1991, 1993) והגיע פעמיים לסדרת הגמר (1990, 1992) עם פורטלנד. שיחק 10 שנים בפורטלנד ולאחר מכן קדנציות קצרות יותר במינסוטה (שנתיים) ומיאמי (שנה), לפני שסיים עם שלוש עונות בסן אנטוניו. מעולם לא היה חלק מטרייד בין קבוצות בליגה.
עוזרי מאמן
פורטר הצעיר מגיע מוקף בהרבה נסיון לקראת עונת הרוקי שלו כצ'יף על הקווים.
מייק שולר (בן 62. אימן את פורטר בפורטלנד)
בוב אוסיאפקה (שימש כעוזר בחמש קבוצות, כולל הפיסטונס בעונה האחרונה)
ג'ים טוד (חזר לתפקיד שמילא בימי כריס פורד בקבוצה)
סם מיצ'ל