הקיץ בספורט העולמי, נגמר לאט לאט וכבר ברור כי הקאמבק של עונת המלפפונים שייך למספר 23, הן בכדורגל האירופאי והן בכדורסל האמריקאי.
שני מוקדים מרכזיים היו לאותו מספר 23 אגדי (MJ) - יכולת ושיווק, שניהם משיקים בנקודות רבות.
תדמית שיווקית שיוצרת ציפיות מקצועיות עצומות
מעברו המתוקשר של דיוויד בקהאם לריאל מדריד והפיכתה של הקבוצה באופן סופי למשהו החורג מתחום הכדורגל, מעלה את מוקד השיווק על נס. גם מעריציו הגדולים ביותר של בקהאם לא יכולים לטעון כי מעברו לריאל הוא מקצועי נטו. האגף הזוהר של ריאל לא היה זקוק לחיזוק נוסף (בניגוד להגנה למשל) ואת הבאתו של בקהאם מייחסים בעיקר לאטרקטיביות שלו בשוק האסייתי.
המונדיאל האחרון הוכיח שלא משנה מי אלופת העולם - אלוף המזרח הוא בקהאם. ההערצה אליו, המוצרים הנלווים, כל אלא הופכים את רכישתו לעסקה כלכלית ששווה מספר עם הרבה אפסים.
ריאל מדריד של היום בנויה על-פי חלוקה שיווקית: זידאן לצרפת, אלג'יר ואוכלוסיות המהגרים באירופה, רונאלדו ורוברטו קרלוס - ברזיל ואולי דרום אמריקה כולה, ראול לאוכלוסיה המקומית, פיגו לשכנה פורטוגל וכעת בקהאם לשוק האסייתי (זכרו את "אפקט נקאטה"). האם הרכישה הבאה של ריאל תהיה שחקן שיפנה לשוק הצפון אמריקאי? לא יהיה זה מפתיע לגמרי אם בעתיד הקרוב נחזה הקרוב בשחקן אמריקאי בתלבושת הלבנה בברנבאו.
אך הקונספט הנ"ל, גם אם אינו מונע על-ידי מקצוענות כדורגלנית נטו, כשלעצמו אינו שלילי - השאלה הגדולה היא האם בקהאם ישחק רק כדי למכור חולצות? האם יקבל בקהאם דקות בשל יכולתו או בשל השוק האסייתי הקורץ. הרי מכירת חולצה של שחקן ספסל - גם אם הוא בקהאם - היא משימה בעייתית, ובמדריד חושבים לטווח ארוך. האם זו הסיבה שעוזר המאמן של היונייטד הפך למאמן ריאל, על-מנת לשלב את בקהאם בהצלחה בהרכב על אף מוגבלויות טכניות? האם גם במקרה של יכולת חלשה של המלך דייויד, יקבל המאמן הנחיה מגבוה לעלות איתו בהרכב? בסוגיות אלו יוכל בקהאם להתייעץ עם רונאלדו, שהשמועות על ההנחיה שקיבל מאמן ברזיל בשנת 98' מראשי נייקי להציבו בהרכב הפותח למרות מצבו, עדיין רוחשות.
נקווה (אם אתם אוהדי ריאל...) שבקהאם יפטור לכולנו את הבעיות ועם כדורגל מצויין יצדיק את מעברו גם על המגרש.
תקווה מקצועית שיצרה כוח שיווקי עצום
לברון ג'ימס, מספר 23 חדש לגמרי, מחזיר את מוקד היכולת למרכז הזירה. שנים שלא דובר על שחקן צעיר כל כך זמן רב כל כך.
כמובן, גם ג'ימס עסוק בצד השיווקי, עוד לפני שזרק כדור אחד לסל כבר חתם על חוזה ענק עם נייקי (אותה אחת מסיפורי רונאלדו), אבל ג'ימס מביא בצד המסחור גם תקווה - תקווה לשחקן שיצית את האש בעיני אוהדי הכדורסל, מישהו שיחזיר את הברק, את היכולת האישית ואת הוירטואוזיות למרכז הבמה. מי שעוקב אחרי ה- NBA בשנים האחרונות מגלה שאחוזי הצפייה צונחים באופן משמעותי עם השנים.
ובצדק. עם כל החיבה לקבוצות אירופאיות וקבוצתיות, מוקד המשיכה בכדורסל האמריקאי (כמו גם בתרבות) הוא הפרט. היחיד שלוקח כדור בכל התקפה ומשחק בשביל 'להיות או לחדול'. רצוי, כמובן, שהמהלכים של אותו פרט יהיו וירטואוזיים. מי שראה את טים דאנקן שולט ביד רמה בפלייאוף האחרון עם מהלכים של עגל (קרש-סל, קרש-סל) לא יכול היה שלא להעריץ את האיש ולתעב אותו בו זמנית.
ההגנות האזוריות, האירופאים, המפלצת הדו-ראשית של פיל ג'קסון (עכשיו זה כבר 4 ראשים), מחזירים את החשק לקרבות העל של פעם: מג'יק נגד בירד, מייקל מול כולם, המשחק שכולנו אהבנו לראות, עם הטבעות וסלים וירטואזיים (כמו שמספק קובי, אבל כששאקיל מחפה עליך התחרותיות קצת נפגמת).
כך שלקראת העונה הקרובה נחזה בקשר ספורט ושיווק מתהדק. נראה איך מתמודד בקהאם עם הרף שמציבה התדמית השיווקית שלו ואיך מתמודד ג'ימס עם רף הציפיות מהיכולת שלו.
ואחרי סידרת גמר משעממת ב-NBA וגמר כל איטלקי מופרך ממש בליגת האלופות, מגיע לנו שיהיה מעניין.
אש על הגולש
בוער לכם בלב, בראש או בלשון ואין לכם איפה לפרוק את זה? מערכת וואלה! ספורט מזמינה אתכם להיות פרשנים לרגע (או ליותר, תלוי בכם), סופרים או משוררים ולשלוח לנו קטעים שכתבתם, בכל סגנון כתיבה שעולה על דעתכם, בתנאי שיהיה ראוי לפרסום ובכל תחום הקשור לספורט.
מניתוח נקודות התורפה הטקטיות בהרכב החדש של מ.ס. אשדוד עד לסיפור, דמיוני או מציאותי, על חיי אוהד פינג-פונג, נשמח לתת לכם הזדמנות לגלות לעולם כוכבי כתיבה חדשים. את הקטעים שכתבתם, שלחו דרך ה"כתבו לנו" (בצד ימין באתר או בקישור למטה) או לכתובת המייל הבאה: sportssupport@walla.net.il . אנו נפרסם את המשובחים שבקטעים שנקבל בפינה "אש על הגולש" שבאיזור הטורים האישיים. גם מי שכבר פירסם טור, מוזמן לשלוח עוד אחד. אנא, ציינו את שמכם המלא ויאללה, בנות, גם אתן מוזמנות.
