חובבי טניס שצופים במשחקים לאורך שנים, מתלוננים בתקופה האחרונה על שעמום מסוים. ולא רק הם: גם שחקני עבר בכירים ומומחים אחרים מעלים טענות דומות. לטענת חלקם, האשם הוא בטכנולוגיה המתקדמת, שמשדרגת את המחבטים ומאיצה את תנועת הכדור ליותר מ-230 קמ"ש.
לפני כמה חודשים שלחו טניסאים בכירים מ"הדור הישן" - ובהם ג'ון מקנרו, מרטינה נברטילובה ובוריס בקר - מכתב לאיגוד הטניס העולמי. כוכבי העבר טענו כי שיפור מחבטי הטניס הורס את חדוות המשחק והופך אותו למשעמם, חד-ממדי. המכות המהירות מהקו האחורי מציבות את השחקן שרץ בעמדת נחיתות, וכך השחקנים נותרים מאחור והאסטרטגיה של "חבוט ורוץ לרשת" כמעט נעלמה. הטניסאים ביקשו מהאיגוד לאסור בתקנון שלו שימוש במחבטים החדישים וה"מהירים".
טניס נחשב אחד ממשחקי הכדור העתיקים: בדיווח בעיתון "ניו יורק טיימס" על השינוי במחבטים צוין שנזירים צרפתים במאה ה-12 היו הראשונים ששיחקו טניס, כשחבטו בכדור בידיהם. במאה ה-14 החלו באיטליה לבנות מחבטים עשויים עץ ומיתרים ממעי פרה. מסוף שנות ה-60 של המאה שעברה חלו במחבטים שינויים מהירים, הן בחומרים - כשאת העץ החליפו אלומיניום, גרפיט וטיטניום - והן בגודל. לנוכח השינויים קבע האיגוד העולמי כי אורכו המרבי של המחבט הוא 73.6 ס"מ ושטח המיתרים קטן מ-40 ס"מ לאורך ו-29 ס"מ לרוחב. כמו כן נאסר שימוש בכוח חיצוני, דוגמת סוללות, כדי לאפשר חבטות מהירות יותר.
ואולם גם בתוך הכללים הללו מצאו היצרנים חופש פעולה. היום ניתן למצוא, למשל, מחבטים שמשלבים טיטניום, גרפיט וחומרים אחרים, שהופכים את המחבט לקליל. חברת "Head" מייצרת מחבט עם שבב שגורם להקשחת המיתרים במגע עם הכדור, ובכך מאיץ את מהירותו. שחקנים מובילים חובטים בכדור במהירות המגיעה ל-239 קמ"ש (בסרב) ומשחקיהם מתמצים בעיקר בחבטות פתיחה.
"אז השחקנים היו יותר צבעוניים ומעניינים"
"משחק הטניס איבד משהו", אמר מקנרו לאתר "Wired". מנכ"ל איגוד הטניס הישראלי, יורם ברון, מסכים: "המשחקים על מגרשי הדשא המהירים יכולים להיות משעממים, והאיגוד העולמי מכיר בכך". לדבריו, נשקלו כמה פתרונות, כמו לאפשר רק מכת פתיחה אחת (ולא שתיים), להקטין את השטח שבו צריך כדור הפתיחה לנחות, להרחיק את עמדת חבטות הפתיחה כמטר אחורה או להגדיל את הכדור. אף אחת מההצעות לא התקבלה עדיין.
ברון מזכיר שהאצת קצב המשחק מתרחשת לא רק בטניס: "הכדורסל הפך מהיר יותר, גם ריצת 100 מטר. כשהמדע נכנס לענפי הספורט, הוא משפר אותם". ברון, שאימן את שלמה גליקשטיין, טוען שקשה למצוא שחקנים שנראים כמוהו - "כיום כולם סופר-אתלטיים. אי אפשר להאשים רק את המחבטים" - ואף מחדד את הטענה: "כולם מתגעגעים לגמר וימבלדון של 1980 בין ביורן בורג לג'ון מקנרו. בורג שיחק על הקו האחורי, ומקנרו נהג לחבוט ולרוץ לרשת (והפסיד). סוג משחק זה לא יחזור, לא רק בגלל המחבטים - אלא גם מכיוון שאז השחקנים היו יותר צבעוניים ומעניינים. המחבטים לא הפכו את המשחק לאפור יותר. אלה השחקנים שהפכו למשעממים יותר".