אל תכתירו את שאראס כמשיח, פשוט תחזירו את היונה

יאסקיביצ'יוס שחקן פנטסטי לכל הדעות, ואין ספק שהוא תוספת כוח משמעותית למכבי ת"א, שתתחיל בקרוב את המסע לפיינל-פור ביד-אליהו. השאלה הנשאלת משחקן באירופה ששוויו מיליון דולר לעונה, איננה האם הוא מסוגל להביא את קבוצתו לשלבים הגבוהים, ודאי ששאראס מסוגל. השאלה היא האם הוא מסוגל לקחת את הגביע. לכאורה, הוא הוכיח עם ברצלונה שהוא יכול, אלא ששאלת ריכוז המשחק של רכז הופכת במידה רבה לפיקטיבית כאשר אתה משחק בקבוצה אחת עם בודירוגה. השאלה הופכת רלוונטית בקונסטלציה שבה אין מנהיג אמיתי על המגרש ובתוך העמדה הכי דומיננטית בקונסטלציה הזו משתבץ שחקן שהוא מטבעו דומיננטי. תוסיפו לזה את אופיו האמוציונאלי ותקבלו את סידני, חצי הגמר, ארה"ב–ליטא. שאראס נותן משחק ענק אבל מפסיד אותו בזריקה האחרונה.

לשחק כדורסל במחשב או אחה"צ בחצר בית-הספר, אותו עיקרון. אתה מתקדם עם הכדור עד קו השלוש, מגדגד לך באצבעות לזרוק, אז אתה זורק. בכדורסל מקצועני זה לא עובד ככה, ולהיות רכז בקבוצה משמעותית משמעו להתגבר על הגדגוד באצבעות, משמע להתגבר על האימפולסיביות והאמוציונאליות (ראו למשל את שיקגו בשני מחזורי הטריפל שלה עם פקסטון וקר, לוס-אנג'לס לייקרס עם דרק פישר).
אותם רכזים שלא יודעים לעשות את זה יכולים כמובן להיות שחקנים משמעותיים, אבל כנראה שלא בקבוצות משמעותיות ממש או בקבוצות שבהן מלאכת הריכוז עוברת ל- או מתחלקת עם שחקן דומיננטי אחר. שאראס מסתמן כמו שחקן שמגדגד לו בקצה האצבעות, ולכן קבוצה שמתאימה לו היא קבוצה שבה ישחק מישהו דומיננטי נוסף. אבל במכבי של השנה לא נראה שיהיה מישהו שיעזור לו בניהול המשחק. יותר נכון, לא נראה שישנו מישהו ש'יקח' ממנו את ניהול המשחק, או לפחות את חלקו. חשבתם על בורשטיין? יכול בהחלט להיות שיש לו הכישורים לכך, אבל אין לו את האופי להיות המנהיג על המגרש. וחוץ ממנו מי?

אז תגידו, כשנעבור את הגשר נראה. אז נעבור את הגשר, ואז מה? יד אליהו, אפריל, משחק הגמר. מכבי בפיגור שתיים, כדור שלה, עשרים שניות לסוף. בספר התורה, תגידו, אצל מי הייתם שמים את הכדור ביד: אצל שאראס או אצל מוטי?

גבוה מעל המגדלים/היונה פורשת כנף/היונה דואה במרחב/ועיניה כלות. כלות גם כלות עיניה. וכנראה שאת המשחקים של מכבי השנה תצטרך לראות מהיציע. אבל למה באמת? ולאנשי מכבי אני אומר, הרי ישנה דרך כל-כך פשוטה וכל-כך ברורה: תגידו שהכול היה מתוכנן, ושלא קיימתם משחק פרידה מהנפלד כי בכלל תכננתם לו עונת פרידה שלמה שתסתיים ביד אליהו, ושגור שלף תיכף ומייד מסיר את סרט הקפטן ומוסר אותו לנדב כדי שהוא יהיה הראשון שיניף את הגביע ושדיר באלאק שאף-אחד הפעם לא יפריע לו ויחטוף לו את הגביע, ושהפעם הגביע יהיה הגביע האמיתי, לא הספורוליג שמופרו-ליג, הגביע של כווווולם, וכולנו ביציע ובבית נדע כשהנפלד יניף את הגביע, ומגרונו כמו הד לקריאתנו כולנו תצא קריאת המנצחים, כולנו נדע שיש אלוהים.

וחוץ מזה, מכבי צריכה את הנפלד, ממש ממש צריכה אותו. עם כל-כך הרבה שחקנים שיודעים לקלוע כל-כך יפה צריך גם מישהו שייתן קצת גוף, ישלח איזו יד, לא? צריך איזה מטאטא מאחורה שלא ייתן לעבור. וחוץ מזה לא דיברנו על בודירוגה, פוצ'קה, טורצ'אן ואפילו פורד. עמלק לא חסר, ומי ישמור על עמלק בדיוק?
אז תגידו, תראה את שפר, יצא מהמשחק שנה ומשהו ולא ממש חזר. כן, אבל הנפלד הוא קודם כל שחקן הגנה ובשביל הגנה כולם יודעים שמה שצריך זה לב ומוטיבציה, ואת זה לא מאבדים, במיוחד אם מכבי תבוא להנפלד ותציע גאולה: לו, לה ולכולנו.

רבע שעה מתחילתו של יום שישי ואני פותח את הטלוויזיה כי בערוץ הראשון הבטיחו לשים משחק של מכבי ת"א. אני מדליק את הטלוויזיה למשחק חוץ של מכבי הגדולה של סוף שנות השמונים בלימוז' ושומע את קולו המוכר של אורי לוי. הוא מתנצל שהשידור מתחיל רק מהדקה החמישית, ומיד אחר-כך מכריז שסימס ומגי לא משחקים בגלל פציעות. הכתוביות בתחתית המסך מספרות סיפור: דקה חמישית, עשר הפרש לצרפתים.

מיותר לציין שמהרגע הזה גופי שיווע לקתרזיס גדול. ייסרתי את עצמי כיצד אני, שכל-כך הרבה כרים תמימים הושקו בזכותי בדמעות משכרות של שמחה וכאב, אינני זוכר את המשחק הזה שהיה ודאי סמל ומופת לגבורת המכבים. במחצית הצרפתים הוליכו בעשרים נקודות. אמונתי התחזקה שבעתיים. בוודאי, הנחתי, שלמחצית השנייה יעלו בחורינו כמו אריות שהוסר הסוגר מכלובם. בדקה השלושים, אחרי שהפער עלה לשלושים הפרש בערך עדיין לא איבדתי תקווה, והנחתי שכנראה כל רגע דורון הדגול מרבבה ייכנס לפעולה ויתחיל להפגיז מחוץ לקשת. לא עניין גדול עשר שלשות. בדקה השלושים וחמש אחרי שהפער עמד על סביבות ארבעים נקודות בערך לטובת הצרפתים השלמתי עם העובדה שמכבי תפסיד את המשחק. ואכן המכבים הוכו שוק על ירך באותו ערב.

השאלה המעניינת היא לא מי בחר לשדר את המשחק, אלא למה בחר מי שבחר, מכל מאות משחקי המופת של מכבי ת"א בשלושת העשורים האחרונים, לשדר את אחד המשחקים היותר גרועים של הקבוצה?
השאלה מעניינת כי כל התשובות האפשריות מספרות דבר מה על הערוץ הממלכתי של מדינת ישראל: בין אם הבחירה האומללה היא תוצאה של טיפשות, רשעות או רשלנות.

בוער לכם בלב, בראש או בלשון ואין לכם איפה לפרוק את זה? מערכת וואלה! ספורט מזמינה אתכם להיות פרשנים לרגע (או ליותר, תלוי בכם), סופרים או משוררים ולשלוח לנו קטעים שכתבתם, בכל סגנון כתיבה שעולה על דעתכם, בתנאי שיהיה ראוי לפרסום ובכל תחום הקשור לספורט.

מניתוח נקודות התורפה הטקטיות בהרכב החדש של מ.ס. אשדוד עד לסיפור, דמיוני או מציאותי, על חיי אוהד פינג-פונג, נשמח לתת לכם הזדמנות לגלות לעולם כוכבי כתיבה חדשים. את הקטעים שכתבתם, שלחו דרך ה"כתבו לנו" (בצד ימין באתר או בקישור למטה) או לכתובת המייל הבאה: sportssupport@walla.net.il . אנו נפרסם את המשובחים שבקטעים שנקבל בפינה "אש על הגולש" שבאיזור הטורים האישיים. גם מי שכבר פירסם טור, מוזמן לשלוח עוד אחד. אנא, ציינו את שמכם המלא ויאללה, בנות, גם אתן מוזמנות.