יש לו בארנק מדבקת 'סופר גול' של עצמו

יום שלישי בשבוע שעבר ובמגרש האימונים של הפועל ירושלים עדיין עסוקים בלכבות שריפות. מעריץ בן שלוש, נתמך באחיו בן החמש, מתקדם בביישנות אל הגדר בקרית יובל. אופיר עזו, נסיך מקומי, מתרווח בפינה לאחר יומיים של אימונים קשים עם הנבחרת. ידיו של הזאטוט האדום מגואלות בפחם, ועזו מציע את הג'ריקן שבידיו כדי לשטוף אותן. בזמן שהוא מוזג מים על כפותיו, אומר לו בגאווה הילדון: "אתה יודע שיש לי את המדבקה שלך מה'סופר גול' בבית?". "אז מה", משיב לו עזו, "גם לי יש אחת. בארנק".

בערב שישי לפני שבוע, אחרי קבלת שבת, בזמן שצפה בטלוויזיה, צלצל הפלאפון של עזו, מספר חסוי. ישראל סטוצ'ינסקי, מנהל הבוגרת, היה על הקו השני. "תתייצב ביום ראשון ברמת גן עם דרכון ותמונה לאימוני הנבחרת", הודיע לו. דפיקות הלב של עזו עברו מבודדת לאוטומט. הוא הנציג הראשון של בית שמש בנבחרת. כל השבת חשב על זה, למרות שבאמצע היה תקוע לו משחק גביע הטוטו מול הפועל חיפה.

ביום ראשון הגיע עזו כחצי שעה לפני האימון. מהאווירה בחדר ההלבשה הוא מתקשה להירגע. "הגעתי ראשון לשם. חיים רביבו חיבק אותי, עידן טל נישק ואיחל בהצלחה. באימון התרגשתי חבל על הזמן. זה חלום שהגשמתי. השחקנים הוותיקים עודדו אותי, צעקו 'טוב, אופיר'. שחקנים שראיתי בטלוויזיה כל השנים, ופתאום אני איתם באותה הקבוצה". לעזו כבר הוזמן מקוום לטיסה במוסקווה, אך לבסוף העדיף אברהם גרנט, מאמן הנבחרת, את עמרי אפק על פניו.

אחת האקסיומות של עולם הכדורגל אומרת שאופיר עזו מהפועל ירושלים הוא הדבר הבא. זה מתחיל מהמחמאה שהרעיף עליו חיים רביבו לפני שלושה חודשים בתוכנית "הטור השבועי" של מוטל'ה שפיגלר בערוץ הספורט, לפיה "עזו הוא היורש שלי"; נמשך בטענה של מישל דיין, מאמנו לשעבר בהפועל ירושלים, כי "הוא צריך להגיע לרמות של ברקוביץ' ורביבו"; ומסתיים בתקווה של זאב זלצר, מאמן נבחרות הנוער של ישראל, ש"הוא יתפתח לשחקן בקנה מידה ארופי".

עזו, קשר שמאלי בן עשרים וחצי עם גשר על השיניים, גדל ממקום ממנו אתה לא יכול לצאת אלא שחקן כדורגל. בחור תם, שמתגורר בדירת קרקע של שלושה חדרים בהארד קור של בית שמש, עיר היתוכניקית מפולגת ומסוכסכת של מרוקאים, חרדים ורוסים. מלחמת קיום כבר מגיל יניקה. יש לו שלושה אחים, בהפרש של שנה וחצי זה מזה, ועוד אחות קטנה. אביו נפטר לפני שנה. אחיו הקטן ממנו בשנה וחצי, אסף, משחק גם כן בבוגרים של הפועל כקשר אחורי, אומרים שהוא בלתי עביר.

עד חורף 99', הכדורגל היחיד ששיחק היה על האספלט הבוער בשכונה. הוא והענף ניהלו מגעים כמו שקיפודים עושים אהבה - בזהירות. מספר חודשים קודם לכן הוא עוד ניסה להתקבל לנערים של מכבי תל אביב, אך אחרי ארבעה אימונים פרש. עלות הנסיעות, יחד עם המרחק - שעתיים מהבית - הכריעו אותו. במכבי אפילו לא טרחו לחזור אליו.

אלא שבאותו חודש מארס קסום התקיים בעיר מגוריו טורניר לזכר תושב המקום. 12 קבוצות, סגל של שחקנים בני 30 ומעלה, כשהצעיר היחיד הוא עזו בן ה-16 וחצי. "הובלתי את הרחוב שלנו, גני שמש, לזכייה בגביע אחרי שבחצי הגמר פיגרנו 4-1 במחצית, ובחצי השני שמתי רביעייה וניצחנו 2-5, כבר אז הוכחתי ניצוצות של כדורגל".

הפועל ירושלים מקושרת בכל אזורי הפריפריה, הכפרים ושכונות המצוקה בבירה. כל הכישרונות שיצאו מהעיר בעשור האחרון - עשור בו דווקא בית"ר נסקה - הם שחקני הפועל. ההבאה של עזו היא משל לדרך בה הם לוכדים כישרונות. חבר של מישל דיין ראה את עזו בטורניר המדובר, והביא אותו לאימוני התרשמות. הוא מיד הוקפץ לקבוצת הנוער, למרות שעל פי גילו היה אמור לשחק בנערים א'. ב-13 המשחקים בהם שיחק כבש 15 שערים ונבחר למצטיין העונה. בשני המחזורים האחרונים הורד לנערים, כבש ארבעה שערים והשאיר אותם בליגה.

בקיץ 2000 זומן עזו למחנה האימונים של הקבוצה הבוגרת. את משחק הבכורה שלו, כשהוא בן 16 ועשרה חודשים, ערך במחזור הראשון מול בית"ר ירושלים, כשנכנס בדקה ה-65. בלילה חיכה לו זימון מזאב זלצר לאימון יום ראשון. תוך חצי שנה הפך עזו מאלמוני לשחקן הרכב בנבחרת הנוער והקבוצה הבוגרת. "עשיתי התקדמות של חיים שלמים. לפני זה לא תכננתי בכלל להיות כדורגלן", הוא מודה. עזו שיחק שלושים משחקים בליגת העל, ובנבחרת נוער ב' השתתף בתשעה משחקים. הוא הוקפץ לנוער א', שיחק 22 משחקים במשך שנתיים והשתתף בשתי אליפויות אירופה.

בסיום אותה עונה ירדה הפועל לליגה הלאומית, ודיין החליט לעזוב. עזו מגדיר את יחסיו עם המאמן "כמו אב ובן", לכן גם הזדהה עימו וביקש להשתחרר. אלא שאז הוא הכיר מקרוב צד אחר של הכדורגל - הבעלים ויקטור יונה. זה לא היה מוכן לחזור על טעות עידן טל, שנמכר בעבור 120 אלף דולר ללוזונים, וקבע מחיר שיא של 400 אלף דולר. "היה אז כסף בכדורגל", חצי מתנצל חצי מסביר עזו את הדרישה המופרזת.

עזו פנה לעו"ד דן חי והלך לבוררות, אבל הבורר קבע כי יונה מחזיק בבעלות על כרטיסו, והבעלים, כעונש, השאיר אותו במשך שנה בקבוצת הנוער, למרות שהקבוצה הבוגרת ירדה לליגה הארצית.

בליגה הארצית לנוער עזו ריחף כמו ישו על המים. באחד המשחקים, לאחר שקבוצתו פיגרה 2-0 במחצית ושחקנים בקבוצה התאכזבו מיכולתו, עלה לחצי השני וכבש רביעייה בדרך למהפך 2-5. הקריירה נבלמה, ולכן את הנאותיו הגדולות חווה במשחקי נבחרת נוער א', בעיקר בהעפלה לחצי גמר אליפות אירופה. שם, יחד עם אלי ביטון, ראובן עובד וכפיר צוקול, עזו קיבל את הכבוד. "למרות ששיחק בליגה השנייה לנוער, כישרונו היה יוצא דופן", אומר זלצר, "הוא שחקן עם טכניקה מצוינת, הבנת משחק ובעיטה מדויקת ברגל שמאל. בכל השנים לא היתה לו עבירת משמעת אחת".

בקיץ 2001 התרסקה הפועל הבוגרת וירדה לארצית. דיין חזר לזירת הפשע. הוא צירף אליו את עזו, השכיר לו דירה בירושלים מול המגרש והוציא אותו מהמצוקה של בית שמש. עזו התחבר באופן טוטאלי לקבוצה האדומה, הפך לסמל האוהדים החדש, כשבמאזנו שישה שערים ושמונה בישולים. "האהבה למשחק חזרה אליי. בקיץ פנו מליגת העל, אבל לא חשבתי לרגע לעזוב".

את העונה שעברה אפשר לסכם בתשעים הדקות במחזור הסיום ברעננה, שבהן ניצחון היה מספיק כדי לעלות לליגת העל. עזו, למרות שהיו לו עשרה שערים ושמונה בישולים, לא כבש, הפועל סיימה בתיקו אפס ונשארה בלאומית.

אבל במקביל, נצרב עזו בתודעת המאמנים הבכירים, הוא עבר לספירה אחרת. בקיץ הכריע הבורר לטובת יונה במאבק השליטה על הקבוצה מול יוסי סאסי (אותו ייצג גם כן עו"ד חי) - ומאז, בוקה ומבולקה בקרית יובל. דיין עזב, והוחלף ביאיר אסיאג, חלוץ העבר; האוהדים שורפים צמיגים, הבעלים מחזירים להם קללות, הבילוש מציב עמדת תצפית מעל מגרש האימונים. הירידה התלולה שמובילה למגרש האימונים משקפת היטב את מצב הקבוצה. וכשהכל בוער, עזו לא מוכן לחשוב על עוד עונה באדום.

"אני הולך אחרי מישל", הוא אומר, "החשק של הרבה שחקנים ירד מאז שהוא עזב. הראש שלי בליגת העל, אני לא חושב בכלל לעבור עוד עונה בהפועל ירושלים. אם ויקטור יחליט בכח להשאיר אותי, יהיה בלגאן. יש חמש קבוצות בליגת העל שמאוד מעוניינות בי - מכבי פ"ת, בית"ר ירושלים, מ.ס. אשדוד, מכבי ת"א ומכבי חיפה. כל קבוצה שרוצה אותי תשב עם יונה והוא יקבע את המחיר".

יכול להיות שתעבור לבית"ר?

"זו שאלה קשה. למרות שהקהל של הפועל לא ישמח, יכול להיות שיום אחד אני אשחק שם. בעונה שעברה במשחק הבית מול בית"ר ב"ש שרקו לי בוז, כי אמרתי בערוץ המקומי שאני רוצה לשחק שם. כל פעם שנגעתי בכדור הם קיללו אותי, אבל בגלל שהייתי פצוע יצאתי במחצית והפועל סיימה בתיקו אחרי שהובילה 0-2. אני יודע מי אלו אותם אנשים, הם שרופים אצלי. חשוב לי בקבוצה הבאה להרוויח נכון ומסודר, שלא יהיו בעיות כספית".