ליגה משלהם

השכיח לדומיניקנים את הבייסבול - פליקס סאנצ'ז

מהרפובליקה הדומיניקנית שבקאריביים לא יצאו עד היום אתלטים בולטים ובכלל, ספורטאים אולימפיים. כל מה שמעניין את 9 מיליון התושבים באי זה הבייסבול, הענף שמייצא מהמדינה הזאת ספורטאים לליגה המקצוענית בארה"ב.

אלא שפליקס סאנצ'ז שינה את הכל . אז נכון, הוא בכלל נולד בניו-יורק, ונחשב אמריקאי לכל דבר, אבל הוא בחר לייצג את מדינת מוצאו. את כל יסודות האתלטיקה הוא קיבל בארה"ב ובאוניברסיטת דרום קליפורניה, שם הוא למד פסיכולוגיה.

עד יולי 2001, סאנצ'ז היה עוד אחד מכמה אתלטים בצמרת העולמית ב-400 משוכות, שקצת נסוגה אחורה בשנים האלה. בכלל, מאז ימיהם של קווין יאנג, השיאן העולמי ב-400 משוכות, וסמואל מאטטה מזמביה - המקצוע הזה הלך הרבה אחורה. ביולי 2001 סאנצ'ז הפסיד בתחרות לקאי טומסאי היפני שהקדים אותו במאית אחת - זה היה הפסדו האחרון של סאנצ'ז עד היום.

חודש לאחר מכן, באליפות העולם באדמונטון, הוא הדהים את כולם עם זכייה היסטורית לרפובליקה הדומיניקנית ואותת - יש כוכב חדש בעולם האתלטיקה. אז נכון שבאדמונטון היו כמה אלופי עולם שהספיקו להישכח - כמו מנצחי ה-400 בגברים ובנשים, אבארד מונקור מהבהאמאס, ואמי תיאם מ'בקה מסנגל , אבל "סופר פליקס" המשיך להפציץ. בעונת 2002 הוא היה בלתי מנוצח בתחרויות הגולדן ליג, והיה אחד מארבעת האתלטים שהתחלקו ב-50 קילוגרם מטילי זהב (יחד עם אנה גווארה, מריון ג'ונס וגייל דברס). באותו הסבב, בציריך, הוא קבע את שיאו האישי, 47:35 שנ', התוצאה השביעית בטיבה בכל הזמנים.

השנה, הוא בינתיים האתלט היחיד שירד מ-48 שניות. הוא קבע 47:80 שנ' בלוזאן, שוויץ. אבל אין ספק שרגע השיא שלו העונה בינתיים, היה ממש לפני ימים ספורים, באיצטדיון האולימפי ברפובליקה הדומיניקנית. משחקי פאן-אמריקה מתקיימים לראשונה באי, והתושבים רוצים לראות סוף סוף מדלית זהב מאתלט מקומי. לעיני 30 אלף צופים נלהבים, "סופר פליקס" (הכינוי שלו מאז שהתחיל להפציץ) ממש לא איכזב. מדלית זהב כאן הייתה אחת המטרות העיקריות שלו בקריירה, והוא השיג את זה די בקלות כשניצח בזמן של 48:19 שנ'.

על כוונותיו לשנים הקרובות הוא כבר הצהיר - זהב בפאריס וזהב באתונה 2004. בשנתיים שלאחר מכן, הוא מתכוון להתרכז בשבירת שיאו העולמי של קווין יאנג (46:78 שנ') - במידה ויעמוד בכל המטרות האלה, אין ספק ששמו יזכר כאחד האתלטים הגדולים בהיסטוריה. בכל מקרה, בפאריס הוא ינסה לעשות משהו שרק אד מוזס האגדי השיג, שתי זכיות רצופות ב-400 משוכות באליפות העולם.

מתחריו העיקריים על התואר בפאריס יהיו: סטפן דיאגנה הצרפתי הותיק, שרחוק מהיכולות שלו בעבר (שיא אישי של 47:37 שנ'), אבל בעל נסיון עשיר במעמדים האלו, ובנוסף, יהנה מעידוד מאסיבי של הקהל הביתי. גם קמל תומפסון מג'מייקה ינסה לסכן את סאנצ'ז ואיתו שני האמריקאים, ברשוו ג'קסון וג'ואי וודי.

כמו סאנצ'ז, גם רצת ה-400 אנה גווארה המכסיקנית בת ה-26 היא בלתי מנוצחת מאז 2001. אלא שבניגוד לסאנצ'ז, ההפסד האחרון של גווארה היה באליפות העולם באדמונטון (מ'בקה הסנגלית ניצחה, גווארה סיימה במקום השלישי).

כיום, כבר אין שום ספקות. גווארה, המכונה "מלכת האצטקים" היא הרצה מספר 1 בעולם ל-400 מטר. בשנה שעברה היא לקחה ברצף את כל 7 תחרויות הגולדן-ליג, ובסך הכל השיגה מאזן מדהים של 12 נצחונות ב-12 תחרויות בהן השתתפה. גם העקביות שלה מרשימה ביותר, באותה שנה היא ירדה 9 פעמים מגבול 50 השניות.

בנוסף, מאז אדמונטון היא גם רשמה לעצמה זכיות במשחקי הרצון הטוב באוסטרליה, גמר הגרנד פרי, גביע העולם במדריד, ובמשחקי מרכז אמריקה. אבל בכל זאת, מדלית הארד באדמונטון היא ההשיג הטוב ביותר שלה עד היום. באולימפיאדת סידני 2000, היא סיימה רק חמישית.

בשנה שעברה בציריך, היא קבעה את שיאה האישי, 49:16 שנ', שהוא גם השיא המרכז אמריקאי. שיא העולם אגב, 47:60 שנ', הוא בן 16 שנים, והוא נקבע על ידי מריטה קוך המזרח גרמניה. כמו כל שיא שהגיע ממזרח גרמניה, גם זה שנוי במחלוקת בגלל סיפורי הסמים האסורים, ולעולם לא נדע איך באמת נקבע השיא הזה.

בפאריס, גווארה מקווה להיות האתלטית השמינית בהיסטוריה שיורדת מגבול 49 השניות. הפעם האחרונה שמישהי עשתה את זה בכלל הייתה באולימפיאדת אטלנטה 96'. מארי ג'וזה פרק הצרפתיה ניצחה בזמן של 48:25 שנ', והקדימה את קתי פרימן שקבעה 48:63 שנ'. שתיהן כבר פרשו, והבמה כולה של המכסיקנית. למעשה אחת התחרויות האחרונות של פרימן הייתה בתחילת השנה במכסיקו, שם היא הפסידה לגווארה בריצה הלא-אולימפית ל-300 מטרים. גווארה אגב מחזיקה גם כאן בתוצאת השנה, 35:30 שנ'.

אז גם הפעם, גווארה שזכתה בתחילת העונה בתואר הספורטאית הלטינית של השנה (קיבלה 101 מתוך 111 קולות הבוחרים), לא אמורה להפסיד. אלה שבכל זאת ינסו להפתיע הן לוריין פנטון מג'מייקה ונטליה נזארובה הרוסיה. אבל נראה שהשתים האלו יתחרו ביניהן על מדלית הכסף, תסריט אחר יהווה הפתעה גדולה.

במקרה של אלן ג'ונסון, אלוף העולם בריצה ל-110 משוכות, התחרות אמורה להיות יותר צמודה. בכל זאת, מדובר באתלט יחסית לא צעיר, בן 32, שכבר עבר מספר לא מועט של פציעות בקריירה.

לג'ונסון רפרטואר מרשים של 3 זכיות באליפות העולם (95', 97' ו-2001). בנוסף, הוא גם זכה במדלית הזהב באולימפיאדת סידני 2000. סוכנו של ג'ונסון אגב, כמה סמלי, הוא רונאלדו נהמייה האגדי, רץ המשוכות הראשון בהיסטוריה שירד מ-13 שניות, וכבר ב- 83', קבע שיא מדהים של 12:93 שנ'.

שיאו האישי של אלן ג'ונסון הוא 12:92 שנ', מאית אחת בלבד משיאו העולמי של קולין ג'קסון הבריטי, שפרש השנה. בהיעדרו של ג'קסון המתחרים העיקריים של ג'ונסון הם דווקא רצי המשוכות של הדור החדש ובראשם, סטניסלבס אוליארס הלטבי (13:08 שנ' השנה), וליו קסיאנג הסיני (13:17 שנ' השנה). דווקא בתחרות הגולדן ליג האחרונה שהתקיימה בברלין, ג'ונסון סיים במקום השלישי בלבד, אחרי אוליארס שניצח ודווין רוס האמריקאי. רוס אגב שנמצא בכושר מעולה, לא עבר את המבחנים האמריקאיים לאליפות העולם ולא ישתתף. האמריקאים שכן יסכנו את ג'ונסון הם טרנס טראמל ולארי וויד.

אז כאן לא מדובר בשליטה בלעדית של ג'ונסון במקצוע הזה, כמו במקרה של שני האתלטים הקודמים שהזכרנו, אבל בכל זאת, ג'ונסון היה היחיד השנה שירד מגבול 13 השניות, ועוד באיצטדיון בפאריס (קבע 12:97 שנ' ביולי). חוץ מזה, כבר אמרנו שהוא לא צעיר ונראה שפאריס ואתונה 2004 הן שתי המשימות האחרונות שלו. ג'ונסון שכבר הוכיח התעלות פנטסטית בתחרויות הגדולות יעשה הכל כדי לסיים את הקריירה כמו ענק, ונראה שהמשוכנים של הדור הבא, אם לא יפתיעו, יצטרכו לחכות עוד קצת לרגעי התהילה שלהם.

אולי מדובר באחד ההיותר אלמוניים מבין גדולי האתלטים של זמננו. רומן סברלה הוא שיאן העולם בקרב 10, והיחיד בהיסטוריה שעבר את מחסום 9000 הנקודות. בטח לרובכם מספר הנקודות הזה לא אומר כלום, אז הנה התוצאות שקבע הצ'כי הזה בכל אחד מ-10 המקצועות כשקבע את שיאו העולמי לפני שנתיים וחצי:

100 מטר - 10:64 שנ'

קפיצה לרוחק - 8.11 מ'

כדור ברזל - 15.33 מ'

קפיצה לגובה - 2.12 מ'

400 מ' - 47:79 שנ'

110 מ' משוכות - 13:92 שנ'

דיסקוס - 47:92 מ'

קפיצה במוט - 4.80 מ'

הטלת כידון - 70.16 מ'

1500 מ' - 4:21:98 דק'

אין ספק שמדובר בהישג אדיר, הבעיה היא שמעבר לשיא העולם, הצ'כי בן ה-28 עדיין לא זכה בתואר יוקרתי. בסידני 2000 הוא סיים במקום השני אחרי ארקי נול האסטוני, שנתן שם את הקרב של החיים שלו. באדמונטון 2001, סברלה נפצע, כל הקרב התפקשש לו באמצע והוא סיים במקום העשירי בלבד. בשנות התשעים דווקא צ'כי אחר, תומאס דבוראק היפנה אליו את מרבית תשומת הלב בקרב 10. השיא שלו הגיע באותה אליפות עולם באדמונטון שבה זכה בפעם השלישית ברציפות. אלא שמאז הוא נחלש, ובצ'כיה בונים בעיקר על סברלה.

סברלה גדל בכפר צ'כי קטן ומגיל צעיר שיחק בקבוצת הכדורגל המקומית, עד גיל 18. הוא הקפיד לעסוק בהרבה ענפי ספורט, אבל הנתון המדהים הוא, שרק בגיל 21 הוא גילה את האתלטיקה. רק בגיל 21, הוא למד איך לשלוט בשלמות בעשרה מקצועות באתלטיקה, מה שאומר שהצ'כי מתאמן באתלטיקה רק 7 שנים, כשרוב מתחריו עושים את זה בערך ממתי שהם זוכרים את עצמם.

מאז הכישלון באליפות העולם, סברלה המשיך לשלוט בענף גם ב-2002, ובעונת החורף האחרונה (2003) קיווה לקטוף את תואר אלוף העולם באולמות בקרב 7 (אי אפשר לקיים קרב 10 באולם). אלא שכאן הוא פגש מתחרה חדש יחסית ומאוד רצינית, טום פאפאס האמריקאי. פאפאס נתן קרב מצויין וניצח את התחרות, כשסרלה מסיים שלישי בלבד.

בראיונות שנתן סברלה לקראת אליפות העולם בפאריס הוא אמר שהחשש העיקרי שלו הוא באמת מפאפאס, ולא מבן ארצו דבוראק למשל. אנחנו בחרנו להכניס את סברלה לכתבה הזאת, כי עם כל הכבוד לפאפאס, כמו במקרה הקודם של מתחריו של אלן ג'ונסון, זמנו יגיע. זאת חייבת להיות השנה של סברלה, כי לא יכול להיות שאתלט שהגיע לכזו תוצאה משמעותית בקרב 10, יפשל פעמיים באליפות העולם. הפעם, כל דבר חוץ ממדלית זהב יהיה פאשלה עבורו.

וחוץ מזה, בתחרויות קדם העונה הוא נראה מצויין. במפגש השנתי היוקרתי בגוטזיס, אוסטריה, סברלה ניצח את פאפאס וקבע את תוצאת השנה בעולם (8807 נק'). חוץ מזה, הוא גם הפגין כושר מדהים בתחרות אחרת שנערכה באוסטריה, בה היה צריך לגמור את קרב ה-10 ב-100 דקות במקום ביומיים. סברלה כמעט השיג שם 8000 נקודות, שזה אומר, שוב הישג מדהים.

חוץ מפאפאס יאיימו על סברלה אמריקאי נוסף, בריאן קליי, האלוף האולימפי ארקי נול, יון ארנר מגנוסון האיסלנדי, ואלכסנדר פוגורלוב הרוסי. ושוב, זו השנה של סברלה, ועם כל הכבוד למתחרים המצוינים האחרים, אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, אליפות העולם 2003 תהיה שלו.