כבר יותר משבועיים שאי אפשר לברוח ממכבי ת"א. כותרות תכניות הטלוויזיה, העיתונים ואתרי האינטרנט הקשורים לעולם הספורט, עסקו לאחרונה בעיקר בקבוצה אחת. בעיית המחנאות, השעיית קובי מוסא, ההפסד לז'ילינה, הבעיטה של גולדברג, האגרוף של שטראובר. האמת שכבר התרגלנו לכל השערוריות שהקבוצה הזאת מנפקת לנו בכל כמה ימים, אלא שפרק הזמן הנוכחי היה ארוך הרבה יותר מהרגיל ולכולם היתה הרגשה שמשהו גדול חייב לקרות. גם לקלינגר היה ברור שאי אפשר להישאר אדיש למצב והיום הוא החליט לפרק את החבילה והודיע על שחרורם המיידי של שני הכוכבים ומקבלי השכר הכי גדולים בקבוצה - טל בנין והקפטן אבי נמני.
מכבי תל אביב שמרה את הקלפים קרוב לחזה ולמרות שלכל העיתונאים שהגיעו היום בצהריים לקרית שלום היתה תחושה ברורה שמשהו גדול הולך לקרות, אף אחד לא היה מוכן להתחייב על כלום. קלינגר פתח את דבריו בהתנצלות על כך שלא היה זמין עבור העיתונאים במשך שלושת הימים האחרונים. הוא סיפר כי בפרק הזמן הזה, היתה מחשבתו טרודה בפתרון לבעיה החברתית הקשה שנוצרה בקבוצה וכי רק אתמול הוא הגיע למסקנה סופית על שחרורם של שניים מטובי השחקנים שצימחה המדינה הצנועה שלנו.
המאמן הצעיר סיפר על מערכת היחסים הסבוכה שלו עם השניים ועל ההערכה המקצועית הרבה כלפיהם, אבל הוסיף כי לא היה מנוס מהפרידה בין השניים. "החלטתי שאי אפשר להמשיך כך, יש לי מחויבות כלפי הבוס שלי, לוני, כלפי כל המערכת הזו שקרויה מכבי ת"א ובעיקר כלפי האוהדים. המחויבות היא מחויבות להצלחה. בשנה שעברה, שהיתה מאוד קשה עבורי למרות שנגמרה בהפי-אנד, אמרתי שמכבי רק תלך ותשתפר עם הזמן וצדקתי. השנה אני לא יכול לומר את זה, מפני שהקרע הוא עמוק מדי" קלינגר הדגיש שוב ושוב עד כמה חשובה לו אישיות השחקנים ולדבריו, אם הצד החברתי במכבי תל אביב היה טוב, "מכבי לא היתה רצה לאליפות, אלא היתה טסה". סביר להניח שיש משהו בדבריו.
אל תפספס
מי יתפוס עכשיו את המושכות?
קלינגר קיווה לפני כחודש שהשעייתו של קובי מוסא תזעזע את המערכת ותביא לקצת שקט תעשייתי. זה לא קרה. אחר כך הגיעו תקריות אחרות, עליהן סיפר המאמן: "אם בעונה שעברה עוד היה אפשר היה להמשיך ולשחק מפני שרק שני השחקנים לא דיברו זה עם זה, בימים האחרונים זה הגיע למצב ששחקנים לא אומרים שלום אחד לשני באימון הבוקר. במחנה האימונים בהולנד התיישבו לי על כר הדשא שתי קבוצות בשני קצוות, רק היה חסר שופט והיינו משחקים חמש על חמש". מישהו הזכיר לקלינגר שבעונה בה הוא היה מסוכסך עם אמיר שלח, מכבי לקחה דאבל. המאמן הצעיר שהגיע למכבי ת"א לפני 13 שנה כשחקן, רמז כי אז יכלו השניים להתעלות מעל העניינים האישיים למען התרכזות במטרות הקבוצתיות. הפעם, לא רק שזה לא קרה, אלא שהעניין החמיר עם הימים.
ההחלטה להיפרד משני מנהיגי המחנות העיקריים, אמורה להביא את הזעזוע שקלינגר מבקש לעשות. גם הוא וגם לוני דיברו על כך שהפתרון הקל היה להעביר את העונה הזו, אולי כמו שעשה קודמו בתפקיד, ניר לוין ולסיים במקרה הטוב עם איזה גביע קטן, או לדשדש בבינוניות במקרה הרע. אבל כנראה שאכן הגיעו מים עד נפש מבחינתם, אחרת אי אפשר להסביר כיצד הסכים קלינגר להיפרד משניים מהשחקנים הטובים ביותר שלו ולוני מכמה מאות אלפי דולרים.
הזעזוע לדעתו של קלינגר, אמור להביא למרכז הבמה שחקנים מרכזיים אחרים במכבי ת"א. אלו שניגנו כינור שני עד עכשיו בקבוצה. המאמן הזכיר את גדי ברומר ולירן שטראובר כמועמדים לרשת את סרט הקפטן והשאיר דלת פתוחה למנהיגי הצעירים טל בן חיים וברוך דגו כמי שאמורים ליטול על עצמם את המושכות. עכשיו כולם יצטרכו לתת מעצמם מאה אחוז ולהתיישר עם הקו של קלינגר, לפחות כך הוא מקווה.
קלינגר דיבר גם על חיזוק אפשרי וסיפר כי הוא בונה על מציאות זולות בחו"ל, הרבה יותר מאשר על הבאת שחקני רכש ישראלים. "השחקן הישראלי הוא יקר מאוד ואין לנו את הסכומים שהוא דורש," אמר קלינגר שהתכוון בעיקר להגעתו של עומרי אפק למועדון. "אפק הוא שחקן שהייתי מאוד רוצה לראות אצלי, אבל כרגע הוא לא פנוי מבחינתי." לגבי המגן הצ'כי דניאל טכוש, נרמז כי הוא לא ימשיך במועדון, כמו גם במקרה רודריגו גולדברג עימו נחתם חוזה המאפשר יציאה ושחרור מהיר מצד שני הצדדים. אבל קלינגר לא סוגר דלת עבור אף אחד ואפילו אינו פוסל חזרה לסגל של אורן זיתוני, שאם עזיבתו של בנין עשוי לקבל הרבה יותר דקות משחק בקישור האחורי של מכבי. "הכל תלוי במידת ההשקעה שלהם", אמר המאמן.
מבחינה כספית, הרי ששחרורם החד צדדי של נמני ובנין יעלה למכבי ת"א הרבה כסף, או יותר נכון, לבעלים לוני הרציקוביץ'. אם השניים יחליטו לשבת בבית ולא למצוא לעצמם קבוצה חדשה, יצטרך לוני להוציא מכיסו כשלושה מליוני דולרים (כל אחד מהשניים מרוויח בסביבות 700 אלף דולר נטו לעונה, כ-1.5 מיליון דולר ברוטו) לתשלום שכרם של השניים שמהווה ביחד כמעט 70% מתקציב המשכורות של המועדון. הרציקוביץ' הודיע כי הוא מוכן להקרבה הכלכלית לטובת הקבוצה ואמר: "הרבה יותר מדאיג אותי המצב הביטחוני והחברתי במדינה". נו טוב.
לוני התגאה לא פעם בכך שהפך שחקני עבר שהיו סמלים של המועדון, לבעלי תפקידים במכבי ת"א. כך עשה עם קלינגר, דריקס, טבק ואובארוב. לגבי אפשרות חזרה עתידית של מי שהוא אולי הסמל הצהוב הגדול ביותר, אבי נמני, אפילו בתפקיד אחר, אמר לוני, "מוקדם מדי לדבר על כך. אני לא מוחק אנשים, אם בעתיד תעלה אפשרות כזו נשקול אותה. בכל מקרה זה לא כמו המקרה של אנדז'י קוביקה". מעניין מה היו אומרים על כך איציק זוהר ואמיר שלח.