נבחרת הנשים של ישראל בהתעמלות לא יצאה לאליפות העולם בארצות הברית, בה תיוצג ישראל על ידי נבחרת הגברים בלבד. עובדה זו מסמנת את הסוף של ענף ההתעמלות בארץ בצורה שהכרנו אותו עד עתה. ענף ההתעמלות הישראלי בכלל וענף ההתעמלות לנשים בפרט, עומד על סף פשיטת רגל. 200 הילדים שעוד מתעמלים כאן בצורה רצינית, לא מהווים עתודה רצינית לענף שקרס, והעצוב מכל שהוא שהסיבה העיקרית הם מאבקים פוליטיים פנימיים.
עולם ההתעמלות הישראלי הוא ממלכה קטנה, ממלכת הורשביאקים. צבי הוא יו"ר הוועד האולימפי ואינו מרבה להתערב בענייני ההתעמלות - רק כשהוא באמת חייב. רענן הוא אחיו ששולט בפועל באיגוד ההתעמלות וזהבה היא המאמנת הבכירה ואישתו של רענן. דני בארי, יו"ר האיגוד, הוא למעשה חותמת הגומי של הורשביאקים. מעין גרסה מוקטנת של דני קסטן ז"ל תחת משטרו של שמעון מזרחי בכדורסל.
התעמלות אתם יודעים, גם אם אתם לא ממש מומחים, זה עניין של פוליטיקה בתחרויות בינ"ל וגם בתחרויות פנים ארציות. בשנים האחרונות שלטה מכבי קרית אונו בענף. מיכל מורלי, אחת המתעמלות המוכשרות שצמחו כאן, הפכה את האגודה למס' 1 והמאמנת שלה, זהבה ורשביאק, התקדמה בזריזות בסולם הדרגות.וכשמגיעים גבוה, מנסים לשמור על המקום בכל צורה שהיא. בענף כמו התעמלות בו אני רואה משהו אחד ואתה רואה משהו אחר ואוביקטיבות היא עניין סובייקטיבי, יותר קל לחזקים לשלוט. והורשביאקים, כמו שהבנתם, הם החזקים בסיפור.
סטפי זרוג, טלי ליאק ונוית מנגשה צורפו למיכל מורלי כדי שתהיה כאן נבחרת התעמלות רצינית. הקודקודים טענו שחבל שכל אחת מהבנות תתחרה בקבוצה עם בנות מהודו או אזרביג'אן והחליטו להקים נבחרת, שלמען האמת הייתה די מוכשרת. הארבעה הפכו תלויות אחת בשניה, כאשר החלום על הכרטיס לאתונה מלווה אותן בעבודה הקשה. האופזיציה לורשביאק נשכה שפתיים וכולם עבדו במעין שיתוף פעולה ספק מזוייף, רק כדי להביא את הבנות לאתונה. בתחרויות הפנימיות היה הבאלגן יוצא אל מעל לפני השטח. כולם דיברו על כך שאי אפשר לנצח תחרות ארצית, אם אתה לא מאגודת קרית אונו או מקומבן יחד איתה.
גם בנבחרת ישראל, הורשביאקים המשיכו לטפל במורלי שלהם בכפפות של משי. פה הברזה מאימונים, שם יכולת לא מרשימה, אבל במיכל לא נגעו. לאחרונה נפצעה מורלי. פציעה שכנראה גמרה לה ולנבחרת ההתעמלות את הקריירה.
מכיוון שמורלי נפצעה, כל הנבחרת לא יוצאת לאליפות העולם ומשמעות הדבר שהן לא יוכלו לעשות את הקריטריון האולימפי, ואתונה כבר לא מחכה להם. שלוש הבנות, כשקיבלו אתמול את ההודעה, פרצו בבכי קורע לב. החלומות על בייג'ינג 2008 הן הדבר היחיד שנוטע בהן תקווה כרגע, אבל מי יודע מה יהיה עד אז. אולי אם הן היו מתחרות עם מתעמלות מהודו, היה להן סיכוי להגיע לאתונה.
באיגוד ההתעמלות יש כאלה שאומרים שאולי עכשיו, כשהכל קרס אפשר להתחיל מחדש ולבנות משהו בריא יותר. האופזיציה לורשביאקים הולכת ומתחזקת והעובדה שנבחרת הבנות לא תגיע לאתונה, נחשבת בתוך הקליקות של הענף לכישלון מספיק גדול, בשביל לעורר תרעומת שתזעזע גם את הגורמים שלא קשורים לענף.
יש כאלה שאומרים שכל כך אכזרי הוא הגורל שזה פשוט מצחיק. הורשביאקים עשו הכל כדי לקדם את מיכל מורלי שלהם, ואז פציעה מרגיזה ולא הכרחית של ספורטאית מוכשרת, פגעה בהם ובענף ההתעמלות כולו.
אז מה היה לנו השבוע
שני המתאבקים הבכירים שלנו, יורי איבסייצ'יק וגוצ'ה ציציאשווילי, ננזפו על כך שהם הבריזו מתחרות בבון וקיבלו עונש של הפסקת מילגה לחודש אחד.
הסינים פתחו רשמית בהכנות לאולימפיאדת 2008 בכך שהם חשפו את הלוגו של המשחקים. ע"פ דיווחים כל העם הסיני כבר בטירוף ואחרי הסארס, כולם מדברים שם על האולימפיאדה.
המשלחת לאולימפיאדת הנוער חזרה מפריס עם שתי מדליות בג'ודו. היה מרגש ומעורר תקווה.
לאן השבוע
לכנסת. לפתיחת השנה האולימפית יחד עם כבודו, מר קצב. יהיה קטעים ואנחנו נהיה שם כדי לדווח לכם. כל הספורטאים יהיו שם בדיוק ב-13 לאוגוסט כדי להתחיל במסע המופלא, שנה בדיוק לפני האולימפיאדה.
השייטים יוצאים לתחרות הפרה אולימפית באתונה כדי להתחיל להתכונן ולהתרגל לתנאים שילוו אותם כשהם יהיו שם בשנה הבאה.