וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הפעם בגנואה לא מתכוונים לפשל

איזי עין דור

3.8.2003 / 19:37

סמפדוריה, אחת מקבוצות הפאר של איטליה, משוטטת כבר 4 שנים בליגה השניה. העונה היא חזרה לסירייה A, כשהמאמן נובלינו מסיים לבנות במהירות סגל חדש וחזק. בינתיים זה נראה טוב

כשמדברים על סמפדוריה, מיד חושבים על הקבוצה שלקחה אליפות היסטורית ב-91' ושנה לאחר מכן, עלתה לגמר גביע אירופה לאלופות הראשון בו החלו להשתמש בשיטת הבתים. אז פגשה קבוצתם של ויאלי, פאליוקה, ויירקובוד, טוניניו סרזו, לומברדו, קטאנץ ומאנצ'יני, את החבר'ה של קומאן, בגיריסטיין, זוביזארטה וחוליו סלינאס מברצלונה.

תקופת הזוהר של המועדון הגדול בעיר גנואה, הביא לאליפות היחידה שלו כאמור ב-91', בשנים בהן היה הכדורגל האיטלקי בשיאו ולאף אחד לא היה ספק איזוהי הליגה הטובה ביותר בעולם. מילאן זכתה שלוש פעמים בגביע והשלימה חמש הופעות בגמר בשבע שנים. סאמפ עשתה זאת בתווך ויובנטוס סיימה תקופה של 10 שנים, מתוכן ראינו את האיטלקיות מאכלסות את הגמר 9 פעמים. אף אחד לא יודע לדבר על קשר ברור, אבל בערך בתקופה בה נוצר חוק הבוסמן בו קבוצות יכלו להחתים יותר משלושה שחקנים זרים (בתנאי שהם מהאיחוד האירופי כמובן), החלו האיטלקיות לאבד מיתרנן.

מילאן התבססה על שלושה הולנדים, אינטר על הגרמנים, נאפולי על מארדונה אחד ושני ברזילאים וסמפדוריה הלכה על הקו המזרח אירופאי, כשהביאה את קטאנץ הסלובני ומיכאליצ'נקו הרוסי, ואח"כ החליפה את סרזו הברזילאי בסיניסה מיכאילוביץ' היוגוסלבי. כל עוד היה מותר להביא רק שלושה שחקנים זרים, הצליחו האיטלקיות להתמודד ללא קושי עם משכורות הכוכבים, אך ברגע שהתחרות הכתיבה הבאת יותר זרים ויותר כוכבים, התגלה הניהול הכושל של קבוצות הסירייה A במערומיו. לפחות של אלו שהן לא יובה, מילאן ואינטר העשירות.

הנפילה והתקומה

הראשונה להיעלם היתה נאפולי, שעם עזיבתו של מראדונה פשוט לא הצליחה להתרומם שוב. אח"כ הגיע תורה של טורינו, שעוד הספיקה לקחת אליפות בסוף שנות ה-80'. סמפדוריה היתה הבאה בתור וסימנה אח"כ את נפילתה הצפויה של פיורנטינה. כולן קבוצות פאר שכל שחקן היה חולם להגיע אליהן בעשור הקודם. רומא ולאציו שרדו את התקופה הקשה שהגיעה לשיאה עם תחילת המילניום ואף הצליחו לזכות בתארים, שממשיכים לעלות להן עד היום בקשיים כלכליים.

עד לעונת הירידה של סאמפ, ב-98/99, עוד הספיקו לשחק בשורותיה כוכבים כמו קלינסמן, קייזה, ורון, מיכאילוביץ', סיידורף ואורטגה, אך לאט לאט הכסף נגמר והשמות החלו לעזוב. סאמפ ירדה ועברה תהליך השתקמות ארוך, בו התקבלה החלטה מצד ראשי המועדון, כי נגמר עידן הביזבוזים על זרים בעלי שם שמשחקים כ"שכירי חרב". מעכשיו, כך הוחלט, מתבססים על שחקני בית ואם כבר מתחזקים ברכש, אז שזה יהיה איטלקי. וזה עבד. כשהיא מורכבת ברובה משחקנים צעירים תוצרת בית, הצליחה הקבוצה למלא בעונה שעברה את איצטדיון 'לואיג'י פראריאס' העירוני ועלתה בחזרה לליגה הראשונה.

מתכוננים לעונה הבאה

ההכנות לעונה הראשונה בסירייה A מזה 4 שנים, מצאו את מנהלי הקבוצה עם ארנק פתוח לשמחתו של המאמן ולטר נובלינו. בתוך ימים ספורים הוחתמו ארבעה שחקנים מצויינים וסאמפ הפכה לקבוצה הראשונה בליגה שהשלימה את הסגל שלה. נובלינו, שחקן עבר במילאן, שהצליח להעלות בתור מאמן גם את פיאצ'נזה, עשה את אותו הדבר גם אצל ה"דוריאני" בעונה שעברה וקיבל את הקרדיט להמשיך בעשייה.

השם הגדול ביותר שהובא, הוא דווקא שמו של השוער בן ה-34, פרנצ'סקו אנטוניולי. סאמפ חיפשה שוער עם ניסיון בליגה הראשונה והביאה מרומא את השוער הותיק, שאמור להחליף בין הקורות את לואיג'י טורצ'י, שאמנם צעיר ממנו רק בשנה, אך שיחק פחות בסייריה A (בעיקר באודינזה) וישאר בסגל כשוער שני.

כריסטיאנו דוני, קשר נבחרת איטליה במונדיאל הגיע מהיורדת הטרייה אטאלאנטה בכדי לחזק את הקישור ויעזרו לו כריסטיאנו זנוני ומאסימו דונאטי, שניהם הגיע בהשאלה מיובה ומילאן בהתאמה. דיאנה מפארמה ופאלקונה מבולוניה, הגיעו על מנת לחזק את הקו האחורי. מאסימו מאראצינה חלוצה של קייבו שבילה חצי שנה כמושאל ברומא ישלים חוליית חוד מסוכנת לצידו של פאביו באצאני, מלך השערים בעונה שעברה ולצידו של הרכש המשמעותי ביותר הקיץ, אטסושי יאנגיסאווה היפני, שפשוט לא מפסיק להרשית מאז החלה הקבוצה במשחקי ההכנה. בכלל, נובלינו נחשב למאמן התקפי במונחים איטלקיים ובסגל הוא מחזיק גם בכשרון קמרוני בן 19, בשם תומאס איוק, שעוד עשוי להפתיע העונה. גם שמו של החלוץ הארגנטיני המחונן של אסטודיאנטס, ארנסטו פאריאס, הוזכר כמועמד להגיע לגנואה.

בהגנה נשארו ננאד סאקיץ' היוגוסלבי שישלים עונה שישית במועדון ואלסנדרו גראנדוני הותיק שהגיע מלאציו לפני 6 שנים. בקישור ימשיך נובלינו להנות מביצועיו של יוגוסלבי נוסף שחווה עם הקבוצה את אותה עונת ירידה, ברטיסלאב זיבקוביץ', כשלצידו ישאר אנג'לו פאלומבו ופרנצ'סקו פלאקי המקומיים.

אפילו אם הוא לא יודה בזאת, נובלינו מכוון אל מקום בגביע אופ"א כבר בעונה הבאה, כשהוא יודע שהמשימה היא בהחלט ברת ביצוע, "יש רק שש או שבע קבוצות לפנינו. אנחנו יכולים לנצח כל קבוצה ביום טוב, אפילו אם המטרה העיקרית שלנו היא להישאר בליגה." כך, בשקט בשקט, יכולה להפוך סמפדוריה לאחת מהפתעות העונה באיטליה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully