עוד רגע וגם הבני דודים עוברים אותנו

אליפות העולם שנסתיימה בתחילת השבוע הכניסה את עולם השחייה להלם. ימבה של שיאים נפלו שם, כאשר החבורה הישראלית שלנו עם תחרות בינונית פלוס קצת המומה מהעובדה שהעולם קצת בורח.

התוצאות איכזבו את רוב המשתתפים וגם את הבוסים הגדולים. אמנם ורד בורכובסקי ויואב גת הבטיחו את המקום באולימפיאדה, אבל שאר החברים איכזבו.

חשבנו לצאת ולבדוק איפה עומדת השחייה הישראלית ביחס לשכנים שלנו. עם כל הכבוד לעובדה שאנחנו מתים לשחק אותה אירופה, גאוגרפית, אנחנו נמצאים בלבנט.

אז מה קורה בעולם הערבי? נעזרנו באורי שטיפט, עורך אתר האינטרנט של איגוד השחייה כדי שיעזור לנו לקבל מושג לגבי השחייה בעולם הערבי: "אין ספק כי יש כשרונות במדינות ערב, ולאט לאט השחיינים פונים לארה"ב ולארצות אחרות בכדי להתאמן ברמות הגבוהות. אני צופה כי בעתיד יהיו יותר ויותר שחיינים ממדינות ערב במיוחד לאור נפילת המשטרים באדיבות ג’ורג’ בוש.
לספורטאים הערביים יש כח רב והם מצטיינים בהרמת משקולות, היאבקות , ג’ודו ועוד. אם הם יתרגמו את זה לשחייה (מרחקים קצרים) אין סיבה שלא יתממש כל הפוטנציאל הזה. התשתיות במדינות אלו ותרבות השחייה עדיין בחיתולים אבל שוב המגמה היא של שיפור עקבי. אותו דבר אמור לגבי מדינות העולם השלישי. לא יכול להיות שמתוך מיליארד איש בהודו אין אף שחיין ברמה. הכל עניין של השקעה ותרבות ספורט".

נתחיל את המסע שלנו באלג'יר, שנחשבת למובילה בעולם הערבי. סלים אילס, שנחשב לשחיין הבולט במדינה הגיע באליפות העולם לתוצאות הבאות: 50 מטר חופשי – 22.74 שניות, מקום 17 100 מטר חופשי – 50.20 שניות, מקום 22.

סלים מחזיק בשיא אישי של 49.2 ב-100 מטר חופשי והוא התאמן בעבר בארה"ב. "האליפות האחרונה היוותה אכזבה עבורו לאחר שבאליפות לפני שנה בבריכות 25 מטר הוא סיים שלישי במרחק ל-100 מטר חופשי גם עם תוצאה טובה משיאו של יואב ברוק." מסביר שטיפט.
לשם השוואה, השיאים של יואב ברוק הם: 50 מטר – 22.79, 100 מטר – 50.14

עוד שחיין שכדאי לשים אליו לב הוא, סופיאן דייד, עם תוצאות של: 50 מטר חזה – 29.28 שניות, מקום 35 ו-100 מטר חזה – 1:03.01 דקות, מקום 29.

"נכון להיום הוא מנצח את אליפות ישראל והוא פחות או יותר ברמה של השיאים הישראליים". מעדכן שטיפט.

למרות הכל, לא שכחנו שאנחנו מדינה המונה 6 מיליון תושבים בלבד, כאשר במדינות ערב הסובבות אותנו, אליהן אנחנו מתייחסים, יש כ-250 מיליון.

אוסמה מלולי, התוניסאי, הוא כשרון ענק בן 19. לפני כשלוש שנים התחרה בתחרות עם אייל עילם, אחד הישראלים המובילים בנוער שלנו והצליח לנצח אותו לאחר קרב צמוד בכמה מאיות בודדות.

דיברו ועדיין מדברים על עילם, כאחד הכישרונות המבטיחים של השחייה הישראלית. מלולי כבר מקיים את ההבטחה. השנה הוא סיים, שנה ראשונה במכללת SMU שמדורגת בחמישיה הראשונה בארה"ב.
והוא נכון להיום השחיין הערבי הבכיר. עם תוצאות מרשימות באליפות העולם:

400 מטר מ.א. – 4:15.36 דקות, מקום 3 ומדלייה היסטורית.
200מטר מ.א. – 2:01.64 דקות, מקום 10.
400 מטר חופשי – 3:52.04 דקות, מקום 9.

מיותר לציין ששיאים אלו טובים יות מהשיאים של הישראלים מיקי חליקה ושי ליבנת.

אחמד חוסיין, השחיין לומד בארה"ב ויש לו מסתבר, תוצאות לא רעות: 50 מטר גב – 25.81 שניות, מקום 13 באליפות העולם. השיא של איתן אורבך – 26.20, של יואב גת – 26.64.

אצל הסורים עובדים על נער מוצלח במיוחד, נעים מוחמד מסרי, בן 17 שנכון להיום אלו התוצאות שלו:400 מטר חופשי – 4:11.49 דקות, מקום 46 800 מטר חופשי – 8:30.00 דקות, מקום 22
1500 מטר חופשי – 16:18.28 דקות, מקום 30.

"אלוף גיל 17 בישראל מיכאל דימיטרייב מעט יותר טוב מהסורי." מעריך שטיפט.

אז כפי שניתן לראות המצב, לא שוס. למעשה כשמסתכלים על מפת החלוקה, רואים שחוץ מהרשות וירדן, עוד שניה וגם העולם הערבי יראה לנו את הגב.

לפחות בנשים עדיין יש לנו מה למכור. ושטיפט מסביר לנו למה: "בנשים המצב לא מזהיר במדינות ערב בגלל הדת. בעבר הייתה שחיינית מצרית בשם ראניה אל ראוני שהיייתה בקשר טוב גם עם המשלחות הישראליות והייתה ברמה של 20 הראשונות באליפות העולם."