מתיחות קשה בין השחקנים להנהלה בבית"ר ירושלים

יום שני בערב. בן לוז יושב עם ראשי בני יהודה. רגע לפני שהוא חותם הוא מבקש הפסקה קצרה בשביל שיחת טלפון. אלי אוחנה המתין לשיחה הזו אבל קיווה לקבל בשורות אחרות: "בני יהודה מוכנים לתת לי את מה שביקשתי", אמר לוז לאוחנה. " אם תגיד לי עכשיו שאתה משלם לי רק עשרים אלף דולר פחות אני בא לשחק אצלך בבית"ר". אוחנה, שסימן את לוז כיעד רכש מרכזי, הבין שהתוכנית שלו נופלת ונותר חסר אונים. "אני לא יכול לשלם לך את הסכומים האלה, אז שיהיה לך בהצלחה ילד", חתם המאמן. אגב, הסכום שתשלם בני יהודה ללוז, הסכום שבית"ר מתקשה להתחרות עליו אפילו לאחר ההנחה של השחקן, מוערך בכתשעים אלף דולר לעונה הבאה. את הסכומים שבן לוז יקבל בבני יהודה, שילמו בבית"ר בעונה שעברה לשחקנים שהגיעו כדי להשלים את הסגל, כמו מיקי עטייה. אלא שבית"ר של היום כבר מתנהלת בצניעות. אוחנה מצידו מסרב להרים ידיים. ביום ראשון הוא ישב עם מאיר פניג'ל שש שעות במשרדים בגבעת שאול, ניסה להוציא יש מאין ושוב לא הצליח. סוכנים ועורכי דין שמבקשים לשדך לבית"ר שחקנים נתקלים בתשובה זהה: "אין לנו כסף". גיא עזורי, מאאמן הכושר המיועד, סיפר השבוע לאוחנה שהוא מקבל עשרות פניות משחקנים שמוכנים לשחק תמורת כסף קטן. הבעיה היא שלבית"ר אין אפילו כסף קטן.הדרישה הראשונית של אוחנה מבעלי הבית הייתה לצרף ארבעה שחקני רכש: בלם קדמי, קשר אחורי, קשר קדמי וחלוץ. מחוסר ברירה הצטמצמה הרשימה הזאת לשתי העמדות הראשונות, והמאמן מבין שהשתיים האחרות מוגדרות כלוקסוס.

השבוע התארח אוחנה בחתונתו של מאמן מכבי פ"ת גיא לוזון. בין הרמי מרטין והברכות ניגש אבי לוזון אל אוחנה וביקש לשמוע על תוכניותיו לעונה הקרובה. "אין לי אפילו עשרת אלפים שקל לרכש", טען אוחנה באוזניו. לוזון ענה שהוא לא מאמין ואוחנה חייך: "זה בסדר, גם אני לא האמנתי". עד שבבית"ר ימצאו כמה שקלים לרכש, מתרכזים בקבוצה בעיקר בנסיונות להוריד מהגב את החובות. ביום חמישי שעבר קפץ אברם לוי לחופשה באילת ועל הדרך שילם לדמיטרי אוליאנוב, שנפש שם גם הוא, את הכסף שחייבים לו. דניס לכטר, סוכנו של האוקראיני, פנה לפני כמה ימים לאוחנה וביקש לעניין אותו בהמשך הרומן, אבל המאמן ענה בלקוניות: " אני לא רוצה אותו".

ביום ראשון הגיעו עופר טלקר וכפיר אדרי למשרדי הקבוצה. טלקר הודיע שעד שהוא לא רואה את שלוש המשכורות שחייבים לו, הוא לא מקצץ שקל. " תשימו לי את הכסף על השולחן", הוא שב וחזר באזני פניג'ל, "ואז אוריד לכם עשרה אחוז מהחוזה". היו"ר הסביר שכסף מזומן אין לו וביקש מטלקר להסתפק בארבעה צ'קים דחויים. טלקר גיחך והשיב: "כמה פראייר אני נראה לך?". הבא בתור היה אדרי. השאלה הראשונה שהעסיקה את הקשר הייתה אם בית"ר מעוניינת בו לעונה הבאה. " אנחנו מחכים לראות מה יהיה", הסביר פניג'ל, "בינתיים אנחנו לא מתכננים כלום". כמו טלקר, גם אדרי לא הסכים לדיל. בית"ר חייבת לו שלוש משכורות שמסתכמות ב-39 אלף דולר, וההצעה הייתה לסגור את החוב בארבעה צ'קים שווים. אדרי סירב. ביום שני הגיעו למשרדים דוד אמסלם וז'אן טלסניקוב. האחרון נכנס לחדר והחליף נשיקות עם אוחנה. "עכשיו אתה רוצה שהוא יתן לך חוזה" ,זרק לו פניג'ל בצחוק. טלסניקוב ביקש לסגור עניינים ופניג'ל אמר לו, " לך לאברם, איתו אתה מסתדר יותר טוב". טלסניקוב היה היחיד שהסכים לקבל את החוב בחמישה צ'קים דחויים. " יש לי סבלנות", הוא אמר ללוי, " וכל מה שמעניין אותי זה לשחק בבית"ר". אלא שבעניין הזה אף אחד לא ממהר לסגור איתו. הבא בתור ברשימה היה דוד אמסלם, שדי זעם על ההצעה של בית"ר לפרוס לו את החוב. "אני לא מאמין לכם", אמר לפניג'ל ולוי. "מי יספוג את הריביות על הצ'קים, אתם ?, מי מבטיח לי שהצ'קים האלה לא יחזרו ? אתם חושבים שאני מטומטם? כסף שהייתם צריכים לשלם לי לפני ארבעה חודשים אני אקבל בצ'קים בעוד חמישה חודשים? אין לי מה לדבר איתכם, אני הולך.

בסיום סבב השיחות היה לשחקנים הרבה מה להגיד על ההתנהלות של בית"ר, אחד מהם אמר: " אם לא יסגרו איתנו את החובות, אלי יקבל בשנה הבאה קבוצה ממורמרת בלי טיפת מוטיבציה, שלא תעשה כלום על המגרש. אף אחד מאיתנו לא מתכוון לוותר להם על כלום. פניג'ל רוצה להפוך את בית"ר לאירגון התנדבותי, אבל לא ניתן לעשות את זה על הגב שלנו".

השבוע נשלחה לביתו של משה דדש עצומת אוהדים ובה כ-150 חתימות. העצומה קוראת לדדש לשוב לניהול שוטף של בית"ר. " הקבוצה שלנו הפכה לבדיחה של הליגה", נטען בה בין השאר, "ולספקית הנקודות הראשית של כל הקבוצות.. ההנהלה הנוכחית בראשותו של מאיר פניג'ל חסרת מושג מינימלי בניהול קבוצה ועושה אינספור טעויות קריטיות שרק בגללן הגיעה קבוצתינו לדרגת השפל שהיא נמצאת בה כיום...לצערנו לא רואים באופק שום נסיון או כוונות מצד ההנהלה הנוכחית ללמוד משגיאות העבר או לשנות את תפיסת הניהול, ומכאן ועד לאובדן מוחלט של הקבוצה הדרך קצרה ביותר...רק אדם כמוך, שאוהב את הקבוצה באמת ובתמים ושישי לו ידע ונסיון אדירים כשלך, מסוגל להבריא אותה ולהחזיר אותה להיות קבוצה עממית, תוססת, מלהיבה ודורסנית...

משה דדש בתגובה: "אני לא רוצה לומר משהו שיתפרש לא כשורה. העצומה מחמיאה".