"קונססאו אסר נוטלה, ומאז הם לא אפשרו אותה. הוא בחור טוב, אני אוהב אותו, אבל היו לו שיטות קשות, בסגנון היטלר". כאורח בפודקאסט הסרבי SS Calcio, סטרחיניה פאבלוביץ' דיבר בהרחבה על החוויה האיטלקית שלו במילאן, וסיפק כותרות מפתיעות.
הבלם התחיל במערכת היחסים שלו עם מאמנו לשעבר, הפורטוגלי סרג'יו קונססאו, שעבד במועדון מדצמבר 2024 עד מאי 2025: "אנחנו נוסעים למשחק חוץ ובמלון יש הפרדה. השחקנים נמצאים בינם לבין עצמם, וכל היתר נשארים בחוץ. מגיני ברכיים ומרפקים הם חובה באימונים, בין אם הטמפרטורה מתחת לאפס או 35 מעלות - הם חייבים להיות שם. שלושה ימים לפני משחק, כמה שחקנים הלכו להופעה עד 23:00. היו לו עוזרים, או מרגלים, שדיווחו לו, והוא עשה מזה כזה קרקס שבמשחק הבא אף אחד מאותם חמישה או שישה שחקנים לא הורשה לעלות למגרש".
עוד סיפר על קונססאו: "בפגישה הראשונה שלו כמאמן מילאן הוא איחר ב-40 דקות. כל השחקנים וההנהלה חיכו לו. הוא היה במשרד שלו. הוא רצה שכולם יבינו מי הבוס. הוא עשה את זה בכוונה".
על מסימיליאנו אלגרי אמר: "תחתיו התקדמתי הכי הרבה מאז שהגעתי לאיטליה. כבלם יש לי מהירות טובה, כוח ויכולת לצאת עם הכדור. אני גם יכול לעלות קדימה ולהבקיע, אבל ההיבט הטקטי תמיד היה נקודת חולשה אצלי. למדתי את היסודות רק כשהצטרפתי לקבוצה הבוגרת של פרטיזן. בהתחשב באופן שבו האיטלקים רואים כדורגל, הייתי קצת באיחור, כי השחקנים שלהם מתחילים להבין מושגים מסוימים מגיל צעיר מאוד".
על היריבים הכי קשים: "מבחינה פיזית, המשחק הקשה ביותר היה ללא ספק מול רומלו לוקאקו. אבל גם מרכוס תוראם. הוא חזק, מהיר וטוב מאוד עם הכדור ברגליים. עם לאוטרו, לעומת זאת, צריך להיות מאוד זהירים בתוך הרחבה: אם לא נשארים צמודים אליו, הוא יבקיע. אי אפשר להשאיר לו שום שטח".
על חברו לקבוצה דייגו מוריירה, שאביו אלמאמי מוריירה שיחק בפרטיזן בין השנים 2007-2011: "הוא בחור פנטסטי, ממש חכם. הוא יודע כמה מילים בסרבית. פגשתי את אבא שלו במהלך אימון. דיברנו על פרטיזן, כמובן. היה ממש נחמד לראות אותו. אני זוכר אותו מהתקופה שבה שיחק בסרביה. אני הרבה פעמים צוחק עם מוריירה ואומר לו שבסוף הקריירה אנחנו צריכים לשחק לפחות עונה אחת בפרטיזן. אני מזכיר לו שאני מבוגר ממנו בשלוש שנים, אז הוא יצטרך להקריב קצת כדי שנוכל לחזור יחד. הוא באמת בן אדם טוב. יש אווירה פנטסטית בקבוצה שלנו. זה באמת תענוג להיות במילאן".
