הסיום המטורף בין אולימפיאקוס למכבי תל אביב ממשיך להיות שיחת היום בכדורסל האירופי, ולא קשה להבין מדוע. שלשה כמעט בלתי אפשרית של סשה וזנקוב מחצי מגרש, יתרון שנראה בטוח לחלוטין בהארכה ושלשת ניצחון של קורי ג'וזף בשנייה האחרונה - בתוך דקות ספורות הפך משחק שכבר היה בידיים של הצהובים לאחד ההפסדים האכזריים שלהם בשנים האחרונות.
אך עד כמה באמת בלתי סביר היה מה שקרה בלימסול? יצאנו לבדוק עד כמה קרובה הייתה מכבי לניצחון בסיועו של מודל סטטיסטי שניתח אלפי משחקי יורוליג משני העשורים האחרונים.
המספר הראשון ממחיש את גודל הפספוס. שמונה שניות לסיום הזמן החוקי, כשמכבי הובילה 82:78, העניק לה מודל ההסתברויות של אתר 6.75 Analytics סיכוי של לא פחות מ-97% לנצח.
כלומר, לפי המודל, רק בשלושה מתוך 100 מצבים דומים הייתה הקבוצה המובילה צפויה להפסיד. מכבי הייתה צריכה לשרוד שניות בודדות, אבל אז כידוע הגיע וזנקוב הפנומנלי. הבולגרי קיבל את הכדור לאחר שגיאה קשה של ים מדר, ושחרר שלשה מטורפת מחצי מגרש, שהשוותה את התוצאה ל-82:82 ושלחה את המשחק להארכה.
וזנקוב, שסיים את הערב עם 37 נקודות ושש שלשות מ-10 ניסיונות, סיפק את אחד המהלכים הגדולים של העונה. אחרי הקליעה, המודל כבר הציג חלוקה שווה לחלוטין: 50% סיכוי לכל קבוצה לנצח.
אלא שהנס הראשון התברר רק כהקדמה. בהארכה הצליחה מכבי שוב להשיג יתרון משמעותי, וכשנותרו 28 שניות לסיום הוליכה 95:91. אולימפיאקוס הייתה צריכה לייצר מהלך כמעט מושלם כדי להפוך את התוצאה. אוון פורנייה קלע שלשה וצימק ל-95:94, בונזי קולסון איבד ברשלנות את הכדור אחרי הוצאת החוץ, וקורי ג'וזף ניצל את ההזדמנות עם שלשה בשנייה האחרונה.
גם כאן הנתונים ממחישים את גודל המחדל. לפי המודל, שלשת הניצחון של ג'וזף הורידה את סיכויי הניצחון של מכבי ל-1.6%, לאחר צניחה של 92 אחוזים. כלומר, לפני הזריקה המכריעה עמדו סיכויי הניצחון של הצהובים על 93.6% מבטיחים. כך, גם בהארכה, מכבי הצליחה לבעוט בדלי כנגד כל הסיכויים.
בצל הניסים של היוונים הנתונים המקצועיים חושפים הסבר נוסף להפסד האכזרי. אולימפיאקוס קלעה 18 שלשות מ-39 ניסיונות, 46.2%, לעומת 11 מ-38 של מכבי, 28.9%. מדובר בפער של שבע שלשות מוצלחות ו-21 נקודות מחוץ לקשת. מנגד, הצהובים היו יעילים יותר בתוך הקשת, עם 22 קליעות מ-35 ניסיונות לשתי נקודות, לעומת 16 מ-29 של היוונים.
במאבק הריבאונדים היה דווקא למכבי יתרון משמעותי - 41 לעומת 23. הצהובים הורידו 18 ריבאונדים יותר, אבל לא הצליחו לתרגם את היתרון העצום הזה לניצחון. מכבי הייתה טובה יותר בכמה מהמדדים החשובים ביותר, אך הפער העצום בקליעה משלוש, יחד עם הטעויות ברגעי ההכרעה, עלו לה ביוקר.
גרף החמישיות של המשחק מספק זווית מעניינת נוספת. החמישייה של מכבי שכללה את ארמנדו בייקוט, ג'ימי קלארק, בונזי קולסון, רומן סורקין וקיטון וואלאס סיימה את 9.3 הדקות שבהן שיחקה יחד בפלוס 16. חמישייה נוספת, שלא זכתה ליותר מידי קרדיט, כללה את בולדווין, בריסט, הורד, מדר ותייס, סיימה בפלוס 6 ב-6.3 דקות.
ההשוואה המתבקשת היא כמובן לשני רגעים שהפכו לחלק מהמיתולוגיה של מכבי תל אביב. ב-2004, מול ז'לגיריס, הצהובים פיגרו בשש נקודות כשנותרו 15.7 שניות. שתי החטאות עונשין של הליטאים ושלשה בלתי נשכחת של דריק שארפ כפו הארכה, שבה מכבי ניצחה 99:107. ב-2014, מול מילאנו, מחקה מכבי של דייויד בלאט פיגור של 12 נקודות בפחות משתי דקות, בדרך לניצחון 99:101 בהארכה.
בשני המקרים מכבי הייתה זו שחוללה את הבלתי אפשרי. הפעם, בלימסול, התסריט התהפך. אולימפיאקוס הייתה זו שהצליחה להינצל פעמיים, תחילה משלשה מחצי מגרש של וזנקוב, ובהמשך משתי שלשות רצופות של פורנייה וג'וזף, כשביניהן איבוד כדור קריטי של הצהובים.
המשחק בלימסול לא היה הקאמבק הגדול ביותר בתולדות המפעל מבחינת הפרש נקודות, אך החריגות שלו הייתה בתזמון ובמספר הפעמים שבהן אולימפיאקוס השכילה להציל את עצמה כשהסיכויים נטו בבירור לצד של המארחת. האם החבורה של קטש תצליח להרים את עצמה אחרי המפלה הצורמת? ימים יגידו.
