לוס אנג'לס לייקרס ממשיכה לדהור, אבל את ההצגה הלילה (בין שלישי לרביעי) גנב דווקא קוונטין גריימס. הגארד בן ה-26 התפוצץ עם שיא קריירה של 47 נקודות, כולל 10 שלשות, והוביל את קבוצתו לניצחון דרמטי 114:118 בהארכה על שארלוט הורנטס. הלייקרס חזרו מפיגור של 18 נקודות, רשמו ניצחון תשיעי ברציפות ושיפרו את מאזנם ל-2:13, הטוב בליגה.
גריימס סיים עם 16 מ-24 מהשדה, 10 מ-14 לשלוש ו-5 מ-6 מקו העונשין, לצד 6 ריבאונדים ו-3 אסיסטים. הוא קלע 21 נקודות ברבע האחרון בלבד, כולל 5 שלשות מ-6 ניסיונות, ובשלב מסוים קלע 14 נקודות רצופות כדי להחזיר את הלייקרס למשחק. הרגע הגדול הגיע כשנותרו 1.7 שניות לסיום הזמן החוקי. שארלוט הוליכה 108:111, אבל לוקה דונצ'יץ' מצא את גריימס פנוי מעבר לקשת, והגארד צלף את השלשה העשירית שלו במשחק כדי לכפות הארכה. בכך הצטרף לקובי בריאנט כשחקן השני בלבד בתולדות הלייקרס שקולע לפחות 10 שלשות במשחק אחד (קובי קלע 12 שלשות מול סיאטל בינואר 2003).
"זה כבוד ללבוש את החולצה הזאת ולהיות מוזכר לצד שחקן כמוהו", אמר גריימס הנרגש בסיום, כשנשאל על ההישג ההיסטורי וההשוואה לבריאנט. מי שתרם לא פחות לסיפור היה דונצ'יץ', שסיים עם 36 נקודות, 7 אסיסטים ו-6 ריבאונדים. הסלובני, שיכול היה לקחת בעצמו את הזריקה המכרעת, זיהה את היד החמה של חברו לקבוצה ומסר לו את הכדור. מאמן הלייקרס, ג'יי ג'יי רדיק, סיפר בסיום עד כמה דונצ'יץ' היה נחוש לאפשר לגריימס להמשיך להוביל את ההתקפה.
"כשדונצ'יץ' חזר למשחק ברבע הרביעי, הוא המשיך לבטל כל תרגיל שקראתי", גילה רדיק. "הוא פשוט אמר לי, 'לא, אני מנסה להעביר את הכדור לקיו'. הוא הבין מה קורה. פעם טענו שהתיאוריה של היד החמה הופרכה, אבל עכשיו קיבלנו אישור שהיא אמיתית. היא בהחלט הייתה אמיתית הלילה. קיו פשוט היה באזור קליעה פנטסטי" דונצ'יץ' עצמו הסביר מדוע בחר להעביר את הבמה לחברו: "הוא נכנס לקצב, הוא החזיר אותנו למשחק. ניסינו להעביר אליו את הכדור, כמו שהגיע לו. איזה משחק מדהים שלו".
רדיק גם הסביר מתי הבין שגריימס נמצא בדרך לערב מיוחד: "אני חושב שזה היה כשהוא קלע שתי שלשות רצופות. השנייה, לדעתי, הייתה במעבר. כשהוא קולע טוב, יש לזריקה שלו קשת גבוהה יותר, נקודת שחרור גבוהה יותר, והכדור לא יוצא שטוח. הוא זרק טוב כל הלילה. בשלשה ששלחה אותנו להארכה הייתה לנו זווית ראייה טובה מאוד, והכדור נראה בדרך פנימה מהרגע שעזב לו את הידיים. אבל שתי השלשות הרצופות ברבע הרביעי היו הרגע שבו הבנתי שזה משהו אחר. שהוא באזור".
גם מבחינת המאמן, ההופעה הזו עשויה להיות נקודת מפנה עבור הגארד, שהצטרף לקבוצה בקיץ. "זו נקודת ייחוס בלתי רגילה עבורו. בכל פעם שאתה קולע 40 נקודות ב-NBA, זה נהדר. אבל לעשות את זה בלילה כזה, כשהקבוצה בפיגור ולעיתים נראה שאתה כמעט לבד מחזיר אותה למשחק, זה היה מדהים לראות".
רדיק סיפר גם על העבודה האישית עם גריימס ועל הניסיון להתאים אותו לקבוצתו החדשה: "דיברנו לפני כמה ימים, ואחד הדברים החשובים מבחינתו הוא שאם הוא משחק בלי הכדור, הוא צריך להרגיש שהוא נגע בכדור ושהוא נכנס לקצב. אנחנו מנסים לשלב יותר מהלכים שבהם הוא מוביל את הכדור בתחילת הרבע השני והרביעי. זו קבוצה חדשה, ואנחנו עדיין לומדים איך להוציא את המקסימום מכל שחקן".
המאמן אף גילה שגריימס התמודד לאחרונה עם פציעה באצבע ביד הקולעת, שהייתה נפוחה במשך שבוע. "אני לא יודע מה בדיוק השתנה אצלו עכשיו", אמר רדיק. "מה שזה לא יהיה, שימשיך ככה. כנראה שצריך להמשיך ללכת עם היד החמה".
Q: "Did you know it was good when you let it go?" GRIMES: "Oh yeah, that's cash right there." Quentin Grimes (47 PTS) had full faith in his ability to tie the game near the end of regulation ? https://t.co/MpqpPtrzV4
— NBA (@NBA) November 18, 2026
לצד ההופעה ההיסטורית של גריימס, דונצ'יץ' התייחס גם לערב המתסכל שעבר עליו באופן אישי. הסלובני התקשה להתמודד עם ההגנה הפיזית של שארלוט, הסתבך בבעיית עבירות כבר ברבע הראשון והודה שהיה עליו להפגין יותר איפוק. "אני צריך לעשות עבודה טובה יותר בלהיות מרוכז במשחק", אמר. "היה הרבה תסכול, ואני לא יכול לאפשר לזה לקרות לי".
למרות הקשיים, הלייקרס הוכיחו אופי והמשיכו ברצף הטוב בליגה. "לא שיחקנו טוב במיוחד, ואני לא אימנתי טוב במיוחד", הודה רדיק. "אבל השחקנים לא ויתרו. אחד הדברים שרצינו להיות כקבוצה הוא עמידים מנטלית. בכל משחק יש אתגרים שונים, וככה בונים חוסן". דונצ'יץ' הסכים עם מאמנו והדגיש את העומק של הקבוצה: "בכל משחק מישהו אחר יכול להיות הגיבור, אבל כולנו בזה ביחד".
הכוכב הסלובני גם סיפר שהחיבור בין השחקנים החל להיבנות עוד במהלך הקיץ, כשחלק מהקבוצה נסע יחד לסלובניה: "אני חושב שהיה טוב לקבוצה להיות יחד, כי יש לנו הרבה שחקנים חדשים ורצינו להכיר אחד את השני. אבל כשהתחלנו את מחנה האימונים, ראיתי הרבה פוטנציאל בקבוצה הזאת. בסופו של דבר יש לנו כימיה נהדרת, וזה מאוד חשוב לדעתי. אני חושב שהחבורה הזאת מיוחדת. אנחנו פשוט מסתדרים ממש טוב ביחד".
גם רדיק התייחס לחיבור המיוחד שנוצר בחדר ההלבשה, וסיפר על ארוחת ערב קבוצתית בלאס וגאס שנמשכה שעתיים. "עברתי בין השולחנות, החשבון כבר הגיע ושולם, וכשקמתי ללכת שמתי לב שאף אחד לא עזב ואף אחד לא היה בטלפון שלו. כולם פשוט רצו להיות שם. יש משהו מיוחד בחבורה הזאת. זה לא אומר שכל קבוצה מיוחדת זוכה באליפות, אבל יש כאן קבוצה מיוחדת של אנשים".
