וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

במרחק יריקה: היריבות הלא נגמרת בין גרמניה להולנד

גמר מונדיאל שהותיר צלקת, חולצה שהפכה לנייר טואלט וצמד יריקות שנכנסו להיסטוריה. לקראת המפגש ה-50 בין גרמניה להולנד, חזרנו לרגעים שהפכו את המאבק בין השכנות לאחת היריבויות הגדולות והטעונות בכדורגל העולמי (21:45, ספורט4)

תקציר: סרביה - גרמניה 3:1/ספורט1

יש מדינות שכנות שמסתפקות בסכסוכים מדיניים, ויש את גרמניה והולנד, שהפכו את מגרש הכדורגל לזירת ההתחשבנות העיקרית והאהובה עליהן. שתי מדינות שחולקות גבול של מאות קילומטרים עם קשרים כלכליים ותרבותיים עמוקים, אך במשך עשורים רבים, כל מפגש ביניהן היה הרבה יותר ממאבק על שלוש נקודות - הוא הפך הזדמנות לנקמה, השפלה סגירת חשבונות ישנים ובעיקר כדי להוכיח מי באמת עדיפה על שכנתה.

הערב (שני, 21:45, ספורט4) שתי האימפריות האירופאיות ייפגשו באצטדיון האולימפי בברלין בפעם ה-50 בהיסטוריה, ובניגוד לחלק מהמפגשים הקודמים, להתמודדות הפעם משקל גדול עוד יותר.

גרמניה המדשדשת של יורגן קלופ נמצאת בסכנת הדחה מליגת האומות, בעוד הולנד המרעננת של צ'אבי מגיעה בעמדת יתרון. אבל כדי להבין למה הקרב הזה עדיין מעורר כל כך הרבה אמוציות, צריך לחזור לכמה מהרגעים המטורפים בתולדות הכדורגל האירופי.

שחקן נבחרת הולנד פרנק רייקארד לאחר שירק על רודי פלר מנבחרת מערב גרמניה/GettyImages, Bongarts

24 ביוני 1990, מילאנו. פרנק רייקארד ורודי פלר עומדים זה לצד זה במהלך משחק שמינית גמר המונדיאל בין הולנד למערב גרמניה. לפתע, הקשר ההולנדי יורק לעבר שערו של החלוץ הגרמני. פלר הזועם פונה לשופט, אך סופג בעצמו כרטיס צהוב בעקבות מחאותיו.

כעבור זמן קצר השניים מתעמתים שוב, הפעם ברחבה, והשופט הארגנטינאי חואן קרלוס לוסטאו מחליט להרחיק את שניהם. בדרך לחדרי ההלבשה רייקארד לא מתאפק ויורק פעם נוספת, הפעם לעבר עורפו של פלר. התמונות עושות את דרכן לכל רחבי העולם, והופכות לאחד הסמלים המכוערים והמפורסמים ביותר של היריבות בין המדינות.

גרמניה ניצחה באותו ערב 1:2, משערים של יורגן קלינסמן ואנדראס ברמה, והמשיכה עד לזכייה בגביע העולם. אבל הסיפור ששרד את מבחן הזמן לא היה דווקא התוצאה, אלא שתי היריקות שהפכו את רייקארד לגדולי השנואים במדינה.

שנים לאחר מכן הודה ההולנדי שטעה והתנצל בפני פלר. "באותו יום טעיתי. לא הייתה שום קללה. תמיד היה לי הרבה כבוד לרודי פלר", סיפר. "דיברתי איתו אחרי המשחק והתנצלתי. אני שמח מאוד שהוא קיבל את ההתנצלות".

אלא שאז הגיע אחד הפרקים המשעשעים ביותר בסיפור: ב-1996, שש שנים אחרי העימות שהסעיר את העולם, השניים כבר הצטלמו יחד לפרסומת הולנדית לחמאה. הסיסמה הייתה: "עם חמאה אמיתית אפשר להחזיר אותם לשולחן". מי אמר שאין סוף טוב גם לסיפורים שמתחילים ביריקה?

sheen-shitof

עוד בוואלה

גיל המעבר: התקופה שמגיעה בלי הוראות הפעלה

בשיתוף כללית

יוהאן קרויף בגמר מונדיאל 1974/AP

אבל היריבות בין גרמניה להולנד נולדה הרבה לפני שרייקארד ופלר בכלל הגיחו לעולם. המפגש הראשון נערך ב-24 באפריל 1910 בארנהיים והסתיים ב-2:4 הולנדי. בהמשך קיבלו המשחקים גם משמעות פוליטית, במיוחד על רקע עליית הנאצים לשלטון בגרמניה. בדצמבר 1938, בעקבות אירועי ליל הבדולח והחשש מהפרות סדר, נאסר לקיים משחק מתוכנן בין הנבחרות ברוטרדם.

אחרי מלחמת העולם השנייה נדרשו שנים עד שהנבחרות חזרו להיפגש, ורק ב-1956 נערך המשחק הראשון ביניהן לאחר המלחמה. הולנד ניצחה אז 1:2 בדיסלדורף את אלופת העולם המכהנת, אבל הרגע המכונן שהפך את היריבות לעניין לאומי של ממש הגיע כמעט שני עשורים מאוחר יותר.

7 ביולי 1974, מינכן. הולנד של יוהאן קרויף ורינוס מיכלס הייתה הדבר הכי קרוב ליצירת אמנות על מגרש כדורגל. הכדורגל הטוטאלי שלה סחף את העולם, והשחקנים ההולנדים הגיעו לגמר המונדיאל מול מערב גרמניה כשהם משוכנעים שביכולתם להשלים את המסע ההיסטורי.

בצד השני עמדה נבחרת גרמנית קשוחה, מאורגנת ומנוסה, עם פרנץ בקנבאואר, גרד מולר ואולי הנס. ואז הגיע אחד ממהלכי הפתיחה המפורסמים בתולדות הכדורגל: ההולנדים הניעו את הכדור 16 פעמים ברציפות ללא הפרעה עד שקרויף האגדי פרץ לרחבה והוכשל על ידי הנס.

כבר בדקה הראשונה הצביע השופט האנגלי ג'ק טיילור על הנקודה הלבנה, וכעבור 88 שניות מתחילת המשחק העלה יוהאן ניסקנס את הולנד ליתרון. גרמניה עוד לא נגעה בכדור וכבר הייתה בפיגור בגמר המונדיאל.

זו הייתה הפעם הראשונה שבה נשרק פנדל בגמר, והשער המהיר ביותר בתולדות משחקי הגמר. אלא שהפתיחה החלומית הסתיימה בסיוט הולנדי. פול ברייטנר השווה בפנדל בדקה ה-25, וגרד מולר השלים מהפך בדקה ה-43. גרמניה ניצחה 1:2 והניפה את הגביע, בעוד הולנד, שהעניקה לעולם את אחד מסגנונות המשחק המהפכניים בהיסטוריה, נאלצה להסתפק במחמאות ובסגנות.

מרקו ואן באסטן שחקן נבחרת הולנד/GettyImages, Bongarts

ההפסד הזה הפך לטראומה לאומית. עבור הולנדים רבים, לא היה מדובר רק בהחמצת ההזדמנות לזכות לראשונה בגביע העולם, אלא בתבוסה כואבת במיוחד דווקא לגרמנים. "הפסדנו את המשחק הזה, אבל כולם דיברו על הנבחרת שלנו ועל הכדורגל שלנו", אמר לימים ניסקנס.

"הגיע לנו לנצח בגמר הזה". גם רנה ואן דה קרקהוף, שהיה שותף לאותו מסע, הודה שהכישלון היה בלתי נסבל: "זו הייתה קטסטרופה, הרבה יותר גרועה מההפסד לארגנטינה ב-1978. אם היינו מפסידים לנבחרת אחרת, כמו אנגליה, זה לא היה נורא כל כך". עבור ההולנדים, העובדה שדווקא גרמניה היא זו שגזלה מהם את החלום הפכה את הפצע לעמוק הרבה יותר.

במשך 14 שנים נאלצה הולנד לחיות עם הזיכרון ההוא, עד שהגיעה ההזדמנות המושלמת לנקמה. ב-21 ביוני 1988 נפגשו הנבחרות בחצי גמר אליפות אירופה, ולא סתם - על אדמת מערב גרמניה, באצטדיון בהמבורג. המארחת עלתה ליתרון מפנדל של לותר מתיאוס בדקה ה-55, אבל הפעם ההולנדים סירבו להיות אלה שמסיימים את הערב עם דמעות.

רונאלד קומאן השווה בפנדל בדקה ה-74, ושתי דקות לסיום הגיע הרגע שדור שלם בהולנד חיכה לו: מרקו ואן באסטן השתחרר מיורגן קולר, הגיע למסירה של יאן ואוטרס ושלח את הכדור לפינה הרחוקה של אייקה אימל. 1:2 להולנד. הנקמה הושלמה, ועוד בבית של היריבה המושבעת.

"זה היה משחק מיוחד מאוד עבורנו", סיפר ואן באסטן שנים לאחר מכן. "לנצח את גרמניה, ובמיוחד בגרמניה, זה לא משהו שקורה לעיתים קרובות. הדבר הטוב ביותר היה שאחרי כל כך הרבה שנים שבהן זכרנו את ההפסד ב-1974, הולנד סוף סוף ניצחה בחצי הגמר".

האורנג' המשיכו לזכייה ביורו, התואר הגדול היחיד בתולדותיהם, אבל החגיגות בהמבורג הולידו גם שערורייה מפורסמת. לאחר שריקת הסיום החליף קומאן חולצות עם אולף תון הגרמני, ובמקום לשמור את החולצה למזכרת, העמיד פנים שהוא מנגב באמצעותה את אחוריו מול האוהדים ההולנדים. התמונות עוררו זעם אדיר בגרמניה והפכו את המגן ההולנדי לאחת הדמויות השנואות במדינה.

רונלד קומאן/GettyImages

שנים לאחר מכן הודה קומאן שהמעשה היה מטופש, תוצאה של התלהבות מוגזמת ברגע הניצחון. טון, לעומתו, דווקא גילה רוח ספורטיבית. "הוא יודע שעשה טעות, והוא אמר את זה פעמים רבות. אין צורך בפגישה או בהתנצלות", אמר ב-2024. "אני יכול לסבול את מה שהוא עשה הרבה יותר מאשר מצב שבו היה פוגע לי בגיד אכילס. זה היה הרבה יותר גרוע".

ובכל זאת, עבור אוהדים גרמנים רבים, החולצה המפורסמת נשארה סמל להשפלה שחוו באותו ערב. עבור ההולנדים, היא הייתה עוד דרך להראות שהפעם הם אלה שצוחקים אחרונים.

שנתיים לאחר מכן הגיע העימות במילאנו בין רייקארד לפלר, אבל דווקא בשנים שלאחריו החלו היחסים בין שתי הנבחרות להשתנות. יותר ויותר כדורגלנים הולנדים הפכו לכוכבים בבונדסליגה, והיריבות הישנה החלה לפנות מקום להערכה מקצועית.

אם בעבר המפגשים לוו לעיתים בעוינות של ממש, בתחילת שנות ה-2000 כבר היה ברור שהדור הצעיר רואה בשכנה בעיקר יריבה ספורטיבית גדולה. מונדיאל 2006, שנערך בגרמניה, היווה את אחת מנקודות המפנה. הולנדים רבים גילו מחדש את הכדורגל הגרמני ואת האווירה באצטדיונים, והיחסים בין המדינות הלכו והתחממו. החשבונות ההיסטוריים לא נעלמו, אבל האיבה הישנה החלה להתחלף ביריבות שיש בה גם לא מעט כבוד הדדי.

על הדשא, כמובן, לא היה שום סיכוי שהמתח יפוג לחלוטין. ביורו 2004 נפרדו השתיים ב-1:1, ביורו 2012 ניצחה גרמניה 1:2 מצמד של מריו גומז, ובליגת האומות ב-2018 רשמה הולנד ניצחון מרשים 0:3 באמסטרדם. ב-2024 שוב נפגשו היריבות במסגרת ליגת האומות, כשהמשחק בהולנד הסתיים ב-2:2 וגרמניה ניצחה 0:1 במינכן.

המפגש האחרון, בספטמבר השנה, הסתיים ב-1:1, אחרי שפליקס מצ'ה העלה את הגרמנים ליתרון וקודי גאקפו השווה בתוספת הזמן. גם בלי יריקות וחולצות מושלכות, קשה למצוא מפגש בין הנבחרות הללו שלא מעורר עניין מיוחד.

מאמני הולנד וגרמניה בבכורה שלהם, צ'אבי ויורגן קלופ/רויטרס

כעת, לקראת המפגש ה-50, לגרמניה יש יתרון במאזן ההיסטורי: 18 ניצחונות לעומת 12 של הולנד, לצד 19 תוצאות תיקו. הגרמנים גם לא הפסידו בחמשת המפגשים האחרונים בין הנבחרות. אבל בניגוד לחלק מהמשחקים המפורסמים בעבר, הפעם דווקא הולנד מגיעה בעמדה נוחה יותר.

האורנג' מובילים את הבית עם 11 נקודות, אחרי שרמסו 0:7 את יוון, בעוד גרמניה ויוון מדורגות אחריהם עם 8 נקודות כל אחת. הנבחרת של קלופ יודעת שהפסד יסיים את דרכה בליגת האומות, בעוד ניצחון עשוי להעניק לה אפילו את המקום הראשון בבית, בהתאם לתוצאה במשחק המקביל בין יוון לסרביה.

וזה בדיוק מה שהופך את הערב הזה למיוחד עבור יורגן קלופ. המאמן שהפך את ליברפול לאלופת אירופה ואנגליה, ונחשב לאחת הדמויות האהובות בכדורגל הגרמני, עדיין מנסה לבנות מחדש את הנבחרת הלאומית.

הניצחון 1:3 על סרביה ביום שישי החזיר מעט ביטחון, אבל הולנד היא סיפור אחר לגמרי. "עכשיו מחכה לנו משחק גדול באמת, מול יריבה עם ביטחון עצמי עצום", אמר קלופ לאחר הניצחון בבלגרד. "אני מקווה שזה יהיה משחק ברמה הגבוהה ביותר, מול קהל נהדר. אנחנו מצפים לזה".

גם במסיבת העיתונאים לקראת ההתמודדות לא הסתיר קלופ את ההתרגשות מהמפגש ההיסטורי. "זו אחת היריבויות העזות ביותר בכדורגל. זה כבוד גדול עבורי", אמר המאמן, שהחמיא גם ליריבה: "הם פשוט שיחקו כדורגל מחשמל. צ'אבי רוצה לשחק כדורגל בסגנון צ'אבי".

116 שנים אחרי המפגש הראשון, יותר מחצי מאה אחרי הגמר ששבר את לב ההולנדים וכמעט ארבעה עשורים אחרי הנקמה המפורסמת בהמבורג, גרמניה והולנד עדיין יודעות להפוך משחק כדורגל לאירוע שחורג הרבה מעבר ל-90 דקות. הפעם כנראה לא נראה יריקות, חגיגות פרובוקטיביות עם חולצות או עימותים שהופכים לפרסומות, אבל ההיסטוריה תמשיך לרחף מעל הדשא בברלין.

טרם התפרסמו תגובות

top-form-right-icon

בשליחת התגובה אני מסכים לתנאי השימוש

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully