בדיוק היום (ראשון) לפני 30 שנה יצא לאקרנים הסרט "ספייס ג'אם", ולרגל יום השנה החגיגי פרסם ESPN כתבה מיוחדת שחושפת את אחד הסיפורים המסקרנים מאחורי הקלעים של ההפקה.
בקיץ 1995, בזמן שמייקל ג'ורדן הצטלם לסרט באולפני האחים וורנר, הוקם עבורו אולם כדורסל מיוחד שבו שיחק מול כמה מהכוכבים הגדולים ב-NBA. המשחקים האלה לא רק סייעו לו להתכונן לעונה הבאה, אלא גם השפיעו על אחת ההחלטות החשובות בתולדות שיקגו בולס: צירופו של דניס רודמן.
ג'ורדן חזר באותה שנה ל-NBA אחרי תקופה שבה שיחק בייסבול, אך שיקגו הודחה על ידי אורלנדו בפלייאוף. הוא רצה להגיע בכושר טוב יותר לעונת 1995/96, ובמקביל היה מחויב לצילומי הסרט. כשהאולפנים הציעו להכשיר עבורו מגרש כדורסל באחד החניונים, מאמנו האישי טים גרובר פסל את הרעיון. "זה מייקל ג'ורדן. מייקל ג'ורדן לא הולך לשחק כדורסל במגרש חניה", סיפר ל-ESPN.
במקום זאת הוקם ה-Jordan Dome, אולם ממוזג עם פרקט, מקלחות, חדר כושר ואפילו אזור כדי לשחק גולף. ג'ורדן היה מגיע לאולפנים בשעות הבוקר המוקדמות, מצטלם במשך היום ומשחק כדורסל בערבים, לעיתים עד חצות. בין המשתתפים היו רג'י מילר, פטריק יואינג, צ'ארלס בארקלי, שאקיל אוניל, גרנט היל ואלונזו מורנינג.
בנוסף, אחד השחקנים שהגיעו לאולם היה דניס רודמן, שעמד לעזוב את סן אנטוניו אחרי שנתיים סוערות. בשיקגו שקלו לצרפו ופנו לג'ורדן כדי לשמוע את דעתו. הכוכב ביקש להזמין את רודמן למשחקי האימון כדי להתרשם ממנו בעצמו.
"אם זה לא היה הולך טוב, ההיסטוריה של דניס רודמן ושיקגו בולס לא הייתה מתרחשת", סיפר גרובר. "אם מייקל היה אומר לא, לא הייתה שום דרך שהם היו מבצעים את הטרייד".
רודמן עבר את המבחן, ובספטמבר 1995 הצטרף לשיקגו. הבולס סיימו את העונה במאזן היסטורי של 10:72 וזכו באליפות הראשונה מתוך שלוש רצופות. גרובר משוכנע שמשחקי האימון האלה מילאו תפקיד חשוב גם בחזרתו של ג'ורדן לשיאו.
למרות שהמשחקים נערכו במהלך צילומי סרט, האווירה על הפרקט הייתה תחרותית במיוחד. טרייסי מארי סיפר שהקבוצות שיחקו עד 7 נקודות, והמנצחת נשארה על המגרש. "אלה כנראה היו 7 הנקודות הכי תחרותיות שיכולת לשחק", נזכר. "אם הגעת ולא היית מוכן, היית בחוץ מיד ויכולת לשבת שעות עד שתקבל עוד הזדמנות. זו הייתה מלחמה על כל סל".
מארי זכר במיוחד את המאבקים בין ג'ורדן לרג'י מילר: "אני זוכר יום שבו מייק ורג'י נאבקו כאילו זה משחק 7 בגמר המזרח. כולנו פשוט מסרנו להם את הכדור ואמרנו להם להתחיל לעבוד, בגלל רמת הטראש טוק ביניהם".
גם גרנט היל סיפר עד כמה ג'ורדן תחרותי. היל, שהגיע אחרי עונת הרוקי שלו בדטרויט, הצטיין מולו ביום הראשון ואפילו התקשר לחבריו כדי לספר איך הצליח לגבור עליו. למחרת, לפי גרובר, ג'ורדן הגיע עצבני וביקש לשחק נגדו שוב. הפעם הדברים נראו אחרת לגמרי.
"אני לא בטוח שאי פעם הרמתי משקולות בצורה כל כך אינטנסיבית ואז עליתי לשחק", סיפר היל, שעבר אימון קשה אצל גרובר לפני המשחק. "אבל למחרת ג'ורדן החזיר לי. הוא כמעט לא החטיא, ואני לא הצלחתי לעשות כלום מולו".
היל לא טען שג'ורדן תכנן להתיש אותו באמצעות אימון המשקולות, אבל הודה שהגיע למשחק עייף. גם כריס ג'ונסון, אז שחקן מכללות צעיר מ-UCLA שג'ורדן לקח תחת חסותו, זכר היטב את האווירה. כשסדריק סבאלוס התגרה בו ללא הפסקה, ג'ורדן עבר לשמור עליו, קלע מולו פעם אחר פעם והחזיר לו בהתגרויות. בין היתר, הוא הקניט אותו על כך שלבש את החולצה מספר 23.
גרובר סיפר שג'ורדן שיחק באותו קיץ הרבה יותר משחקי אימון מאשר בתקופות הכנה אחרות בקריירה שלו. "אלה היו ללא ספק מהדברים החשובים וההכרחיים ביותר בהכנה שלו לעונה הבאה ולשנים שאחריה", אמר.
כידוע, שיקגו סיימה את עונת 1995/96 עם 72 ניצחונות וזכתה באליפות, הראשונה מבין שלוש רצופות. שלושה עשורים אחרי, מתברר שההכנות לקאמבק הגדול של ג'ורדן, ואפילו אחד המהלכים המשמעותיים בבניית הקבוצה, התרחשו דווקא באולם שנבנה במיוחד עבורו על סט הצילומים של "ספייס ג'אם".
